נכתוב על הלוח את הפסוק מספר דברים המתאר את הליך הגירושין ונבקש מהתלמידים לכתוב לעצמן על הדף שאלות/ הרהורים/ התלבטויות/ רגשות/ מחשבות/ תהיות וכו’ שעולים בהם למקרא הפסוק. השאלות יישארו בשלב זה אישיות אצל כל תלמיד, אך יהפכו את הנושא להיות קרוב לתלמידים ויזמינו אותן למפגש של ממש עם הנושא המורכב בו ניגע בשיעור זה.

דברים כד, א-ב:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר.

נקרא יחד את המשנה ממסכת גיטין המתארת את מחלוקת התנאים לגבי הסיבות שיכולות להוביל את הבעל לגרש את אשתו:

משנה גיטין פרק ט משנה י:

בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו, אלא אם כן מצא בה דבר ערווה, שנאמר: “כי מצא בה ערות דבר” (דברים כד, א).

ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר:  “כי מצא בה ערות דבר” (שם).

רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר: “והיה אם לא תמצא חן בעיניו” (שם).

נבקש מהתלמידים בחברותות או בקבוצות לנסח שאלות המופנות לכל אחת מהשיטות:

• מה היו שואלים את בית שמאי, את בית הלל ואת רבי עקיבא לו היו פוגשים אותם לגבי השיטה שלהם שבמשנה?

נבקש מהתלמידים לנסח כשאלה את הקושי שמן הסתם מעוררות בהם לפחות חלק מהשיטות התנאיות. לאחר כמה דקות של חשיבה ולימוד בחברותות, נאסוף את השאלות שעולות.

כתיבה ודיון: נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את אחת מהשיטות התנאיות ולנסות לנסח תשובה שמתקבלת על דעתו על השאלות שעלו לגבי השיטה שלה. אפשר להנחות את התלמידים לבחור שיטה שהם מזדהים איתה, או דווקא שיטה שהם אינם מזדהים איתה – בכל מקרה כדאי לוודא שכל אחת מהשיטות מקבלת ייצוג בכיתה המנסה להסביר, גם אם לא ממש ליישב, את השאלות שהועלו ביחס אליה. תלמידים המוכנים לשתף במה שכתבו יקראו בפני הכיתה את שכתבו ודרך הדברים ניתן לדון בצורה עמוקה יותר בהבדלים ובגישות השונות המיוצגות בשיטות התנאיות ביחס לגירושין וכמובן גם בנגזרת שלהם על תפיסת הזוגיות במצבה התקין.

לימוד בחברותות: ניתן לתלמידים ללמוד בחברותות עם שאלות מנחות את פירושיהם של המהרי”ט והחתם סופר לשיטת בית הלל, ונבקש מכל חברותא לנסח באופן חיובי מהי תפיסת הזוגיות המתוקנת העומדת בבסיס כל אחת מהפרשנויות.

הרב יוסף טיראני, שו”ת מהרי”ט חלק ב חושן משפט סימן צח:

בית הלל הכי מפרשים קרא (=כך מפרשים את הפסוק): “והיה אם לא תמצא חן בעיניו” מחמת ש”מצא בה ערות דבר” שהולידה לו טינא בלבו ושנאה, אע”פ שהסבה הראשונה לא נתגלגלה אלא לפי שהקדיחה תבשילו, מכל מקום כבר היא שנואה לו רשאי לגרשה, לפי שלא יעלה זיווגו יפה.

הרב משה סופר, חידושי חתם סופר מסכת גיטין דף צ עמוד א:

ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו. רש”י פירש ששרפה קדירת מאכלו כפשוטו. ומלשון פירוש משנה לרמב”ם משמע לי … בפירוש התורה דרואה שאין מדותיה וטבעה דומה לשל בעלה, והוה (=וזהו) הקדיחה תבשילו של בעל, כמו תלמיד המקדיח תבשילו ברבים שמקלקל מדותיו ודעותיו ברבים. הכי נמי (=כך גם) היא מקלקלת מעשי הבעל ורצונו, אעפ”י שהיא כשרה ומשכלת לפי דרכה אבל לא לפי דרכו.

שאלות להעמקה:

• מה סיבת הגירושין כפי שעולה בפסוק? מה פירוש הביטוי “ספר כריתות”?
• נסו לחשוב על הנחות היסוד לגבי זוגיות בריאה שניתן להסיק מהעילות לגירושין לפי כל אחת מהשיטות במשנה?
• מה התרגומים המעשיים של “הקדיחה תבשילו”?
• כיצד הייתם ממליצים לגבר שמתמודד עם כל אחד משלושת הקשיים שמועלים במשנה להתמודד עם הקושי?

דיון: נקרא לתלמידים חלקים מתוך הכתבה המצורפת המתארת את אחוז הגירושין ההולך וגדל בחברה המערבית בשנים האחרונות, ומכאן נפתח בדיון אקטואלי:

• האם זהו מצב בעייתי?
• האם עולם בו אין כמעט גירושין הוא עולם אידיאלי יותר?
• מה צריך זוג לעשות על מנת להימנע מלהגיע לגירושין?
• מה בתרבות שלנו כ”כ דוחף זוגות להתגרש?

נבקש מכל אחד מהתלמידים לכתוב מעין מכתב לרוח הזמן הנושבת כיום ובה קריאה והזמנה ליצירת תרבות אחרת בנקודה בה עסקנו בשיעור: שימור התא המשפחתי. נבקש מהתלמידים לנסח מתוך שעלה בדיון בכיתה ומתוך המחשבות שלהם בתוכם – מה הם יכולים להציע, לומר, לבקש ולהזמין את התרבות שלנו לקבל לתוכה בכדי להתמודד עם המציאות המורכבת הזו.

במידה ויש תלמידים המוכנים לקרוא את המכתב שכתבו, נבקש מהם להקריא אותו בכיתה. מתוך הדברים כדאי לתת סיכום שלך על הקשיים שהתרבות המערבית עם הדחפים, חוסר המוכנות להתחייב ולעבוד קשה, סף הריגוש הנמוך והגסות של מושג האמון יוצרת בתוך כולנו ועל ההשלכות שיש לכל אלו על יציבות התא המשפחתי. כדאי להדגיש בסיכום שלעיתים המעשה הטוב ביותר הוא להתגרש, ובכ”ז זוג שמגיע לקושי צריך לדעת שבעבודה קשה ובמוכנות לקבל עזרה נכונה – אפשר להתגבר על חלק מהקשיים יחד.

פתחנו בקריאת הפסוק מספר דברים על איש שגירש אישה, וכל תלמיד כתב לעצמו הרהורים סביב נושא הגירושין. לאחר מכן פנינו ללימוד המשנה בגיטין העוסקת בעילות לגירושין, והעמקנו בהבדלי הגישות בין בית הלל לבית שמאי. משם המשכנו ללימוד דברי המהרי”ט והחתם סופר על שיטת בית הלל ומהי התפיסה המתוקנת של הנישואין העומדת בבסיס כל אחת מהפרשנויות. לאחר מכן גלשנו לדיון אקטואלי סביב המצב השכיח של גירושין היום, וחתמנו בהזמנת התלמידים לכתוב מכתב לרוח הזמן, בו הם גם יכולים להציע כיצד ניתן לשמר את התא המשפחתי.