ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
אווירת יום העצמאות
אווירת יום העצמאות
כתיבת תפילה
כתיבת תפילת "על הניסים" אישית ליום העצמאות
א. כפתיח לשיעור זה נראה לתלמידים סרטון כלשהוא המראה ומציף את ההתרגשות של יום העצמאות. מצורפים קישורים למטס האווירי של צה”ל המתבצע ביום העצמאות ולחגיגות הממלכתיות בהר הרצל. מטרת הציפייה הינה הצפת הרגשות המלווים אצלנו את בואו של יום העצמאות ועל כן כדאי לבחור את הסרטון שנראה לכם שיעשה את המלאכה בצורה החזקה ביותר. לאחר הצפייה בסרטון הקצר: נערוך סבב קצר בין התלמידים בו כל אחד ישתף קצת בהרגשות ובמחשבות שיום העצמאות מעורר בו ובאופן בו הוא ומשפחתו חוגגים ומציינים את היום.
ב. נחלק לכל חברותא דף ועליו רשימת המועדים בהם אנחנו אומרים הלל: ראש חודש, סוכות, שמיני עצרת, חנוכה, פסח, יום העצמאות ויום ירושלים ונבקש מהם לחשוב ולציין ליד כל אחד מהמועדים מה הסיבה שבגללה אנחנו אומרים הלל ומודים בו לקב”ה.
נלמד יחד עם התלמידים את שני המקורות הנוגעים בשאלה על מה נתקן ההלל של יום העצמאות (שו”ת קול מבשר חלק א’, סימן כ”א, הרב שלום משאש, הסכמה לסידור בית המלוכה). כיוון אחד עוסק בהצלה הפיזית שמדינת ישראל יצרה לעם ישראל בכך שיש בית לכל יהודי ויש צבא שמגן עליו מפני האויבים וכיוון שני עוסק בהצלה הרוחנית שמדינת ישראל יצרה לעם ישראל בישיבות ובכוללים הנמצאים בה יותר ממה שהיה אי פעם לעם ישראל. נבחן את היחס בין שני הכיוונים ונחזור אל הימים האחרים בהם אומרים הלל ונבחן איזה משני הכיוונים עולה בימים האחרים בהם נתקנה אמירת הלל. במידת הזמן כדאי לפתח דיון על שני הכיוונים הללו: עד כמה אנחנו מזדהים עם כל אחת מהאמירות החבויות בהם ביחס למדינת ישראל ואיזה מהם נראה לנו משמעותי יותר כסיבה לקביעת הלל.
ניתן לכל חברותא ללמוד את דבריו של הרב עובדיה יוסף שהתנגד לתקנת ההלל ביום העצמאות (שו”ת יביע אומר, חלק ו’, אורח חיים, סימן מ”א). לאחר שכל חברותא למדה את הדברים, ננתח יחד את העקרונות המונחים בתשובה ונדון עם התלמידים בהרגשות והמחשבות שצפות בתוכם לאור תשובה זו. כדאי להדגיש כמובן את גדולתו של הרב עובדיה וגם את העובדה שהוא איננו נמנה על הזרם החרדי הרגיל שלא מכיר בחשיבותה של מדינת ישראל, וכמו שניתן לראות גם הוא מציע לומר הלל רק ללא ברכה.
שימו לב, שבקריאת השו”ת של הרב עובדיה כדאי לציין שההתנגדות לאמירת הלל יכולה לבוא מהתנגדות עמוקה למדינת ישראל, או מנימוק הלכתי כמו שטוען הרב עובדיה שאין כאן מספיק נס בשביל לומר עליו הלל. שיעור זה פותח בכלל את היכולת שלנו לחדש ולהתחדש בתוך המערכת ההלכתית, כמידת הזמן והאפשרות – כדאי לגעת גם בנקודה זו.
נקרא בפני התלמידים את המכתב הבא התוהה על אופיו הדתי של יום העצמאות ועל השאלה האם נכון בכלל שישא אופי כזה..
דרך המכתב נעורר את השאלה האם יום העצמאות הוא יום שאמור לשאת אופי דתי. נשוב אל תחילת השיעור בו תיארו התלמידים כיצד הם חוגגים את יום העצמאות ונבחן יחד איתם מה האופי של יום זה. כמובן שכדאי שהדיון ינותב לכוח שיש ליום העצמאות להיות חג חדש בו אנחנו מודים לקב”ה על הניסים שמתרחשים בחיינו כיום. לשם ילך המשך השיעור.. ובכל זאת כדאי לתת לתלמידים להתווכח ולהתעמת קצת עם הטענה הזו.
כסיכום לשיעור זה נלמד עם התלמידים את המקורות העוסקים בצורך להודות לקב”ה על ניסים שמתרחשים בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל: בחיי כל יחיד ויחיד ובחיי האומה (תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף קיז ע”א ופירוש רש”י ומאירי שם, רב אחאי גאון בשאילתות, שאילתא כ”ו, ש”ת חתם סופר חלק א’, אורח חיים, סימן קצ”א). נבקש מכל תלמיד לכתוב תפילת “על הניסים” ליום העצמאות. התפילה תיפתח במילים ‘ועל הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי…’ לחילופין ניתן לעסוק יותר בהיבט של היכולת והצורך להודות בחג על נס אישי שקורה לנו בחיים ולבקש ממי שרוצה לחבר תפילת “על הניסים: על נס אישי שהוא רגיש שקרה לו או למשפחתו והוא מבקש להודות עליו לקב”ה. אפשר בהחלט לכתוב את ה’על הניסים’ של יום העצמאות מזווית אישית (משפחתי ניצלה מפוגרום, אחי עלה לארץ, בעקבות הניצחון במלחמת לבנון השניה פורחים העסקים שלנו). כדאי לשים ברקע את השיר ” נס אלוקי”
שיעור זה עסק בשאלה ההלכתית האם יש לומר הלל ביום העצמאות, והציג את שתי הדעות ההלכתיות.
מיומנויות שנרכשו בשיעור:
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא