ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

הבדלים בין גברים לנשים- פרק א’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מחשב מקרן יצירה
במסגרת עיסוקנו במהות הקשר בין איש לאישה ובאתגר הזוגיות, נקדיש עיון לשאלת ההבדלים בין גברים לנשים – במה שונים נשים וגברים אלו מאלו ומה משמעותם של הבדלים אלו? מטרת השיעור אינה להציע מסר ורעיון אחד אלא להציג מגוון של דעות המצויות בדברי חכמים בשאלה זו.
לב השיעור: מה ההבדל בין גברים ונשים?
פתיחה: גברים ונשים ומה שביניהם

נחלק לתלמידים “דף תכונות” נבקש מהן לסמן על כל תכונה אם היא מאפיינת נשים או גברים. חשוב לדחות את הדיון שעשוי להתפתח לשלב שני, רק אחרי שכל אחד סימן במחברתו. נקרא בקול תכונה אחת והתלמידים יגידו בקול מה סימנו- גברים/ נשים וכך ניתן לחוש את ה”עמדה הכיתתית” ביחס להבדלים בין גברים לנשים.

רשימת תכונות: הרפתקנות, אהבה לילדים, אומץ, ביישנות, חוש טכני, כושר מנהיגות, נטייה למקצועות ריאליים, הישגיות, היגיון, זריזות, חוסר ביטחון עצמי, אמפטיה, כישרון לעסקים, חולשה, צורך להישען על מישהו, מסירות, שיתוף ברגשות, בכיינות, דגש על הופעה חיצונית, התעניינות בספרות ואמנות, התעניינות בפוליטיקה, סקרנות, עדינות, עקשנות, פחדנות, פטפטנות, קור רוח, קשר לבית ומשפחה, תקיפות, חברותיות.

נקרא לתלמידים את שירה של נורית זרחי “באה המלכה למלך”. בסיום הקריאה נשאל-

  • מה מספר השיר?
  • מה קורה בין המלכה למלך בשיר הזה?
  • האם יש תקווה לקשר ביניהם?

(המלכה והמלך בשיר חיים לכאורה בשני יקומים מקבילים, המלך אינו חולק עם המלכה את חלומותיה ואינו פתוח לקשר, ולאחר שכל ניסיונותיה להתקרב נהדפים, משפט הסיום של השיר מבטא יאוש מאפשרות של קשר- אינך מבין דבר)

באה המלכה למלך/ נורית זרחי
בָּאָה הַמַּלְכָּה לַמֶּלֶךְ
וְאָמְרָה “מוּזָר,
חָלַמְתִּי עָלֶיךָ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר,
חִכִּיתִי וְלֹא בָּאתָ
וּבַחוּץ יָרַד עֶרֶב וְנִהְיֶה קַר,
רָצִיתִי לָדַעַת מָה אוֹתְךָ עָצַר?”
“אֵינִי יוֹדֵעַ,” אָמַר הַמֶּלֶךְ,
“עַל כָּךְ דָּבָר,
בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל עַרְבוֹת-הַבָּר.”
בָּאָה הַמַּלְכָּה לַמֶּלֶךְ
וְאָמְרָה: “כַּמָּה מוּזָר
הָיָה הַחֲלוֹם, חָלַמְתִּי עָלֶיךָ
בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר.
גָּלַשְׁנוּ בְּמַגְלֵשַׁת חֹרֶף
הָרוּחַ מוּל פָּנֵינוּ בְּמִדְרוֹן הָהָר,
הַאִם לֹא הָיָה נֶהֱדָר?”
“אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ,” אָמַר הַמֶּלֶךְ,
“עַל כָּךְ דָּבָר,
בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל הַנָּהָר.”
בָּאָה הַמַּלְכָּה לַמֶּלֶךְ
וְאָמְרָה: “אֵיךְ אֶפְשָׁר
שֶׁאַתָּה בְּתוֹךְ שְׁנָתִי
וְאַתָּה בַּחוּץ נִשְׁאַר.
כְּשֶׁבַּחֲלוֹמִי אַתָּה חָלוּם
לֹא עוֹבֵר בְּגַבְּךָ קֹר סָתוּם?”
לַיְלָה.
עַל דֶּלֶת הַמֶּלֶךְ הִקִּישָׁה הַמַּלְכָּה: “שָׁלוֹם,
בָּאתִי אֵלֶיךָ אֶל תּוֹךְ הַחֲלוֹם.”
“לְעוֹלָם,” אָמַר הַמֶּלֶךְ,
“לֹא יִגַּע בִּשְׁנָתִי זָר.”
“אֵינְךָ מֵבִין,”
לָחֲשָׁה הַמַּלְכָּה, “דָּבָר.”

