ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

דמותו של דוד, חלק ב’

תצוגת כיתה מלאה
דמותו של דוד, חלק ב’
לב השיעור
פתיחה
תכונות של מנהיג
מפגש
תכונותיו של דוד
התבוננות
דוד הנרדף על-ידי שאול
הפנמה
אסיף
בחירת שאול
פסוקים משמואל פרק ט' וי'
שמואל פרק ט, ב
“ולו היה בו ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם”
שמואל פרק י, כב-כד:
“רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר: וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו: גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים,”
שיחת דוד ושאול
שמואל א י"ז, נה-נח
וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת דָּוִד יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי אָמַר אֶל אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר וַיֹּאמֶר אַבְנֵר חֵי נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם:
וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר וַיֹּאמֶר דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי.
מדרש
תלמוד בבלי יבמות ע"ו, ע"ב
אמר רבי יוחנן… (שמואל א’ י”ז) וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר? ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי. ולא ידע ליה? (וכי לא ידע שאול שזהו דוד בנו של ישי) והכתיב: (שמואל א’ ט”ז) ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים! אלא אאבוה קא משאיל (שאול שאל על אביו של דוד). ואביו לא ידע ליה? (וכי לא ידע מיהו אביו של דוד?) והכתיב: (שמואל א’ י”ז) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים, ואמר רב ואיתימא רבי אבא: זה ישי אבי דוד, שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא! (ישי היה נודע באנשים בימי שאול, ובוודאי ששאול הכירו).
הכי קאמר שאול: אי מפרץ אתי, אי מזרח אתי? (שאלתו היא האם הוא מפרץ או מזרח – בניו של יהודה). אי מפרץ אתי – מלכא הוי, שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו, אי מזרח אתי – חשיבא בעלמא הוי (אם מפרץ הוא, הוא עתיד להיות מלך בעקבות אירוע זה, אבל אם מזרח הוא, הוא עשוי להיות חשוב, ולא יותר מכך).
דוד נמנע מלשלוח יד במשיח ה'
שמואל א פרק כו
שמואל א פרק כו
א וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל-שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר:  הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.  ב וַיָּקָם שָׁאוּל, וַיֵּרֶד אֶל-מִדְבַּר-זִיף, וְאִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים אִישׁ, בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל–לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד, בְּמִדְבַּר-זִיף.  ג וַיִּחַן שָׁאוּל בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן–עַל-הַדָּרֶךְ; וְדָוִד, יֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר, וַיַּרְא, כִּי בָא שָׁאוּל אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה.  ד וַיִּשְׁלַח דָּוִד, מְרַגְּלִים; וַיֵּדַע, כִּי-בָא שָׁאוּל אֶל-נָכוֹן.  ה וַיָּקָם דָּוִד, וַיָּבֹא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנָה-שָׁם שָׁאוּל, וַיַּרְא דָּוִד אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב-שָׁם שָׁאוּל, וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר שַׂר-צְבָאוֹ; וְשָׁאוּל שֹׁכֵב בַּמַּעְגָּל, וְהָעָם חֹנִים סְבִיבֹתָו.  ו וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל-אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי, וְאֶל-אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר, מִי-יֵרֵד אִתִּי אֶל-שָׁאוּל, אֶל-הַמַּחֲנֶה; וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי, אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ.  ז וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו.  {ס}
ח וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל-דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת-אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ; וְעַתָּה אַכֶּנּוּ נָא בַּחֲנִית וּבָאָרֶץ, פַּעַם אַחַת, וְלֹא אֶשְׁנֶה, לוֹ.  ט וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אֲבִישַׁי, אַל-תַּשְׁחִיתֵהוּ:  כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְשִׁיחַ יְהוָה–וְנִקָּה.  {פ}
י וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי-יְהוָה, כִּי אִם-יְהוָה יִגֳּפֶנּוּ; אוֹ-יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת, אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה.  יא חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה, מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה; וְעַתָּה קַח-נָא אֶת-הַחֲנִית אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתָו, וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם–וְנֵלְכָה-לָּנוּ.  יב וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-הַחֲנִית וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם, מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל, וַיֵּלְכוּ, לָהֶם; וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ, כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים–כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה, נָפְלָה עֲלֵיהֶם.  יג וַיַּעֲבֹר דָּוִד הָעֵבֶר, וַיַּעֲמֹד עַל-רֹאשׁ-הָהָר מֵרָחֹק:  רַב הַמָּקוֹם, בֵּינֵיהֶם.  יד וַיִּקְרָא דָוִד אֶל-הָעָם, וְאֶל-אַבְנֵר בֶּן-נֵר לֵאמֹר, הֲלוֹא תַעֲנֶה, אַבְנֵר; וַיַּעַן אַבְנֵר וַיֹּאמֶר, מִי אַתָּה קָרָאתָ אֶל-הַמֶּלֶךְ.  {פ}
טו וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אַבְנֵר הֲלוֹא-אִישׁ אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ, אֶל-אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ:  כִּי-בָא אַחַד הָעָם, לְהַשְׁחִית אֶת-הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ.  טז לֹא-טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ–חַי-יְהוָה כִּי בְנֵי-מָוֶת אַתֶּם, אֲשֶׁר לֹא-שְׁמַרְתֶּם עַל-אֲדֹנֵיכֶם עַל-מְשִׁיחַ יְהוָה; וְעַתָּה רְאֵה, אֵי-חֲנִית הַמֶּלֶךְ וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם–אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתָו.  יז וַיַּכֵּר שָׁאוּל, אֶת-קוֹל דָּוִד, וַיֹּאמֶר, הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד; וַיֹּאמֶר דָּוִד, קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.  יח וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ:  כִּי מֶה עָשִׂיתִי, וּמַה-בְּיָדִי רָעָה.  יט וְעַתָּה, יִשְׁמַע-נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵת, דִּבְרֵי עַבְדּוֹ:  אִם-יְהוָה הֱסִיתְךָ בִי, יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְהוָה, כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהוָה לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים.  כ וְעַתָּה, אַל-יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה, מִנֶּגֶד, פְּנֵי יְהוָה:  כִּי-יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַקֵּשׁ אֶת-פַּרְעֹשׁ אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא, בֶּהָרִים.  כא וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי-דָוִד, כִּי לֹא-אָרַע לְךָ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ, הַיּוֹם הַזֶּה:  הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה, הַרְבֵּה מְאֹד.  כב וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר, הִנֵּה החנית (חֲנִית) הַמֶּלֶךְ; וְיַעֲבֹר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים, וְיִקָּחֶהָ.  כג וַיהוָה יָשִׁיב לָאִישׁ, אֶת-צִדְקָתוֹ וְאֶת-אֱמֻנָתוֹ–אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם, בְּיָד, וְלֹא אָבִיתִי, לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה.  כד וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הַזֶּה–בְּעֵינָי:  כֵּן תִּגְדַּל נַפְשִׁי בְּעֵינֵי יְהוָה, וְיַצִּלֵנִי מִכָּל-צָרָה.  {פ}
כה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד, בָּרוּךְ אַתָּה בְּנִי דָוִד–גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה, וְגַם יָכֹל תּוּכָל; וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכּוֹ, וְשָׁאוּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ.  {פ}
הצעה להוראה - יחידה שנייה בסדרת השיעורים אודות דמותו של דוד המלך. שם היחידה: על מנהיגים ועל מנהיגות.
לב השיעור: אילו תכונות מנהיגות הוכיח דוד?
פתיחה: תכונות של מנהיג

