נספר לתלמידים כי בשבוע הבא יגיע ראש המועצה/ העיר לבית הספר, וההנהלה רוצה לבקש ממנו תקציב להרחבת חצר בית הספר וכיתתנו נבחרה לנסח את הבקשה בכתב.

• כיצד נפנה אל ראש המועצה?
• מה יהיו משפטי הפתיחה?
• מתי תופיע הבקשה?

נכתוב משפטי מפתח על הלוח.

נאמר לתלמידים כי אנו ‘מתחילים בשיעור’. נבקש מהם להוציא סידורים ונשאל:

• כמה פעמים אנחנו מזכירים את הגשמים בתפילת שמונה עשרה?
• איפה פעמים אלו ממוקמות בתפילה?

הזכרת הגשמים מופיע בברכה השניה: ‘ברכת גבורות’ ובברכה השמינית: ‘מברך השנים’.  נבקש מהתלמידים לפתוח את הסידור ונרשום (על הלוח ובמחברת) את הנוסח בו הגשמם מוזכר.

•  מדוע לדעתכם אנו מזכירים את הגשם פעמיים?
• במה שונה הנוח בשתי הפעמים?

נתמקד בשני הנוסחים בהם אנו מזכירים את הגשמים:

1. “משיב הרוח ומוריד בגשם” (גבורות)
2. “ותן טל ומטר לברכה” (השנים)

• מה ההבדל בסגנון ובניסוח המשפטים?

בברכת גבורות- אנו מזכירים את שבחו של ה’, מציינים שרק בכוחו של ה’ להוריד גשם.
אך בברכת השנים- אנו שואלים= מבקשים מה’ שיוריד גשם. מאיזו מילה אנו רואים שזוהי בקשה?- ‘ותן’.

אפשר לתרגל את ההבדל עם התלמידים. נאמר כיצד אנו ‘מזכירים’ ונבקש מהם לנסח זאת כבקשה: מזכירים: יש פרסים בארון הכיתה. שואלים: המורה, אפשר בבקשה לחלק את הפרסים שבארון?

נקרא יחד חלק מהגמרא במסכת ברכות:

אמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש [ברכות] ראשונות [של תפילת עמידה]
ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות.

לברכות השונות בתפילת שמונה עשרה ישנו מבנה מסודר:

1. שבח – שלוש הברכות הראשונות מטרתן שבח לה’ כהקדמה לתפילה: ברכת אבות, ברכת גבורות, ברכת קדושת ה’.
2. בקשה – בקשותינו מה’ בשלוש עשרה ברכות: ברכת חונן הדעת, ברכת תשובה, ברכת הסליחה, ברכת גאולה, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים, על הצדיקים, ברכת ירושלים, מצמיח קרן ישועה, שומע תפילה.
3. הודאה – שלוש הברכות האחרונות מטרתן הודאה לה’ על מעשיו כסיום לתפילה: ברכת עבודה, ברכת הודאה, ברכת שים שלום.

נחזור לגמרא:

• מדוע לדעתכם הסדר של הברכות מסודר דווקא כך?
• מדוע לדעתכם אומר לנו רב יהודה לבקש מה’ דווקא באמצעיות?
• מה קורה כשפותחים שיחה בבקשה ואח’כ משבחים ומודים?

אם נזכר במכתב לראש המועצה, שהזכרנו קודם:

• האם נוכל לפתוח את המכתב מיד בבקשה שלנו?
• למה לא לגשת ישר ל’עניין’?
• ולמה לא לפרט את הבקשה בסוף המכתב ומיד לחתום את שמנו?

לפתוח מכתב בבקשה זה נראה כחוצפה, עלינו קודם לכבד את מי שאנו פונים אליו ולהבין בעצמנו לפני מי אנו עומדים. וכן, לכתוב את הבקשה בסוף המכתב ומיד לחתום, יכול לעורר התנגדות כי לא כתבנו מילות תודה שהקשיב לנו ושמקבל את פניתנו.

נלמד סיפור מהגמרא במסכת ברכות המבסס את דרך הבקשה הזו:

דרש רבי שמלאי:  לעולם יסדר אדם שבחו של הקב”ה ואחר כך יתפלל.
מנלן [מהיכן למדנו זאת]? –ממשה.
דכתיב:  ” וָאֶתְחַנַּן, אֶל-ה’, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: ה’ אלוקים, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה–אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ ”
וכתיב בתריה [אחרי זה]: ”  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן”

אנו רואים, כי גם משה רבנו, שהיה הנביא הקרוב ביותר אל ה’, כשרצה לבקש מה’ להכנס לארץ, פותח בכבוד ובשבח של ה’ ואחר כך מפרט את בקשתו.

נבקש מהתלמידים לסמן את דברי משה שהם שבח- בצבע אחד, ואת הבקשה – בצבע אחר.

נסכם:כמו שאנו מבינים את חשיבות השבח שמגיע לפני הבקשה- לגבי תפילת עמידה כולה – כך זה גם ביחס לתפילה על הגשם: קודם- אנו מזכירים את שבח ה’- שיש בכוחו להוריד גשם ורק אחר כך מבקשים שיוריד לנו גשם.

• מאיזה מקום אנחנו מתפללים על גשם?
• מתוך תחושת בקשה או מתוך תחושת שבח?
• מה ההבדל בתפילה האישית שלנו בין הזכרת הגשמים בפעם הראשונה לבין בקשת הגשמים בפעם השניה?

אם אני רק מבקש גשם- אז זה כמו כל בקשה אחרת מכל אדם. אך אם אני מקדים קודם שבח של ה’, אני מזכיר לעצמי שרק ה’ באמת יכול להוריד גשמים.

נחלק דפים לבנים ונבקש מכל תלמיד לכתוב משפט אחד בקשר לגשם. הוא יכול לנסח זאת כ-הזכרת שבח או- כמשאלה, תפילה.

לאחר הכתיבה, נשתף. בשלב השיתוף – כל תלמיד יקריא את משפטו והחברים ינחשו איזה סוג משפט זה.

נסכם: ראינו את צורת הפניה הנכונה, כשאנו עומדים ופונים אל ה’ בבקשה: שבח ואחר כך בקשה. בתפילה על הגשם אפשר לראות זאת עוד יותר- כי בירידת הגשם ישנו שבח גדול  לה’, כי זוהי פעולה שרק ביכולתו לעשות אותה.

פתחנו במכתב שאנחנו צריכים לכתוב לראש המועצה (מה שהיה רק תרגיל כדי לראות איך פונים). למדנו על שתי פעמים בהן אנו מזכירים גשמים בתפילה ולמדנו על הדרך לבקש מתוך הגמרא ומתוך מבנה ברכות תפילת העמידה: שבח, בקשה והודיה. סיימנו בתרגול איך לנסח בקשה ואיך לנסח שבח. שנזכה לבקש נכון ולהיענות לכל צרכינו.