ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נאום מרים פרץ
נפתח במשימת כתיבה אישית – (בהשראת פוסט של סיון מאיר):
נחלק לתלמידים את קורות חייה של מרים פרץ, בעילום שם ובשינוי מספר פרטים. נבקש מכל תלמיד לכתוב בשם הדמות פוסט בפייסבוק בעקבות חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.
קורות החיים בקיצור (מומלץ להרחיב לתלמידים): כילד עולה חדש, גדל במעברה במציאות של רעב ועוני, אבא מטאטא רחובות, השפה העברית לא מוכרת, כל השירים והסיפורים ששומע לא מובנים לו, כמבוגר מקים בית ביישוב ויום אחד מפונה מביתו בהוראת הממשלה, ילד שלו נופל כחלל צה”ל, אשתו/בעלה נפטר/ת מרוב צער וייאוש.
לאחר הכתיבה, נזמין תלמידים לשתף במה שכתבו. נבקש מהתלמידים לשים לב למגוון קולות שעולים בכתיבה (במידה והדברים חוזרים על עצמם ננסה לכוון לשמיעה של מגוון ונציע גם אנחנו קריאות אפשריות).
נקרין את החלק הראשון של הנאום (עד דקה 9:00) אשר עוסק באופן בו בחרה מרים פרץ לספר את סיפור חייה, הנרטיב אותו בחרה לספר.
לקראת הצפייה, נרשום על הלוח מספר שאלות מנחות ונבקש מהתלמידים לחשוב עליהן בזמן הנאום:
לחילופין, ניתן לבקש מהתלמידים לצטט משפט או שניים מתוך הנאום שלדעתם מסמל את הדרך בה בחרה מרים להתייחס לסיפור חייה.
לאחר הצפייה, נבקש מהתלמידים לשתף במחשבותיהם ו/או במשפטים שציטטו. נציע לתלמידים לתת כותרת לנאום.
נשמע את הכותרות ונשאל:
נאסוף את תשובות התלמידים ונדגיש כי בחירתה של מרים לקחת את החיים שלה למקום של צמיחה ולא של תהום מקושר אצלה לערכים אותם ינקה בילדותה ואותם הנחילה לילדיה. ערכים אלו הם הערכים שעבורם היא מקדישה את חייה.
נשאל עוד:
נבקש מהתלמידים לכתוב הודעת וואטסאפ למרים פרץ בעקבות השיעור ובה שאלה שהיו רוצים לשאול אותה או דבר אחד שלוקחים על עצמם בעקבות הנאום, ולהעלות אותה בלוח PADLET משותף.
נשאל את התלמידים היכן עוד בחיים שלהם הם פגשו בחירה בדרך התמודדות כמו של מרים. נבקש מהתלמידים לחפש ברשת סיפורים נוספים [ניתן להביא דוגמאות כשלוש האימהות של הנערים החטופים, עמותת ‘עוף קדימה’ ע”ש יוחאי קלנגל, ההורים של קובי מנדל הי”ד שהקימו קאמפ לזכרו, הסיפור של זכרון מנחם ושל שלווה, נתן שרנסקי, ניצולי שואה וכד’] ולמצוא את המכנה המשותף בין הסיפורים. מתוך כך ננסה לדלות תשובות לשאלות שבהן דנו בשיעור:
נכתוב על הלוח את המשפט המכונן: “הפכתי את יגוני לניגון חדש” ונשאל את התלמידים:
לאחר דיון קצר, נביא איתנו חומרי אומנות, עיתונים (ז’ורנלים) ונזמין את התלמידים להתחלק לשלשות ולעצב את המשפט ‘הפכתי את יגוני לניגון חדש’ בצורה אומנותית שמביאה לידי ביטוי את התהליך שראינו בנאום. לאחר היצירה, יציגו התלמידים את העבודה בכיתה ויתארו מה מבחינתם המשמעות של המשפט, היכן הם פוגשים אותו בחייהם האישיים. את היצירות המעוצבות נתלה על קירות הכיתה ומסדרונות בית הספר.
אפשרות נוספת: נזמין את התלמידים להכין מצגת מלווה לנאום – לבחור תמונות אמיתיות וסמליות לשלבים שונים של הנאום בו צפו, ולשלב בהם ציטוטים מדבריה של מרים פרץ.
פתחנו בשיעור בניסיון לדמיין את דבריו של אדם שבסיפור חייו ישנם קשרים רבים. לאחר מכן צפינו בנאומה של מרים פרץ ושמענו כיצד ניתן להפוך יגון לניגון, וכיצד סיפור חיים קשה יכול להפוך למקור כח ואור. לסיום עיבדנו את הדברים בכתיבה / ביצירה.
המפגש עם דמות מעוררת השתאות כמו מרים פרץ הוא זכות גדולה, וזכינו דמות כזו חיה בדורינו. אך מפגש שכזה אינו נועד כדי להעריץ את אותה דמות, אלא כדי לקבל ממנה השראה לחיינו האישיים ולנסות למצוא וליישם את דרכה בחיינו.
לסיום, ניתן להזמין את התלמידים לחפש ולחשוב על אדם בסביבתם הקרובה, לא מפורסם, שבעיניהם יודע ‘להפוך יגון לניגון’ – שעבר סיפור חיים או אירוע קשה וידע כיצד לצמוח משם.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא