ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

הלכות ספירת העומר

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
הלכות ספירת העומר
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - הלכות ספירת העומר
התבוננות
הפנמה
אסיף
שימו לב! קיצור מקור חיים סימן צ, הלכות א, ג, ו, זת
האם מי ששכח לספור יום אחד את ספירת העומר יכול להמשיך ולספור בשאר הימים? דרך מחלוקת הפוסקים בשאלה זו נעסוק באיזון בין ערך השלמות והשאיפה אליה מצד אחד, לבין ערך ראיית 'חצי הכוס המלאה' מצד שני.
לב השיעור: מה לומדים מהלכות ספירת העומר לחיים?
פתיחה: סיפור - בערך

נפתח ונספר על אדם ששאל את הרב מדוע יש צורך לדייק בכל פרט מפרטי המצוות, ולא מספיק לקיימן ‘בערך’. הרב השיב שישלח לו התייחסות לשאלה דרך המייל. לאחר שעברו כמה שבועות ללא מענה הזכיר השואל לרב את שאלתו, והרב השיב בתמיהה – האם לא קיבלת את המייל ששלחתי? לאחר בדיקה הסתבר שהיתה טעות של אות אחת בכתובת המייל. כאן שאל הרב בתמימות – לא ידעתי שצריך כתובת מדוייקת, חשבתי שמספיק ‘בערך’…

  • מה דעתם על הסיפור?

נניח בשלב זה את הסיפור, ונעבור ללימוד ההלכות.

מפגש: לימוד - הלכות ספירת העומר

נלמד את הלכות ספירת העומר מתוך דף מקורות בחברותות.

נבקש מכל חברותא לסכם במשפט בצד כל סעיף את מה שרשום בו.

(הרקע להלכות הוא הפסוקים בתורה, והם נלמדו בשיעור ההקדמה להלכות ספירת העומר.)

נבקש מהתלמידים לסכם את כל המקרים בהם אדם אינו יכול לברך על ספירתו:

  1. מי ששכח לספור יום אחד.
  2. מי שספר באחד הימים ספירה שאינה נכונה.
  3. מי שהיה קטן בתחילת ימי הספירה.
  4. מי שהיה גר בתחילת ימי הספירה.
  5. מי שלא ספר באחד הימים מחמת היותו אונן.

נשאל:

  • האם מבין המקרים הללו, יש כאלו שמפתיעים אתכם?
  • מדוע בכל זאת האדם אינו יכול להמשיך לספור בברכה?
  • מהו העיקרון העומד מאחורי כל הדוגמאות?

בעקבות שאלות אלו נגדיר ונכתוב על הלוח את העיקרון ההלכתי: מי שיום אחד לא קיים את מצוות הספירה, מתוך חיוב במצווה זו – ממשיך לספור בשאר הימים ללא ברכה.

כדי להבין את טעם ההכרעה לספור אך לא לברך, נלמד את המקור השני בדף המקורות, מתוך ‘פניני הלכה’. מקור זה מציג את טעמי המחלוקת בשאלה האם לברך או לברך. נציג את הטעמים באופן פשוט ונרחיב בהם בחלק הבא.

התבוננות: דיון - מחלוקת

ראינו במקור הקודם את  מחלוקת הפוסקים בשאלה האם מצוות הספירה של כל יום עומדת בפני עצמה (דעת הרא”ש ורוב הפוסקים), או שמצוות הספירה חייבת להתקיים בשלמות, כלשון התורה ‘שבע שבתות תמימות’ (דעת בעל הלכות גדולות). כעת נבקש לעמוד על משמעות אחת של המחלוקת (נוכל לפני כן להציע לתלמידים להעלות טעמים לשתי הדעות).

נציע לפני התלמידים רשימת פריטים של דברים שאינם מושלמים ונבקשם למיינם לשתי קבוצות: פריטים בעלי ערך ופריטים חסרי ערך. רצוי שהרשימה תכלול פריטים שבהם התשובה ברורה לכאן או לכאן, ופריטים בהם יש מקום לדעות שונות:

  1. מערכת חשמל שחוט אחד בלבד קרוע בה
  2. ציון ’90’ במבחן
  3. כתם דיו שנשפך על ציור אומנותי ומסתיר חלק ממנו
  4. ראייה רק בעין אחת
  5. כוונה רק בחלק מהתפילה
  6. סוכה שהסכך שלה גזול
  7. הנחת תפילין רק בחלק מימי השבוע
  8. מנתח לב שלמד רק 90 אחוז מהחומר.
  9. נבקש מהתלמידים דוגמאות נוספות לכאן ולכאן.

נשים לב לכך שיש דברים שללא שלמות הם חסרי ערך, ויש דברים שבהם גם לדבר חלקי יש ערך. גם במערכת המצוות יש פרטים כאלו שבהעדרם מפסידים את המצווה כולה, ויש פרטים שגם בהיעדרם יש ערך למצוה.

נשאל:

  • לאיזו קבוצה יש לשייך אדם שספר בכל ימי ספירת העומר חוץ מיום אחד?

נשים לב שהתשובה לכך תלויה למעשה במחלוקת הפוסקים שראינו.

נציע גם טעם למחלוקת: כאמור לדעת הרא”ש ורוב הפוסקים, הספירה בכל יום היא מצווה בפני עצמה וקיומה אינו תלוי בקיום המצווה בימים האחרים. שיטתו מובנת היטב לאור טעמי מצוות הספירה שראינו בשיעור ההקדמה – כציפייה למתן תורה, או כתהליך של לקיחת אחריות על העולם המתבטאת בתשובה ותפילה על התבואה. השיטה הטעונה הסבר היא שיטת בעל הלכות גדולות, שאי קיום המצווה באחד הימים מביא להפסד המצווה כולה.

ב’פניני הלכה’ מוצע כי טעמה של שיטה זו הוא שספירת העומר מבטאת את החיבור בין פסח – החירות הלאומית – עם מתן תורה, החירות הרוחנית. על כן כל קטיעה של חיבור זה דומה לחבל שמחבר בין שני דברים ונקטע רק במקום אחד, שאז אין לחבל כל ערך.

הפנמה: כתיבה - מכתב לחבר

נספר לתלמידים שבבית הספר נערך מסע רגלי לירושלים, עם רכב צמוד המיועד למי שיתעייף באמצע הדרך.

נבקש לכתוב לחבר שאינו מתכוון להשתתף במסע כי הוא חושש שיתעייף באמצע.

נזמין לשיתוף.

לסיום נשאל כשאלה אישית למחשבה, ללא צורך לשתף:

  • על אלו דברים בחייכם אתם שמחים למרות שאינם ‘מושלמים’?

נספר לתלמידים שבבית הספר נערך מסע רגלי לירושלים, עם רכב צמוד המיועד למי שיתעייף באמצע הדרך.

נבקש לכתוב לחבר שמתכוון לשמור רק על חלק מכללי הבטיחות בטיול, כי ‘לא חייבים להיות מושלמים!’

נזמין לשיתוף.

לסיום נשאל כשאלה אישית למחשבה, ללא צורך לשתף:

  • על אלו דברים בחייכם אתם שמחים למרות שאינם ‘מושלמים’?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!