ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

המלך בשדה

  • צוות לב לדעת
  • , רעות ברוש
צוות לב לדעתרעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
המלך בשדה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
מהי משמעות "המלך בשדה"? לימוד
התבוננות
מדוע דווקא בחודש אלול המלך בשדה?
הפנמה
כתיבה יוצרת
אסיף
סיכום ושיר
המלך בשדה - מקורות
משל  למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח”כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.
(רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו”ר הזקן, מייסד חסידות חב”ד. לקוטי תורה פר’ ראה ע’ לב)
אנו נמצאים עתה בחודש אלול שבו, כדברי האדמו”ר הזקן: המלך בשדה. אין צורך להתאמץ ולערוך הכנות כדי להיפגש עם הקב”ה ולהכתירו כמלך וכאלוקים משום שהוא מצוי יחד עם כל יהודי בשדה- לא בהיכל מלכותו, אין הוא מסוגר לעצמו בהיכלו אלא הוא מצוי עם כל יהודי, בשדה, וכפי שמדגיש אדמו”ר הזקן, שהוא מראה פנים שוחקות ומקבל כל אחד בסבר פנים יפות ומאירות וממתין שיימסרו לו הבקשות- והוא ימלא אותן.
(הרבי מליובאוויטש, שיחה בי”ד אלול תש”מ)

מקור משל זה הוא כנראה במדרש תנחומא (פרשת האזינו סימן ד’):

אמר ר’ שמואל בר נחמני: משל למה הדבר דומה, למלך שהיה גר בעיר, והיו אנשי העיר מכעסים אותו. כעס המלך ויצא מהעיר והתרחק כעשרה מילים, ונשאר שם. היה שם פיקח אחד שאמר לבני העיר: שוטים אתם, כל זמן שהמלך היה בעירכם לא ביקשתם סליחה ממנו, עכשיו לפני שהוא מתרחק מהעיר לכו ועשו עמו שלום. לכן כתוב “דרשו ה’ בהמצאו” – אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכן.)
מדוע נבחר חודש אלול? מקור
“…כשבע הפטרות הנחמה שעיקרן באלול, וכסדר השנה שאלול בא לעודד אחרי החורבן של אב, ולנטוע את האמון כי ישוב ארמון על משפטו, וישוב ה’ למלוך לעיני כל חי בראש השנה, אחרי שנחרבה ושבה ונחרבה מלכותו בחודש אב, והסתלק והתכנס לו אז לבכות בחדריו הפנימיים, ולכן באלול “המלך בשדה”…” (הרב יצחק גינזבורג, אלול עמ’ י”ד)
תרגיל כתיבה יוצרת

חלק ראשון:

אתה עומד בשדה פתוח, רחב ידיים, יחד עם חבורת האנשים המקבלת את פני המלך. אתם עומדים ומחכים לבואו, ובינתיים אתה מנהל שיחה ערה עם העומד לידך. כתוב את השיחה ביניכם.

אחרי שלב הכתיבה נזמין את התלמידים המעוניינים לקרוא בקול רם את שכתבו ונעבור לחלק הבא של תרגיל הכתיבה.

חלק שני

לאחר שהגיע המלך וכולכם הרעתם לו וזכיתם לחזות בזיו פניו, ניגש פתאום המלך אליך ולחש לך דבר מה, משפט קצר, מילים בודדות. כתוב- מה לחש לך המלך?

נעשה שוב סבב שיתוף

יוסף קרדונר - לענין התחזקות
לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְבַל יִפֹּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל - יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָנָה וְאָמַר: אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן (ליקוטי מוהר"ן ב קי"ב)
אהוד בנאי - אל תפחד
שיעור על חודש אלול והביטוי "המלך בשדה". מה משעותו מדוע דווקא בחודש אלול?
לב השיעור: מהי משמעות "המלך בשדה"?
פתיחה: על השדה

נתחיל בשמש אסוציאציות על המילה “שדה”.

לאחר מכן ניתן לשאול:

  • אילו סוגים של שדות יש?  [שדה טבעי, שדה מעובד..]
  • מה ההבדל בין שדה ליער? נסו לדמיין את התחושה בשדה, לעומת התחושה ביער או בעיר.

השדה הוא מרחב רחב ופתוח, בו שום דבר אינו מפריע או חוסם את הדרך ואת האופק.  בשיעור זה נלמד את משמעות הביטוי “המלך בשדה” הנאמר על חודש אלול.

מפגש: מהי משמעות "המלך בשדה"? לימוד

נקרא את המשל על המלך בשדה.

משל  למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח”כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.
(רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו”ר הזקן, מייסד חסידות חב”ד. לקוטי תורה פר’ ראה ע’ לב)
אנו נמצאים עתה בחודש אלול שבו, כדברי האדמו”ר הזקן: המלך בשדה. אין צורך להתאמץ ולערוך הכנות כדי להיפגש עם הקב”ה ולהכתירו כמלך וכאלוקים משום שהוא מצוי יחד עם כל יהודי בשדה- לא בהיכל מלכותו, אין הוא מסוגר לעצמו בהיכלו אלא הוא מצוי עם כל יהודי, בשדה, וכפי שמדגיש אדמו”ר הזקן, שהוא מראה פנים שוחקות ומקבל כל אחד בסבר פנים יפות ומאירות וממתין שיימסרו לו הבקשות- והוא ימלא אותן.
(הרבי מליובאוויטש, שיחה בי”ד אלול תש”מ)

*מקור משל זה הוא כנראה במדרש תנחומא (פרשת האזינו סימן ד’):

אמר ר’ שמואל בר נחמני: משל למה הדבר דומה, למלך שהיה גר בעיר, והיו אנשי העיר מכעסים אותו. כעס המלך ויצא מהעיר והתרחק כעשרה מילים, ונשאר שם. היה שם פיקח אחד שאמר לבני העיר: שוטים אתם, כל זמן שהמלך היה בעירכם לא ביקשתם סליחה ממנו, עכשיו לפני שהוא מתרחק מהעיר לכו ועשו עמו שלום. לכן כתוב “דרשו ה’ בהמצאו” – אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכן.)

ננסה להבין יחד את המשל והנמשל: (כדאי יחד על הלוח או בכתיבה בדף)

המלך– הקב”ה

אנשי העיר- עם ישראל

השדה– העולם הזה, עולם החומר והעשיה

ההיכל– בית המקדש

היציאה לקראת המלך– המלכת ה’

מה המיוחד בחודש אלול ע”פ משל זה? מהי הבשורה הגדולה של החודש?

התבוננות: מדוע דווקא בחודש אלול המלך בשדה?

הנקודה המרכזית בדברים שקראנו היא הארת הפנים המיוחדת של חודש אלול-  לא צריך להתאמץ כדי להתקרב אל ה’ אלא הוא “נגיש” וקרוב מתמיד.

אך מדוע דווקא בחודש אלול בוחר המלך להיות בשדה? כדי להבין זאת כדאי להיעזר בדבריו של הרב גינזבורג:

“…כשבע הפטרות הנחמה שעיקרן באלול, וכסדר השנה שאלול בא לעודד אחרי החורבן של אב, ולנטוע את האמון כי ישוב ארמון על משפטו, וישוב ה’ למלוך לעיני כל חי בראש השנה, אחרי שנחרבה ושבה ונחרבה מלכותו בחודש אב, והסתלק והתכנס לו אז לבכות בחדריו הפנימיים, ולכן באלול “המלך בשדה”…” (הרב יצחק גינזבורג, אלול עמ’ י”ד)

חודש אלול נבחר בגלל שהוא מגיע לאחר חודש אב, חודש החורבן והאבל, שלאחריו הקב”ה מבקש לשלוח נחמה לכל אחד מישראל ולקבלו בתשובה.

אפשרות נוספת היא שמשמעותו של חודש אלול קשורה למזל שלו- מזל בתולה.

  • נשאל: מה לדעתכם משמעותו של מזל זה בהקשר של עניינו המיוחד של חודש אלול?

חודש אלול הוא חודש התשובה. הקשר בין התשובה לבין מזלו של החודש מופיע כמה פעמים בספר ירמיהו- עם ישראל למרות חטאיו הקשים בתקופה שקדמה לחורבן בית המקדש, נקרא לשוב אל ה’, שבאהבתו אותו רואה אותו כמי שלא פגם מעולם, כמי שיכול לשוב אל הראשוניות, אל נקודת התמימות והרעננות.

שובי בתולת ישראל….” (ירמיהו לא כא). “אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד; עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל“. (ירמיהו לא, ג)
הפנמה: כתיבה יוצרת

כדי להעמיק עוד בהבנת הדברים, נצא לתרגיל של כתיבה יוצרת בשני חלקים.

חלק ראשון:

אתה עומד בשדה פתוח, רחב ידיים, יחד עם חבורת האנשים המקבלת את פני המלך. אתם עומדים ומחכים לבואו, ובינתיים אתה מנהל שיחה ערה עם העומד לידך. כתוב את השיחה ביניכם.

אחרי שלב הכתיבה נזמין את התלמידים המעוניינים לקרוא בקול רם את שכתבו ונעבור לחלק הבא של תרגיל הכתיבה.

חלק שני

לאחר שהגיע המלך וכולכם הרעתם לו וזכיתם לחזות בזיו פניו, ניגש פתאום המלך אליך ולחש לך דבר מה, משפט קצר, מילים בודדות. כתוב- מה לחש לך המלך?

נעשה שוב סבב שיתוף.

אסיף: סיכום ושיר

למדנו בשיעור על משמעות הביטוי “המלך בשדה”, ועל הקשר שלו לחודש אלול. בחודש אלול נפתחת הארה שמגיעה לכל אדם, וניתנת אפשרות לתיקון ולתשובה שלימה.

לסיום ניתן לקרוא את דבריו של רבי נחמן מברסלב, כדאי אף להשמיע את הדברים בלחן של יוסף קרדונר:

לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְבַל יִפֹּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל – יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָנָה וְאָמַר: אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן (ליקוטי מוהר”ן ב קי”ב)

ניתן להשמיע את השיר בלחן של יוסף קרדונר – קישור

או את שירו של אהוד בנאי- אל תפחד

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!