 

מפגש: קבוצות- לימוד והצגת מקורות

ניגש לראות אמירות מחשבתיות שונות של חכמים לאורך הדורות בשאלת ההבדלים בין המינים. נחלק את הכיתה לחמש קבוצות, כל קבוצה תקבל את אחד המקורות הבאים, תלמד אותו, ותציג בצורה חזותית (ציור, כרזה, קומיקס..) את העמדה/ הרעיון שהוא מביע בשאלה זו.

רבינו עובדיה מספורנו, בראשית ב, כב:
“ויבן ה’ אלוקים את הצלע לאישה”: להיות לה צורת האיש וסגולותיו. ושתהיה נבדלת ממנו בכלים גשמיים בלבד, אשר בם יהיה הבדל ביניהם….

 

הרב נפתלי צבי ברלין, הנצי”ב, העמק דבר, בראשית א, כז:
“זכר ונקבה ברא אותם”… ללמדנו שהמה שני בריות… ומשום שהזכר מזה המין, אינו דומה כלל בתכונתו לנקבה מזה המין …

 

הרב צבי יהודה קוק, שיחות לחומש במדבר, עמ’ 413-412:
“השוה הכתוב איש ואשה לכל הדינין שבתורה” (בבא קמא טו ע”א). …קודם כל הודיעו לנו כלל יסודי: שוויון! זה האלף שבאלף. מעבר ליסוד זה יש כמה פרטים שאין בהם שוויון. אבל אין הענין מתחיל מהפרטים. אין זה צודק ואמיתי להתחיל מהאי שוויון. הכלל הוא השוויון, שוויון בצלם אלוקים שבאדם. “ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם”. הזכר והנקבה שייכים שניהם לצלם אלוקים שבאדם. יחד עם זה יש גוונים, אבל לא מתחילים מפירוד אלא משוויון. …לאור העובדה הזאת, יש מקום להתבונן בהבחנה שבין שני צדדים האלה של צלם אלוקים. יש כאן שני צדדים. וכי אפשר להתחמק מחילוקים אלה? קודם כל יש חילוקים ביולוגיים בין גוף האיש לגוף האשה. ריבונו של עולם “יצר את האדם בחכמה” עם הבדלים בסדרי האיברים. האיש והאשה ביחד בונים גילוי שלם של צלם אלוקים של האדם בעולם הזה, ושניהם אחראים לקיום הדורות. צריך להבין שהאיברים הביולוגיים הגופניים והאורגניים השונים של האיש והאשה משלימים זה את זה ועושים יחד את בנין האדם. בנוסף לחילוקים הביולוגיים בצורת האיברים, קיימים גם חילוקים פסיכולוגיים, ואי אפשר להתחמק מכך.

 

אברבנאל בראשית ב’, כב:
והנה, לא ברא את האישה מן הרגליים, שהוא החלק היותר שפל – כדי שלא תהא בעיניו כשפחה. ולא בראה מן הראש כדי שלא תהא בעיניו כגברת הבית. אבל, בראה מן הצלע, שבאמצע הגוף, שתהא בבית כמותו.

 

רש”ר הירש האישה היהודית עמ’ י”א:
שינוי הכינויים מיחיד לרבים בהצגתם הבראשיתית של איש ואשה, מורה על שיווי אצילותם המוחלט ועל מלוא אחידותם של איש ושל אישה במושג אדם שנברא בצלמו ובייעודו. “צלם אלוקים” מקיף את שני המינים. איש ואשה יחדיו ממצים מושג אדם. שניהם ברא ה’ באותה ישירות ובאותה רצייה תכליתית: “זכר ונקבה ברא אותם”.
התבוננות: יצירת ציר + סרט

לאחר שמיעת הקבוצות השונות, ננסה להניח את המקורות כציר רצף מסויים- החל מגישתו של הנצי”ב, המדגיש את השוני וההבדל המוחלט, דרך המצביעים על השונה והשווה וכלה בגישתו של הרש”ר הירש המעצים את היסוד המשותף.

סיכום ביניים: כפי שראינו מעט, בשאלת ההבדלים בין גברים לנשים ישנן גישות שונות, אין חולק על כך שישנם הבדלים פיזיים, שיש להם גם משמעויות פסיכולוגיות ואחרות, אולם ישנן גישות המעצימות מאד את המימד השונה והמבדיל, עד כדי “גברים ממאדים ונשים מנוגה” ואחרים המדגישים יותר את המשותף, או את הראיה האינדיווידואלית של האדם כאדם, בעל תכונות “נשיות” ו”גבריות” במינונים כאלו ואחרים.

העמקה:

בתור תוספת העמקה, מומלץ לצפות בסרט “תיקון חצות” שנעשה במכללת אורות ישראל” . הסרט מביא את סיפורם של נועם וענת, בני זוג צעירים הנתקלים בקשיים בתקשורת ביניהם וזוכים לתיקון בעקבות מפגש לילי מופלא.

מהלך מוצע לצפייה וניתוח הסרט:

נראה  את הסרט עד להפסקת החשמל- עד לרגע זה נראה היה שהכל רק הולך ומדרדר- נשאל את התלמידים:

  • מה קורה לבני הזוג בסרט? ממה, לדעתכם, נובע הקושי שלהם?
  • מה יוכל לעזור להם לפתור את בעיותיהם?

נמשיך בצפייה ובסופה נשאל את התלמידים-

  • מה הפיתרון המוצע בסרט?  כיצד מביא הקבצן המסתורי שלום בית לבני הזוג? מה התהליך העובר עליהם?

שאלות למחשבה:

  • מה מסמלת הדלקת הנר?למה התיקון מתרחש דווקא בלילה?
  • מה מבטאת הסצנה בה רואים את תמונת החתונה הגדולה ומיד אחריה רואים ושומעים את צלצול השעון המעורר?

הסרט עוסק ביכולת לראות את העולם מבעד לעיניים של השני, להיות מודע להבדלים ולבנות גשר ביניהם. בחשיבות של התקשורת הזוגית, הדיבור על הקשיים ועל ההרגשות, ובנתינת המקום אחד לשני.

הטקסט המלווה את הסרט מעניין מאד וכדאי להעמיק בו לאחר הצפייה:

א. בתמונת הפתיחה- “כשרצה הקב”ה לברוא את העולם היה הכל מלא באורו האינסופי ולא היה מקום לשום בריה כלל. על כן צמצם אלוקותו לצדדים כדי להכין מקום לברואים ולכל הפעולות המשתנות שנראות לכאורה כהפכיות זו לזו”

ב. בלילה בו בני הזוג “מתהפכים” בתפקידיהם- “וראה את העולם ולקח ההפכים והביאם זה במקומו של זה”

ג. בתמונת הסיום- “כי בסוף, כשתרבה הדעת בעולם ידעו שהכל אחד”

יש לשים לב שהסרט מציע מבט “סטריאוטיפי” על תפקידים של נשים וגברים ועל היכולות שלהם (האישה- מאפרת, עוסקת בנוי החיצוני ואחראית על אחזקת הבית וגידול הילד, והאיש- תלמיד החכם העוסק בעניינים רוחניים וכן איש מעשה- מתקן את המדפים. ) ההקצנה הזו משרתת טוב את התסריט אבל חשוב לעודד את התלמידים לראות את הסרט בעיניים ביקורתיות ולדעת שלא תמיד המציאות היא כזו ובוודאי שאינה צריכה להיות דווקא כזו

הפנמה: ציר או יצירה

נתמקם את המקורות השונים והעבודות שיצרו התלמידים על ציר דמיוני. (ניתן לתלות על הלוח או להניח על הריצפה) נבקש מהתלמידים למקם את עצמם על הציר, היכן הם עומדים? האם הם ממש מזדהים עם המקור? לידו? רחוק מאוד מכל מה שהוצג? וכן הלאה.

נשמע כמה התייחסויות מכמה תלמידים על המקום בו בחרו לעמוד.

נחזור לשיר איתו פתחנו את השיעור, ונבקש מהתלמידים להגיב לשיר לאור מה שלמדנו ודנו בכיתה- ניתן להגיב בכתיבת בית נוסף לשיר, שינוי משפט בשיר, שיר תגובה חדש, עבודה ויזואלית עם הטקסט באמצעות חומרי יצירה, ועוד.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!