נצייר ציור על הלוח של יהודי עומד ומתפלל ולידו עוברת דמות של שר מכובד בחזות אקטואלית, אותו השר פונה למתפלל באמצע תפילתו ומברכו לשלום. (כמובן מדובר בציור סכמטי ואם זה עשוי להיות קשה לביצוע ניתן להביא תמונה או ליצור מגזרי תמונות. אפשרות נוספת היא להמחיז קטע קצר של אותה סיטואציה)

נבקש מהתלמידים לתאר בלבד מה הם רואים בציור מבלי לשפוט את התנהגותו של המתפלל.

• איזה סיפור מהמקורות ציור זה מזכיר?

נספר את הסיפור שמופיע במסכת ברכות דף לב ע”ב. נבקש מהתלמידים לחשוב תוך שהם שומעים את הסיפור:

• איך הסיפור קשור לנושא שאנו עוסקים בו והוא ברכת המזון?

נקפיד בעת הסיפור לחדד את הסיטואציה על ידי השוואה לימינו.

לאחר שנשמע את מחשבות התלמידים על הקשר בין ברכת המזון לסיפור, נזכיר להם במה עסקנו בשיעור שעבר בעניין ברכת המזון- למדנו שאנו מצווים מהתורה לברך את ה’ גם לאחר האכילה, שציווי זה כולל בתוכו הודאה ובקשות, לא רק על האוכל אלא גם על דברים אחרים, הכרנו את שלוש הברכות הראשונות בברכת המזון והתוספות בימים מיוחדים, העמקנו בסיבה להודאה הרחבה, ולמדנו שהברכות הראשונות הן מדאורייתא לעומת כל היתר ולכן יש להקפיד יותר באמירתן כהלכה, דהיינו: לברך בנחת, מילה במילה בלי לדלג תוך הזכרת כל העניינים המופיעים בהן.

נוסיף ונספר לתלמידים שכתוב בקיצור שולחן ערוך בסעיפים שתכף נעיין בהם, שדינה של ברכת המזון הוא כדין תפילה. נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם השוואה זו אומרת?
• מה לדעתכם אופן הברכה והתפילה הראוי?

נצייר טבלה על הלוח כשבצידה האחד כתוב תפילת שמונה עשרה ובצידה האחר ברכת מזון. נבקש מהתלמידים לתאר כיצד עלינו להתנהג בתפילת שמונה עשרה (לא מדברים, לא מתעסקים בשום דבר, לא מסמנים או רומזים ועוד) לאחר שתיווצר רשימה נשווה לברכת המזון ונאמר כשם שכך מצווה להתפלל כך מצווה לברך.

• מדוע לדעתכם גם בברכת המזון עלינו לנהוג כפי שנוהגים בתפילה?

לפני לימוד המקור כדי לפגוש את ההלכות בעניין זה באופן יותר מדויק, נציין שפרט לזה יש הלכות נוספות שקשורות לקיום המעשי של המצווה שחשוב לדעת. דרך סיעור מוחין ננסה להגיע להלכות (נסביר אם התלמידים לא יודעים מה זה- שאילת שאלות של מתי, איך וכדומה על הנושא שרוצים ללמוד עליו).

נכתוב על הלוח את שלל מילות השאלה, וניתן לתלמידים להשלים את השאלות (ע”י הכוונה שלנו). את השאלות המלאות נכתוב על הלוח. נתחיל מהשאלה המרכזית שעסקנו בה מתחילת השיעור הקשורה לאופן הברכה, למשל:

1. כיצד יש לברך? (דברים שאסור לעשות בעת ברכה ודברים שיש להקפיד עליהם בעת ברכה)
2. מהם התנאים המחייבים ברכת מזון? (מבחינת שיעור הלחם ותנאים נוספים אם יש.  כאן נתייחס למצב בו החיוב הוא מדרבנן במקרה בו לא היו לנו את התנאים לברכה מדאורייתא)
3. מתי לאחר האוכל מצווה לברך? (בעיון במקור נעסוק גם בסיבות)
4. עד מתי ניתן לברך? (במידה ולא ברכנו במועד הרצוי)
5. כיצד ננהג במקרה של ספק אם ברכנו או לא? (כאן נבחין בשני מצבים שונים של ספק: אם החיוב במקרה זה היה מדאורייתא או מדרבנן.  כמו כן נבחין בהבדל שבהלכה במקרה זה בין גברים לנשים)

נפנה את התלמידים לפתוח בקיצו”ש מקור חיים פרק ל”ז סעיפים ג’-ט’. לפני שנתחיל בקריאתם (אנו או כל פעם תלמיד אחר) נבקש מהתלמידים תוך כדי קריאה (בסיום קריאת כל סעיף), לזהות על איזו שאלה כל סעיף עונה ולהסביר את התשובה (אנו נרחיב ונדגיש בהתאם למה שמופיע בסעיף).

נענה יחד:

1. סעיפים ג’-ה’: כיצד יש לברך? (דברים שאסור לעשות בעת ברכה ודברים שיש להקפיד עליהם בעת ברכה.  כאן מופיעים שמות של קטעי תפילה: קדיש, קדושה וברכו.  ייתכן ונצטרך להתעכב כדי להסביר מעט על קטעים אלו)
2. סעיף ו’: מהם התנאים המחייבים ברכת מזון? (מדאורייתא ומדרבנן)
3. סעיף ז’: מתי לאחר האוכל מצווה לברך? (+ סיבות לכך), עד מתי ניתן לברך? (במידה ולא ברכנו במועד הרצוי)
4. סעיף ח’-ט’: כיצד ננהג במקרה של ספק אם ברכנו או לא? (הבחנה בין שני מצבים שונים של ספק: אם החיוב במקרה של הספק היה מדאורייתא או מדרבנן.  כמו כן, ציון הבדל בהלכה במקרה זה בין גברים לנשים).

נחלק לתלמידים דף עבודה למילוי באופן עצמאי בעזרת הקיצור שולחן ערוך.

נחלק את הכיתה לשש קבוצות. לכל קבוצה ניתן מקרה בו מתוארת התנהגות של דמות מסוימת בעת ברכת המזון.

1. שלב ראשון– הקבוצה תקרא לעצמה את המקרה, תזהה אם הדמות נהגה נכון או לא ותחשוב על פי מה שלמדה עד כה כיצד על אותה דמות לנהוג לפי ההלכה.
2. שלב שני– כל קבוצה תציג את המקרה לכל הכיתה והתייחסותה אליו.

בכל אחד מהמקרים יש מתח בין ברכה כהלכה לבין רצון אחר.

נסכם: למדנו שמעמדה של ברכת המזון הוא כדין תפילה. הרחבנו מה זה אומר ואף המחשנו וחשנו זאת דרך אותו סיפור והציור הקשור אליו. לאחר מכן פנינו ללימוד הפרטים הקשורים לאופן הברכה הראוי ועסקנו יחד עם זאת בפרטים נוספים הקשורים לקיום המעשי של מצוות ברכת המזון.

• איך באמת התייחסתם אתם או סביבתכם (בלי לנקוט בשמות כמובן) עד כה לברכת המזון?
• האם בדומה לעמידה לפני ה’ בשמונה עשרה?!
• האם בעקבות הלימוד היום בעניין מעמדה של ברכת המזון התחולל שינוי אצלכם ביחס לכך? אם כן מהו?

פתחנו בסיפור וחיברנו אותו לנושא. ראינו שיש דמיון בין התפילה לברכה בדרך בה עושים את שני אלו. העמקנו בדף העבודה ועם המקרים למדנו על ההתנהגות הראויה בזמן הברכה, בזמן שפונים להקב”ה.