ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

הלל הזקן, חלק ג’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
יצירה
פגשנו את דמותו של הלל, את מידותיו והנהגתו. ביחידה זו נכיר את תפיסת עולמו ביחס לעבודת ה'. תפיסה זו מהווה בסיס לפסיקותיו ההלכתיות ולדרך חייו. נכיר אותה דרך מספר מחלוקות בין בית הלל לבית שמאי. ההבדלים בין התפיסות יחדדו את הייחודיות של כל דרך ויובילו לבירור מקומה של כל אחת מהן. ביטוי לתפיסות העולם השונות נפגוש גם ביחידה הרביעית העוסקת ביחס לזולת.
לב השיעור: בין שמיים לארץ
פתיחה: בין שמיים לארץ- סיעור מוחות

נפגוש היום מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, העוסקת בשמים וארץ.

נכתוב על הלוח את המשפט הבא:

“בית שמאי אומר: שמים נבראו תחילה אח”כ הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחילה, ואחר כך השמים”

נשאל את התלמידים:

  • מה מבטאים שמים?

נכתוב את התשובות בחלקו העליון של הלוח, בצבע כחול.

  • מה מבטאת ארץ?

נכתוב את התשובות בחלקו התחתון של הלוח, בצבע חום.

מפגש: שמיים נבראו תחילה או ארץ נבראה תחילה? לימוד המדרש

נלמד ביחד את המדרש:

נקדים ונסביר שלעיתים מחלוקות בין חכמים שנראות מחלוקות טכניות או היסטוריות, בעצם מבטאות מחלוקת על ערכים ותפיסות עולם.

כדאי לקרוא בקול פעם אחת את המקור. לאחר מכן לקרוא שוב ולהסביר במילים שלכם כל משפט בנפרד. צורת קריאה זו מסייעת לכך שלא יישארו במקור ביטויים או מילים לא מובנים לתלמידים. יש לשים לב לבאר רק את המילים ולא  להשלים את הפערים המובנים בתוך המדרש.

תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה פרק ב הלכה א
בית שמאי אומר: שמים נבראו תחילה אח”כ הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחילה, ואחר כך השמים. אלו מביאין טעם לדבריהן ואלו מביאין טעם לדבריהן.
מה טעמם דבית-שמאי? “בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ” (בראשית א, א). משל  למלך שעשה כסא. משעשאו, עשה אפיפורין (הדום, שרפרף) שלו. “השמים כסאי והארץ הדום רגלי” (ישעיה סו, א).
מה טעמם דבית-הלל? “ביום עשות ה’ אלקים ארץ ושמים” (בראשית ב, ד) למלך שעשה פלטין (ארמון). משבנה את התחתונים (יסודות) עשה את העליונים “אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמים” (ישעיהו מח, יג).
התבוננות: מה מסמלים השמיים והארץ? דיון, חברותא, ומקורות נוספים

נשאל את התלמידים מה לדעתם משמעות המחלוקת ‘מה קדם’?

מה העיקר לפי בית שמאי? מה העיקר לפי בית הלל?

מהם השמים ומהי הארץ לפי המשלים שלהם?

ננסה לסכם את הדיון ונוסיף: לפי בית שמאי הארץ, כלומר המציאות הגשמית, טפלה לשמים שהם המציאות השלמה העליונה, ומשרתת אותם. הקודש נמצא בשמיים, והארץ מדומה להדום, שהוא אמצעי עזר לכיסא ומהווה מקום לרגליים, לעמידה הארצית, לחיבור של הראש והלב שהם העיקר, אל העולם התחתון שמתבטא ברגליים. לעומת זאת, לפי בית הלל הארץ היא עצם הבית, מדומה ליסוד, לבסיס עליו עומדים חיינו. היא עיקרה של הבריאה ותכליתה, יש קדושה גם בתוך הבריאה הארצית. לארץ יש זכות קיום עצמית, והשמים מהווים קומה נוספת.

בין שבת לימות החול

נשלח את התלמידים ללמוד בחברותא את המדרש הבא עם שאלות ההנחיה.

תלמוד בבלי מסכת ביצה דף טז עמוד א
תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השניה ואוכל את הראשונה.
אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים, שנאמר: “ברוך ה’ יום יום” (תהילים סח, כ). תניא נמי הכי: בית שמאי אומרים: מחד שביך לשבתיך [מאחד בשבת לשבת], ובית הלל אומרים: ברוך ה’ יום יום.
  • הסבר את גישתו של שמאי ואת גישתו של הלל ליחס שבין יום חול לשבת.
  • בעקבות המחלוקת לגבי ארץ ושמים, הסבר כיצד הנהגת שמאי המתוארת כאן מבטאת את תפיסתו, וכיצד הנהגת הלל מבטאת את תפיסתו?

נסכם: ישנה הקבלה בין השבת לשמיים ובין יום-חול לארץ: שמאי היה שומר מאכלות טובים לשבת. המטרה שלו היא לכבוד שבת קודש. שמאי רואה את ימי החול כמשרתים את שבת כפי שהארץ הינה רק אמצעי ודרך אל התכלית השמימית. הלל לעומתו רואה בכל יום חול, אפשרות של עשייה לשם שמיים (“ברוך השם יום יום”). הלל מקדש את היום יום כחלק מבניית השמיים. מייחס ליום יום חשיבות גדולה ולכן אוכל את המאכל הטוב גם ביום חול. הוא רואה את המטרה הרוחנית בכל עשייה חומרית. מתוך כך מבטא מידת בטחון מוחלטת בה’. הזכירה שלו היא באופן בו היום יום משריש בנפש את השבת ומגלה שם ה’ בעולם.

כל מעשיו לשם שמים“- הדגש בהנהגת הלל הוא על המילים “כל מעשיו”, גם הפשוטים והחומריים – יש בהם אור. בעיני שמאי הדגש הוא על המילים “לשם שמים”. מעשים פשוטים מקבלים משמעות רק כאשר הם נעשים לשם דבר גדול.

בין הדרך למטרה – דיון

נעלה את האפשרות כי היחס בין השבת לימי המעשה מתבטא גם ביחס שבין כל מטרה אידיאלית לדרך אליה.

נדון עם התלמידים:

  • מה החשיבות של הצבת המטרה/שאיפה וההתכווננות אליה? (היסוד החזק אצל שמאי).
  • מה החשיבות של הדרך וההתמקדות בה ובהעלאתה? (היסוד החזק אצל הלל).

כדאי לתת מקום לשתי הגישות הללו וניתן לאמץ את שני הכוחות. בבחינת ‘אלו ואלו דברי אלוקים חיים”.

הפנמה: שמיים וארץ שלי

כל תלמיד/זוג תלמידים יקבל מעט פלסטלינה חומה (מייצגת את הארץ) ומעט כחולה (מייצגת את השמיים), ויתבקש ליצור בפלסטלינה את האיזון שהוא היה רוצה לראות בעולמו בין שמיים לארץ. (ניתן להעשיר ולכתוב על הלוח דימויים נוספים: בין שבת לחול, בין הדרך למטרה, בין רוח לחומר).

אפשר ליצור את הדימויים שמופיעים במשלים של הכסא עם ההדום והארמון עם היסודות, אפשר לכוון את התלמידים למצוא ייצוגים נוספים של המחלוקת כדוגמת שימוש במינונים של הצבעים, בשילוב ביניהם, באופן ייצוגם במרחב.

התלמידים יציגו את התוצרים ויסבירו מה משמעותם.

נפנה למשימת כתיבה הנותנת ביטוי לשתי הגישות של הלל ושמאי:

“סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה” (בראשית כח, יב)

נחלק לכל תלמיד דף עם איור של סולם ועליו משימות כתיבה.

  • כתוב בראש הסולם מטרה/שאיפה שאתה רוצה שיקרה השנה/השבוע/החודש (בתחום האישי/רוחני/ חברתי/לימודי/משפחתי…).
  • סמן מה מתוכם כדאי לקבל ומה אפשר לשנות?
  • כתוב על שלבי הסולם השונים יעדים וצעדים מעשיים ומדידים בדרך להגשמת המטרה/שאיפה.
  • נסה לסמן ולחשוב- מה יותר חשוב לך? הדרך או המטרה?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!