ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

העיקר –מקרא מגילה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
העיקר –מקרא מגילה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד והצגה - מקרא מגילה
התבוננות
עבודה ודיון - עיקר חיוב המגילה
הפנמה
אסיף
השיעור יעסוק בשאלה מהו החלק העיקרי במגילה. בשיעור תוצע ההבנה שגם חלקים בסיפור שלכאורה נראים לא עיקריים למרכז הסיפור, גם להם יש משמעות וחשיבות. השיעור יתמקד בחלקה השני של המשנה.
לב השיעור: מה העיקר במגילת אסתר?
פתיחה: סיפור - מהאמצע

נבחר סיפור שמוכר לילדי הכיתה ונספר אותו (למשל כיפה אדומה). לא נתחיל את הסיפור מתחילתו אלא מאמצע הסיפור (נקרא מהקטע בו פוגש הזאב את הילדה ונדלג על כל החלק הראשון של הסיפור שמתאר את השיחה של כיפה אדומה עם אמה ואת השליחות שקיבלה על עצמה לבקר את סבתה).

לאחר מכן נשאל:

  • מה היה חסר בסיפור ?
  • מדוע חשוב להתחיל סיפור מהתחלה ולא מהאמצע?

נתייחס לכל תשובה כראויה ואפשרית. נכתוב את התשובות בתמציתיות על הלוח וליד כל תשובה את שם הילד שאמר אותה (ילד שחוזר על תשובה שכבר נכתבה, ניתן להוסיף את שמו ליד התשובה הכתובה על הלוח).

מפגש: לימוד והצגה - מקרא מגילה

נבקש מאחד התלמידים לקרא את משנה ג’, פרק ב’ מסכת מגילה:

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו, קורא כמקומו .
ואם לאו, קורא עמהן.
ומהיכן קורא אדם את המגלה ויוצא בה ידי חובתו, רבי מאיר אומר, כלה, רבי יהודה אומר, מאיש יהודי .
רבי יוסי אומר, מאחר הדברים האלה.

נבקש מן התלמידים לשים לב בקריאת המשנה לחלוקה אפשרית של המשנה, ולנושא העולה בכל חלק. נציג את החלוקה הפשוטה ביותר העולה מתוך המשנה:

  1. חלק א – דין בן כרך ובן עיר שנמצאים בפורים לא במקום שבו הם גרים.
  2. חלק ב’ –  איזה חלק מהמגילה חייב אדם לשמוע בכדי לצאת ידי חובת הקריאה?

נסביר את המשמעות של בן עיר ובן כרך- בן עיר הוא מי שקורא מגילה ביד’ אייר, בן כרך הוא מי שקורא בטו’ כדין מוקפים.

התבוננות: עבודה ודיון - עיקר חיוב המגילה

נצייר על הלוח טבלת השוואה בין בן עיר ובן כרך ונבקש מהתלמידים להשלים אותה על פי המשנה:

  • מתי אותו אדם הלך?
  • מתי הוא עתיד לחזור?
  • האם הדין שונה אם לא תכנן לחזור למקומו?

לאחר הטבלה נבקש מכולם להוציא תנ’כים או מגילות אסתר ונתמקד בחלק השני של המשנה (“ומהיכן קורא..”).

נמנה שלושה תלמידים בתפקידים שונים, אחד ייצג את רבי יהודה אחד את רבי מאיר  ואחד את רבי יוסי. נבקש מכל אחד מבעלי התפקידים השונים לפתוח את המגילה במקום ששם לדעתו ראוי להתחיל את הקריאה ונבקש ממנו לקרא פסוק אחד. מומלץ שגם שאר התלמידים יעקבו בקריאה אחרי הפסוקים מתוך התנ”ך.

בהמשך נבקש מהתלמידים לנמק דעתו של כל אחד מן החכמים. במידה ואין לתלמידים רעיונות ניתן לשאול שאלות מכוונות המובילות להבנת ההבדלים בין ההצעות:

  • מה מופיע לפני הפסוק ומה לאחריו?
  • במידה ומתחילים בפסוק זה, מה החלק בסיפור מגילת אסתר שלא מסופר?
  • מדוע לדעתכם חשב בעל דעה זו שחלק זה הוא פחות משמעותי, וניתן לצאת ידי חובה גם ללא קריאתו?
  • מה החלק המשמעותי (ליציאה ידי חובה) במגילה לפי דעה זו?

ניתן להציע את ההסבר הבא להבנת השוני בדעות:

  1. סביר להניח שדעתו של ר’ יהודה היא- שכך קבעו חכמים ואין לשנות.
  2. יתכן ודעתו של ר’ מאיר- היא שלא מעניין אותנו החלק של אחשוורוש וושתי בהתחלה, עיקר המגילה הוא מאז שמרדכי נכנס לתמונה  (הילדים לא מכירים את המדרשים המקשרים בין אירועים אילו לבין הגזרה ומשמעותה ולכן יתכן שבעולמו של הילד אכן חלק זה נראה מיותר ולא שייך).
  3. יתכן שדעתו של ר’ יוסי-  היא שהעיקר הוא גזירת המן שמשם מתחיל הסיפור.

נסכם: כל אחד מן החכמים מתייחס באופן  שונה לעיקר חיוב קריאת המגילה. הבחירה לחייב חלק מסוים מתוך המגילה מגדיר אותו כחלק העיקרי של המגילה, ואת השאר כטפל לו.

  • עם איזה מבין שלוש הדעות אתם מזדהים ומדוע?
  • מה נפסק להלכה ועל פי איזה מהדעות יש היום לנהוג?
  • מה לדעתכם מסמלת פסיקת הלכה זו?

נסביר כי לעיתים יש מחלוקת, ודעות שונות, ואנו מקבלים את דעתם של גדולי הדורות, גם אם לכתחילה הזדהינו עם דעה אחרת.

הפנמה: דיון - מהיכן מתחיל סיפור?

בשיעור ראינו שיש משמעות לדרך בה אנחנו מספרים סיפור. הדגשים השונים בסיפור, הבחירות שלנו מה לספר ומה לא, הם המבליטים את הדברים המשמעותיים בעינינו.

נבקש מהתלמידים לציין אירועים שקשורים בהסטוריה של עמ’י (הקמת המדינה בתש’ח, מלחמת ששת הימים, בריאת העולם, מכירת יוסף, מתן תורה, אברהם אבינו ועוד..) נכתוב אותם על הלוח ונשאל:

  • אם הייתם צריכים להתחיל לספר את ההסטוריה של העם היהודי, הבאיזה אירוע הייתם בוחרים? מדוע?
  • על אילו אירועים הייתם מוותרים? מדוע?

נחזור למגילה ונסביר כי ההלכה היא שיש לקרא את כל המגילה מתחילה ועד סוף, אבל בדיעבד אם מסיבות כאילו או אחרות אדם נאלץ להקדיש מעט זמן לקריאה וקרא רק מאיש יהודי או אחר הדברים האלה, גם יצא ידי חובה כלומר יש מקום לכולם בהלכה ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

משימה לבית:

נבקש מהתלמידים לבחור סיפור תנ”כי מהחומר שלומדים בנביא או בתורה ולציין מהו החלק העיקרי המרכזי בסיפור ולהציע אפשרויות נוספות לפתיחה לסיפור.

כתבו את ספור החיים שלכם. במהלך הכתיבה חישבו שאתם מציגים את עצמכם לאדם שלא מכיר אתכם ולא יודע מה חשוב לכם. נסו להבליט דרך הסיפור את האירועים והדברים שהרגשתם שהם היו משמעותיים עבורכם. (הערה- תלמיד שקשה לו לכתוב סיפור, ניתן להציע לו לצייר או לכתוב בנקודות אירועים משמעותיים עד כמה בחייו, שהוא מרגיש שהם חלק הכרחי מהסיפור שלו).

נחזור למגילה ונסביר כי ההלכה היא שיש לקרא את כל המגילה מתחילה ועד סוף, אבל בדיעבד אם מסיבות כאילו או אחרות אדם נאלץ להקדיש מעט זמן לקריאה וקרא רק מאיש יהודי או אחר הדברים האלה, גם יצא ידי חובה כלומר יש מקום לכולם בהלכה ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

משימה לבית:

נבקש מהתלמידים לבחור סיפור תנ”כי מהחומר שלומדים בנביא או בתורה ולציין מהו החלק העיקרי המרכזי בסיפור ולהציע אפשרויות נוספות לפתיחה לסיפור.

אסיף:

פתחנו את השיעור בסיפור שהתחיל מהאמצע. דנו על משמעותו של סיפור כשיש לנו את כל הרקע וכשלא מדלגים על אף חלק. למדנו את המשנה במגילה והשווינו בין בן כרך ובן עיר. ראינו שתנאים דנו בשאלה מה החלק העיקרי במגילה והאם חשוב לקרוא את כולה. סיימנו בהבנה כי ההלכה שנפסקה היא לקרוא את כל המגילה חוץ ממקרים יוצאי דופן כשאנחנו מבינים שכשנקרא את כולה, נדע לעומק את כל פרטי הסיפור.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!