ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

הלכות חול המועד

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
הלכות חול המועד
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - הלכות חול המועד
התבוננות
ניתוח - תרשים וטבלה
הפנמה
אסיף
ההלכה למעשה הינה פעמים רבות 'השורה הסופית' של דיון, שמטרתה לאזן בין צדדים וערכים שונים. ניפגש בעיקרון זה דרך הלכות חול המועד, שמאזנות בין שיקולים שונים: שמחת החג שמביאה לאיסור מלאכה מחד, וצרכים שונים המביאים להגבלת איסור זה מאידך.
לב השיעור: בין מה למה מאזנות הלכות חול המועד?
פתיחה: סיפור - הכרעה

נבקש מהתלמידים לספר על התלבטות משמעותית בין שני צדדים, ועל הכרעתם. נספר גם אנחנו סיפור אישי שבו התלבטנו בין שני צדדים, ולבסוף הכרענו באופן הנותן מקום לשניהם.

הרצון להביא לידי ביטוי שיקולים מכיוונים שונים, ולאזן בין צדדים שונים, לעתים מנוגדים – אינו קיים רק אצלנו, אלא עמד גם בבסיס דיונים רבים של חז”ל (הגם שלמעשה אנו עשויים לפגוש רק את השורה הסופית והמחייבת של הדיונים הללו). נושא המלאכה בחול המועד מהווה דוגמא לכך, ובו נתמקד בשיעור.

חול המועד הוא חיבור של זמן חול וזמן מועד. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם ההבדל בין חול לבין קודש?
  • מה מאפיין זמנים של חול לעומת זמנים של קודש?
  • אילו פעולות מותרות ביום חול אך אסורות במועד?
מפגש: לימוד - הלכות חול המועד

נלמד יחד את הלכות חול המועד מתוך קיצור שולחן ערוך סימן צה.

נדגיש שמגמת איסור המלאכה היא לאפשר לנו לשמוח במועד.

 

התבוננות: ניתוח - תרשים וטבלה

את לימוד סעיף א’ נלווה בתרשים הבא: התלמידים יתבקשו לצבוע בירוק את המלאכות המותרות, ובאדום את המלאכות האסורות.

את הסעיפים הבאים נקרא בקול, ולאחר לימוד כל אחד מהם נשים לב לאיזה עיקרון הלכתי הוא משתייך (ניתן לכתוב את אות הסעיף בתוך המשבצת המתאימה).

יש לשים  לב שבעוד שהתרשים מתמקד במלאכות האסורות בחול המועד, כסיכום לסעיף א’, הרי שסעיפים ו, י נובעים מעיקרון נוסף והוא איסור לטרוח, מה שיפגע בשמחת חול המעד – וזאת גם אם אין בטורח מלאכה (כמבואר בשו”ע או”ח סימן תקלה סעיף א; וְתקלט סעיף א).

נסכם זאת בטבלה:

הסעיף העיקרון
ה, ט היתר מלאכה לצורך המועד במלאכת הדיוט
ו, י, כא איסור טורח, שנועד לאפשר את שמחת החג
ח, יג מלאכת אוכל נפש
הפנמה: דילמה - אסור ומותר

למדנו בסעיף א’ שלפי אחת השיטות, מסרה התורה לחכמים את היכולת לקבוע אלו מלאכות מותרות ואלו אסורות.

חברו דו שיח/דיון דמיוני בין החכמים, שבו מעלים החכמים את השיקולים השונים (תבנית אפשרית: חכם אחד נוטה יותר לאסור, חכם שני נוטה להתיר, וחכם שלישי מציע את הפשרה). אפשר גם להמחיז דיון זה אחרי החיבור, או במקומו.

נזמין לשיתוף.

נסיים בשאלה למחשבה – מה דעתכם, האם מותר לעשות מלאכה כאשר המלאכה עצמה גורמת להנאה, כגון יצירה?

נציע לתלמידים למצוא את התשובה בפניני הלכה.

נציע לתלמידים רשימת עיסוקים (למשל: טיול בארץ ישראל, לימוד תורה, בישול לסעודות החג, ניתוח לא דחוף,  פתיחת חנות מכולת, סידור ארון שיש בו בלאגן, משחק במחשב, תיקון מערכת האזעקה ברכב, הדפסת עיתון.) ונשאל לחוות דעתם:

  • האם הם רצויים, מותרים או אסורים בחול המועד?

ביחס לכל עיסוק יש לנמק על איזה עיקרון או איזה סעיף בהלכה נסמכת תשובתם.

נסיים בשאלה למחשבה – מה דעתכם, האם מותר לעשות מלאכה כאשר המלאכה עצמה גורמת להנאה, כגון יצירה?

נציע לתלמידים למצוא את התשובה בפניני הלכה.

אסיף:

פתחנו בהבנה שיש רצון אצל כולנו להגיע לאיזונים ורצון זה מופיע גם בהלכה.עמדנו בשיעור על השיקולים שעמדו בפני חכמים בבואם לקבוע את הלכות המלאכה. מצד אחד קיים השיקול למעט במלאכה וטורח כדי לאפשר שמחת יום טוב, מצד שני קיימים מספר שיקולים להתיר מלאכה – צורך המועד, מניעת הפסד כלכלי ועוד. סיימנו בדיונים מעשיים לגבי מקרים ספציפיים ומה ההלכה היתה אומרת עליהם.

 

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!