ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

היחס אל הגוף – פרק ז’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מחשב מקרן יצירה משחק
שימו לב!  שיעור זה הינו יותר סדנא מאשר ממש שיעור ברצף הלמידה שלנו. סביר להניח שיש כיתות ששיעור מסוג זה יוציא מהן ציניות ומבוכה. כדאי לחשוב אלו חלקים מהשיעור יוכלו "לעבור מסך" אצל הכיתה שלך, ובכ"ז לא להיבהל אלא להביא משהו מכל זה אל התלמידות. כדאי לתת את הדעת לתלמידות שידוע שהיחס שלהן אל הגוף שלהן מורכב: תלמידות מלאות מאד, תלמידות עם עבר של אנורקסיה, תלמידות שעברו טראומה גופנית כל שהיא ועוד.. האם נכון שיהיו בשיעור? האם נכון ללוות אותן לפני ואחרי השיעור? וכו.
בשיעור זה נבקש לפתוח צהר אל השאלה מה היחס שלי אל הגוף שלי, ומה היחס של ההלכה והעולם היהודי בכלל אל העובדה שבן אדם נולד עם נשמה, אך נשמה החיה בתוך עולם של גוף.
לב השיעור: מהו היחס אל הגוף?
פתיחה: מהו היחס שלי לגוף?

הקדמה למורה: בהרבה מובנים העיסוק במצוות עונה וביחסי אישות בין איש לאשה הוא מוקדם ועדיין לא רלוונטי לתלמידות כיתות י”ב. נקודה אחת משמעותית שכדאי לקחת מתוך נושא זה ולהקדיש לה זמן בשיעור, היא היחס אל הגוף שלנו. מחקרים רבים מראים שהיחס של בחורות צעירות אל גופן ובאופן קיצוני עוד יותר, היחס של בחורות דתיות אל גופן, מלווה בלא מעט בעיות. המורכבות הזו מתעצמת בגיל ההתבגרות כאשר הגוף של הבנות משתנה והשינוי מוליד הרבה פעמים מבוכה וכמובן גם היכרות וקבלה מחודשת של הגוף. העבודה על הדימוי העצמי ועל הקשר שלנו עם הגוף נמשכת לאורך כל החיים.

פתיחה:

ניתן לכל אחת דף ועליו כתובה המילה: גוף ונבקש ממנה לכתוב לעצמה באסוציאציות מה המילה הזו מעוררת בתוכה. לאחר שהתלמידות מסיימות, נבקש מתלמידות שמוכנות לומר בקול משהו מתוך הרשימה שכתבו ונכתוב על הלוח את המילים שנאמרו.

נביא איתנו מראה לכיתה – במידה ואפשרי להביא מראה גדולה ולשים אותה בחדר ליד כיתת הלימוד, נכניס את התלמידותבזו אחר זו לחדר עם המראה וניתן לכל אחת כחמש עשרה שניות להביט במראה ולנסות להרגיש מה הדמות הפיזית שניבטת אליה מבעד למראה מעוררת בה: האם היא אוהבת את מה שהיא רואה? האם היא שמחה במה שהיא רואה? האם היתה רוצה לשנות את מה שהיא רואה? וכו’.. במידה ולא אפשרי להביא מראה גדולה, ניתן להביא מראה בגודל של פני אדם ולהעביר בין התלמידות שיושבות במעגל בכיתה.

נבקש מכל אחת מהתלמידות לחשוב על איבר בגוף שלה שהיא אוהבת ועל איבר בגוף שלה שהיא היתה שמחה אילו היה נראה או מתנהג אחרת. נבקש מהתלמידות לכתוב דו שיח בין שני האיברים הללו: מה האיבר האהוב אומר לאיבר האהוב פחות וכן להיפך.. במידה והמשימה מורכבת מידי, אפשר להסתפק במשימה פשוטה יותר: מה את אומרת לכל אחד משני האיברים הללו.

מפגש: דיון על המושג 'גוף'

נשאל את התלמידות-

  • מה אתן חושבות שהעולם היהודי חושב על המושג גוף?
  • האם העולם היהודי מעודד את היחס הבריא והמפרגן לגוף או שאולי דווקא הפוך- העולם היהודי תובע מהאדם לתת לגוף את שלו אך לא להתעסק איתו יותר מידי?

ניתן לדיון להתפתח ולהתגלגל. סביר להניח ששני הקצוות של המנעד ישמעו בכיתה: כדאי לתת מקום של ממש לכל אחד מהקצוות ולבקש מהתלמידות לחדד ולבטא את מה שהן חושבות שעולה מהמסר של העולם היהודי, ההלכתי והתורני אל הגוף שלנו. חשוב לחלק את הדיון לשאלה מה עולם התורה כשלעצמו חושב על הגוף ומה המסרים שהרבה פעמים אנחנו מקבלים בחברה הדתית ביחס אל הגוף.

התבוננות: לימוד ודיון

נלמד את המדרש על הלל ושמאי:

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ל ד”ה וכל מעשיך:
וכל מעשיך יהיו לשם שמים כהלל. כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך. לעשות מצוה אני הולך. מה מצוה הלל. לבית הכסא אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל שלא יתקלקל הגוף. איכן אתה הולך הלל. לעשות מצוה אני הולך מה מצוה הלל. לבית המרחץ אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל לנקות את הגוף. תדע לך שהוא כן מה אם אוקיינות (=פסלים) העומדות בפלטיות (=ארמונות) של מלכים הממונה עליהם להיות שפן (=משלון שיוף) וממרקן המלכות מעלה לו סלירא (=משכורת) בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ודמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט’ ו’) על אחת כמה וכמה. שמאי לא היה אומר כך אלא יעשה חובותינו עם הגוף הזה:
  • כיצד תופס הלל הזקן את פירושה של המילה “מצווה”?
  • “בצלם אלוקים עשה את האדם” – כיצד יסביר הלל וכיצד יסביר שמאי את הפסוק?
  • “וכל מעשיך יהיו לשם שמיים” – כיצד יסביר הלל וכיצד יסביר שמאי את המימרא?
  • נסו לחשוב על מעשים נוספים שהלל יגדיר כמצווה?

המדרש מתאר שתי קצוות של יחס לעובדה שנולדנו בתוך גוף: בית שמאי שמתייחסים לכך כהכרח מגונה שאין ברירה אלא להתייחס אליו ולתת לו את המקום שהוא תובע, ובית הלל שמתייחסים לכך כברכה המקשרת ומחברת בעוד מימד את האדם אל הקב”ה. דרך המדרש נעמיק בשתי התפיסות המוצעות בו, וננסה לחשוב על הדוגמאות שמביא הלל שכולן לקוחות מתוך חיי היום יום של כל אחד מאיתנו:

  • כיצד אנחנו מתייחסות לפעילויות אלו?
  • כיצד אנחנו רוצות להתייחס לפעילויות אלו?
הפנמה:

נביא לכיתה חומרי יצירה ונבקש מהתלמידות לחשוב כיצד הן מסתכלות על הגוף של עצמן: דרך המשקפיים שמציע הלל במדרש או דרך המשקפיים שמציע שמאי במדרש. לאחר שהתלמידות מנסות לחשוב מעט על שאלה זו, נבקש מהן ליצור את שני זוגות המשקפיים הללו: מה המבט שנשקף מכל אחד מהן? מה המסגרת דרכה העיניים רואות את העולם בכל אחד מהם?

על מנת לפתוח עוד את הנושא אנחנו מציעים לסיים את השיעור בתרגיל תנועה. במידה ובבי”ס קיימת מורה לתנועה או דמות אחרת שיכולה להפעיל את הסדנא הקצרה – כדאי להיעזר בה. ניקח את התלמידות לחדר חשוך ונשים מוזיקת רקע. נבקש מהן לנוע עם הגוף של עצמן באופן חופשי. ולנסות להרגיש מה הן חוות ומרגישות. כדאי בסוף התרגיל להציע  לכתוב לעצמן מחשבות והרגשות שיתעוררו אצלן במהלך התרגיל.

 

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!