ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נכתוב על הלוח : “פרות כשרות לפסח!”
נסביר לתלמידים כי הכתוב על הלוח הינו כותרת של כתבה שנכתבה לקראת חג הפסח.
בכיתות שמתאים, ניתן לקרוא יחד עם התלמידים את הכתבה.
נחלק לתלמידים את ההלכה שמופיעה בשולחן ערוך ונבקש מהם לענות על שתי השאלות שאחריה:
שלושה איסורים מופיעים בפסקה זו ביחס לחמץ:
ננסה להבין יחד עם התלמידים את היחס המיוחד לחמץ.
ההבדל היחיד בין השניים הוא הזמן המייצר בלחם אוויר. המצה, היא שטוחה, והלחם הוא מנופח. חז”ל מכנים את המצה “לחם עוני”, כי יש בה רק את הבסיס על מנת לגרום לאדם לשבוע, ללא כל מותרות ותוספות. ובכל זאת, על אף עניותה, מצווה גדולה לאכול ממנה בימי הפסח.
על מנת לענות על שאלה זו נפנה לתרגיל אישי.
נבקש מהתלמידים לכתוב / לצייר את כל הפריטים שיש להם בחדר השינה שלהם. אם חולקים הם חדר שינה, אז נבקש שיכתבו רק את הפריטים בחדר שהם שלהם. נבקש מהתלמידים לפרט את רשימת הפריטים עד כמה שניתן.
כעת, נבקש מהתלמידים לדמיין שהם במצרים, ולאחר עבדות ארוכה סוף סוף מגיע באישון לילה הרגע שבו הם צריכים לצאת- ויש להם זמן קצר להוציא רק פריטים שחשובים להם.
נבקש מהם לסמן מתוך כל הרשימה שהם כתבו/מהציור שהם ציירו שלושה פריטים שהם היו מוציאים.
נבקש מכמה תלמידים לשתף.
לאחר שנשמע את התלמידים נכתוב על הלוח:
עם ישראל יצא ממצרים במהירות, לא היה לו זמן לשים במזוודות את כל הציוד שלהם. אפילו לא היה להם זמן לחכות שהלחם יתפח ויעשה טעים. יכלו הם להוציא מהבית רק את המצה. המצה היא ענייה, אבל היא בדיוק מה שצריך כדי לחיות. ללא שום תוספות. עם ישראל עזב עיר מיושבת ועבר למדבר, לאוהלים ולמסעות. היה עליו להתנקות מכל הדברים שהוא חשב שהוא צריך, כדי לזכור מה הוא באמת חייב.
נסביר לתלמידים כי ערב לפני חג הפסח מקיימים את מצוות ביעור החמץ, כל הבית עוצר את שטף הזמן, ובודק אם נותר עוד חמץ בבית. אנחנו מבערים את החמץ ומרוקנים את כל הבית מההתנפחות המיותרת וחוזרים אל הפשטות הבסיסית.
נזמין את התלמידים לכתוב תפילה אישית אותה, אותה יוכלו להקריא למשפחתם טרם זמן ביעור החמץ, שתאפשר גם להורים ולאחים לחשוב על משמעות החמץ כפי שלמדנו.
נציע למי שרוצה, לשתף.
נסביר כי בפסח אנו חוזרים לפשטות, לנקודה הכי ראשונית שלנו, ללא כל ההתנפחויות.. בתוך כל הניקיונות לפסח, אנחנו נפטרים מהפסולת, מכל מה שלא צריך, חוזרים לעיקר.. נציע לתלמידים להתבונן בעת שהם מסדרים את החדר, את התיקים, המגירות בכיתה וכו’ מה מתוך כל הדברים שברשותם הם באמת צריכים, ומה מיותר. האם יש דברים שהם רוצים ומבקשים מההורים שהם “חמץ”, מותרות שהם לא באמת חייבים. ונזמין את התלמידים לחשוב מה יקרה אם לשבוע אחד בלבד הם יוותרו על כל החמץ שברשותם.
פתחנו בכתבה שמעוררת שאלות. למדנו על דיני חמץ בפסח וראינו שהוצאת החמץ היא סמל עבורנו להוציא את ה”התנפחות”, הגאווה והדברים המיותרים מחיינו, להתרכז בפשטות ובדברים החשובים לנו באמת. סיימנו בתפילה על ביעור החמץ.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא