נבקש מהתלמידים לספר על התלבטות משמעותית בין שני צדדים, ועל הכרעתם. נספר גם אנחנו סיפור אישי שבו התלבטנו בין שני צדדים, ולבסוף הכרענו באופן הנותן מקום לשניהם.

הרצון להביא לידי ביטוי שיקולים מכיוונים שונים, ולאזן בין צדדים שונים, לעתים מנוגדים – אינו קיים רק אצלנו, אלא עמד גם בבסיס דיונים רבים של חז”ל (הגם שלמעשה אנו עשויים לפגוש רק את השורה הסופית והמחייבת של הדיונים הללו). נושא המלאכה בחול המועד מהווה דוגמא לכך, ובו נתמקד בשיעור.

חול המועד הוא חיבור של זמן חול וזמן מועד. נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם ההבדל בין חול לבין קודש?
• מה מאפיין זמנים של חול לעומת זמנים של קודש?
• אילו פעולות מותרות ביום חול אך אסורות במועד?

נלמד יחד את הלכות חול המועד מתוך קיצור שולחן ערוך סימן צה.

נדגיש שמגמת איסור המלאכה היא לאפשר לנו לשמוח במועד.

את לימוד סעיף א’ נלווה בתרשים הבא: התלמידים יתבקשו לצבוע בירוק את המלאכות המותרות, ובאדום את המלאכות האסורות.

את הסעיפים הבאים נקרא בקול, ולאחר לימוד כל אחד מהם נשים לב לאיזה עיקרון הלכתי הוא משתייך (ניתן לכתוב את אות הסעיף בתוך המשבצת המתאימה).

יש לשים  לב שבעוד שהתרשים מתמקד במלאכות האסורות בחול המועד, כסיכום לסעיף א’, הרי שסעיפים ו, י נובעים מעיקרון נוסף והוא איסור לטרוח, מה שיפגע בשמחת חול המעד – וזאת גם אם אין בטורח מלאכה (כמבואר בשו”ע או”ח סימן תקלה סעיף א; וְתקלט סעיף א).

נסכם זאת בטבלה:

• אכתיבה
• בדיון

פתחנו בהבנה שיש רצון אצל כולנו להגיע לאיזונים ורצון זה מופיע גם בהלכה.עמדנו בשיעור על השיקולים שעמדו בפני חכמים בבואם לקבוע את הלכות המלאכה. מצד אחד קיים השיקול למעט במלאכה וטורח כדי לאפשר שמחת יום טוב, מצד שני קיימים מספר שיקולים להתיר מלאכה – צורך המועד, מניעת הפסד כלכלי ועוד. סיימנו בדיונים מעשיים לגבי מקרים ספציפיים ומה ההלכה היתה אומרת עליהם.