ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

המשפחה שלי

  • שרהלה מסינג
שרהלה מסינג
תצוגת כיתה מלאה
המשפחה שלי
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד הבבלי במסכת סוכה: משמרת בילגה
התבוננות
סרטון ולימוד
הפנמה
אסיף
הוא חי בתוכך
מקרן
השיעור יעסוק בצורת ההשפעה שיש למשפחותינו עלינו. דרך התבוננות במקורות והתבוננות בעצמנו נראה אילו תכונות שלנו מושפעות משורשינו המשפחתיים ואילו תכונות ייחודיות רק לנו
לב השיעור: אילו תכונות שלנו מושפעות ממשפחתנו?
פתיחה: שאלת פתיחה

נפתח בשאלות:

  • מהם המילים הראשונות שאומר התינוק?
  • מדוע זה כך?

נסביר לתלמידים כי כך טבעו של העולם: כל אדם נולד אל תוך משפחה. במובנים הפשוטים והראשוניים עובדה זו יוצרת לכל תינוק מרחב חיים הדואג לצרכיו הפיזיים והנפשיים: אמא ואבא מאכילים את ילדם, מחליפים לו חיתול ומחבקים אותו כאשר הוא בוכה. אך נראה שמעבר למילוי הצרכים שלנו בחיים, המשפחה שלנו היא גם גורם משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, ובכך נעסוק בשיעור זה.

מפגש: לימוד הבבלי במסכת סוכה: משמרת בילגה

לקראת לימוד המקור הבא, נקדים הסבר מושגים בסיסי לעניין משמרות הכהונה. עבודת הכהנים במקדש היתה מחולקת למשמרות כהונה. המשמרות חולקו לפי משפחות. בתחילת משמרת, היו נכנסים כהני אותו משמר בצפון של העזרה במקום ששוחטים את הקדשים כדי שכולם יראו שהם נכנסים לעבודה, והכהנים של המשמר היוצא היו חולקים ביניהם את לחם הפנים בדרום העזרה שידעו שהם סיימו משמרת. לכל משמר היתה טבעת משלו בה היו מכניסים את הבהמה המיועדת לשחיטה, וכן חלון שהוא מעין תא אחסון בו היו נשמרים בגדי הכהונה של כל משמר.

נלמד עם התלמידים את המסופר בתלמוד הבבלי, מסכת סוכה, על אחת ממשמרות הכהנים- משמרת בילגה:

ת”ר הנכנסין חולקין בצפון כדי שיראו שהן נכנסין והיוצאין חולקין בדרום כדי שיראו שהן יוצאין: בילגה לעולם חולקת בדרום: ת”ר מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה […] למ”ד מרים בת בילגה שהמירה דתה משום ברתיה קנסינן ליה לדידיה אמר אביי אין כדאמרי אינשי שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה ומשום אבוה ואימיה קנסינן לכולה משמרה אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו (בבלי, סוכה, נו עמוד ב)

לביאור מילולי של הגמרא, ניתן לעיין בביאור שטיינזלץ בקישור הבא: https://www.sefaria.org.il/Steinsaltz_on_Sukkah.56b.7?lang=he&with=all&lang2=he

נשאל:

  • מה עשתה מרים בת בילגה?
  • כיצד הגיבו חכמים למעשיה?
  • מה שואלת הגמרא על כך, ומהי תשובתו של אביי?
  • מה דעתכם על אמרתו של אביי: “שיחתו של תינוק בשוק, או משל אביו או משל אמו”?
  • מה דעתכם על כך שקונסים את כל המשמר בגלל האב ומעשי בתו?
התבוננות: סרטון ולימוד

נקרין קטע מהסרט “מלך האריות”:

נשאל:

  • מה כוונת המשפט: “הוא חי בתוכך”?
  • מה כוונת המשפט: “שכחת מי אתה ולכן שכחת אותי”?

נקרא את הפסוקים בעניין בקשתו של אברהם מאליעזר עבדו:

(א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: (ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה’ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: (ה) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: (ז) ה’ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: (ח) וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה: (ט) וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה: (בראשית, כ”ד)

נשאל:

  • מה מבקש אברהם? מדוע דווקא אל ארצו ומולדתו?
  • מה שואל אליעזר? ומהי תשובתו של אברהם?
  • מדוע לדעתכם אברהם מבקש אשה מארצו מצד אחד, אך לא מוכן שיצחק יישב שם?

נמשיך לקרוא:

(י) וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר: (יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת: (יב) וַיֹּאמַר ה’ אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: (יג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: (יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי: (טו) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ:  (טז) וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: (יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: (יח) וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: (יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: (כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו: (כא) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה’ דַּרְכּוֹ אִם לֹא: (כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: (כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר: (כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן: (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה’: (כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה’ בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי:
  • מה ניתן ללמוד מהמסופר בנוגע לקשר משפחתי?
  • אילו תכונות דומות יש לרבקה ולאברהם?

נדגיש כי המסופר כאן מראה כיצד תכונות משפחתיות יכולות להיות קשורות לדורות מהעבר הרחוק, ולא רק בקשר הישיר בין הורים לילדים.

הפנמה: דמיון מודרך

נתרגל עם התלמידים דמיון מודרך. חשוב להיערך לתרגיל זה מבעוד מועד, ולחשוב האם תרגיל זה מתאים לקבוצה. יש להתכונן לניסוח ולתוכן.

כל דמיון מודרך מתחיל מהרפיה, נשימות, עצימת עיניים. מובא כאן קטע הפונה בלשון נקבה, יש להתאים את הניסוחים במקרה הצורך:

[לאחר ההרפיה:] עכשיו שאת כל כך קלה וכל הדאגות עפו מהראש. תתחילי לצאת מהעיר אל המקום שאת הכי אוהבת להיות בו ושהכי טוב לך בו. תנשמי את האויר, תסתכלי מסביב – מה את רואה? הקשיבי לקולות. מרחוק מתקרבת אלייך דמות – היא מתקרבת עוד ואת מזהה – זו אמא שלך. תני יד לאמא – וביחד יד ביד אתן מתחילות לעוף. תסתכלי על הנוף שעובר מתחתייך, אתן עפות לעבר הבית של אמא של אמא – מכירה את הדרך? תסתכלי – מזכיר לך זכרונות ילדות? והנה אתן כבר ברחוב, בכניסה לבית נכנסות ומתיישבות אצל סבתא במטבח, שם אמא של אמא יושבת. אתן מתישבות איתה – מסתכלות סביב. מה את רואה? מריחות את ריח התבשילים, שומעות מסבתא סיפורים על אמא שהייתה קטנה. שומעות על מנהגים ומסורות שעוברות מאמא לבת במשפחה. מתי עורכים שולחן לשבת, איך מנקים לפסח ועוד ועוד. בסוף הביקור, גשי לסבתא, נשקי אותה והכי חשוב אל תשכחי לקבל ממנה ברכה. אמא ואת יוצאות מן הבית וממשיכות לעוף אל הבית של אמא של אמא של אמא. את זוכרת אותה? היית פעם במטבח שלה? אם לא ציירי לפנייך את דמותה – אותה את מכירה ודאי מן התמונות. שבנה במטבח שלה ושוב, תספגו את האוירה, איזה דברים מוכרים לך בבית שלה, באישיות שלה ונמצאים גם אצלך? שאלי אותה כל מה שרצית לדעת על ההסטוריה המשפחתית. מה קיבלת ממנה? במה את דומה לה? ובסוף בסוף אל תשכחי לקבל ברכה. אתן יוצאות – תמשיכי במסע עם אמא – אחורה לאורך הדורות עד להיכן שאת מכירה, עד להיכן ששמעת על שמות, פרצופים. וכשאת כבר לא מכירה ולא יודעת – בואי נעוף אחורה – הרבה אחורה בזמן. מרחוק אתן רואות אותו – הענן על האוהל, אני מזמינה אתכן להיכנס לאוהלה של שרה אימנו. לראות את הנר להרגיש את הקדושה, את הברכה בעיסה. ראי מאיפה הכל התחיל. ובסוף לפני שאת יוצאת אל תשכחי – הנמיכי את ראשך ותני לשרה אימנו לברך אותך, את משפחתך, את ילדייך לכל אורך הדורות. צאי מהאוהל. ועכשיו אתן עפות קדימה בזמן, וכל אחת בזמנה החופשי נוחתת כאן בכיתה ופותחת את העיניים.

בסיום נשאל:

  • איך היה התרגיל בשבילכם?
  • האם הופתעתם מדבר מה?
  • לאור התרגיל, האם תוכלו להצביע על תכונות שלכם הקשורות למשפחתכם לאורך הדורות?
  • האם יש תכונות הייחודיות רק לכם?

נבקש מהתלמידים לענות באופן אישי על השאלות הבאות. יש להדגיש כי מדובר בכתיבה אישית שתישאר אצלם ללא דרישה לשיתוף אלא אם ירצו:

  • אילו תכונות שלכם דומות לדמויות אחרות במשפחתך הקרובה?
  • האם יש לכם תכונות הקשורות לקרובי משפחה ממעגל רחוק יותר?
  • בהסכלות לדורות אחורה, סבים וסבתות ואף אחורה מכך- האם אתם מוצאים אצלכם תכונות הקשורות אליהם?
  • האם יש לכם תכונות ייחודיות רק לכם?
אסיף:

פתחנו במילים הראשונות של תינוק. הסברנו עד כמה משמעותיים הורינו בבניית אישיותיונו. דרך לימוד בבבלי על משמרת הכהונה של בילגה, ראינו כיצד מעשיה של הבת מעידים על אביה, ואף על כל קרובי המשפחה. צפינו בקטע ממלך האריות וקראנו את סיפור בחירת רבקה ליצחק, כך העמקנו את הדיון בנוגע לחיבור אישיותינו למשפחתנו. לבסוף ראינו כיצד אנו מתחברים לדורות קודמים של מוצאינו, עד לדורות הראשונים של שורשינו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!