 

  • על בסיס אלו תכונות נבחר שאול למלך? ראה שמואל א פרק ט’, פסוק ב’:

“בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם”

  • מדוע לדעתכם תכונות אלו הן חשובות?
  • (אפשר גם להשוות לתכונות מנהיגות של דוד: פרק י’ פסוקים כב-כד: “רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר: וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו: גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים,”)
  • חשבו על שלושה מנהיגים שאתה מכירים (ראש ממשלה, רב, מורה, מפקד וכדו’). מהי התכונה שבגללה אנשים הולכים אחרי כל אחד מהם?
מפגש: תכונותיו של דוד

א.נבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים הבאים, ולהשיב על השאלות.

רקע לפסוקים: לאחר התיאור המקראי להכרעת דוד את גלית, שב הכתוב ומתאר אנקדוטה שהתרחשה תוך כדי העימות ולאחריו:

וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת דָּוִד יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי אָמַר אֶל אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר וַיֹּאמֶר אַבְנֵר חֵי נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם:
וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר וַיֹּאמֶר דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי (שמואל א י”ז, נה-נח).

 

  1. חשוב על הסיטואציה – דוד וגלית קרבים זה אל זה, שני עמים דרוכים ומוכנים ל’רגע שאחרי’. במה לדעתך אמורים להיות עסוקים המלך ושר הצבא ברגעים הרי גורל אלו?
  2. דמיין לעצמך את הפגישה בין שאול לבין דוד, לאחר שהכריע דוד את המערכה. לאיזה דיבורים היית מצפה?
  3. כעת קרא בפסוקים – במה עסוק היה שאול ברגעי ההכרעה? מהי תגובת יואב להוראה המוטלת עליו על ידי שאול? מה מביאו להישבע שאינו יודע? מדוע הוא אינו אומר בפשטות ‘אינני יודע’? האם ביצע יואב את פקודת שאול?
  4. “בן מי זה הנער”! מה מקופל בשאלה זו?

ב.

תלמוד בבלי יבמות ע”ו, ע”ב (בסוגריים מעין תרגום).
אמר רבי יוחנן… (שמואל א’ י”ז) וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר? ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי. ולא ידע ליה? (וכי לא ידע שאול שזהו דוד בנו של ישי) והכתיב: (שמואל א’ ט”ז) ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים! אלא אאבוה קא משאיל (שאול שאל על אביו של דוד). ואביו לא ידע ליה? (וכי לא ידע מיהו אביו של דוד?) והכתיב: (שמואל א’ י”ז) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים, ואמר רב ואיתימא רבי אבא: זה ישי אבי דוד, שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא! (ישי היה נודע באנשים בימי שאול, ובוודאי ששאול הכירו).
הכי קאמר שאול: אי מפרץ אתי, אי מזרח אתי? (שאלתו היא האם הוא מפרץ או מזרח – בניו של יהודה). אי מפרץ אתי – מלכא הוי, שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו, אי מזרח אתי – חשיבא בעלמא הוי (אם מפרץ הוא, הוא עתיד להיות מלך בעקבות אירוע זה, אבל אם מזרח הוא, הוא עשוי להיות חשוב, ולא יותר מכך).
  1. מהו הנושא המעסיק את שאול?
  2. מהי תשובת דוד? האם היה ער למצוקת שאול? מהו המענה שהוא נותן לה?
  3. איזו תכונה של דוד משתקפת באירוע זה?
  4. האם קיים קשר בין תכונת דוד המשתקפת באירוע זה, לבין התכונה שהשתקפה ביחידת הלימוד הראשונה?
התבוננות: דוד הנרדף על-ידי שאול

א.נבקש מהתלמידים לקרא את פרק כ”ו, קריאה אישית, ולאחר מכן לכתוב תקציר של הסיפור.

ב.לאחר קריאה קשובה של הדיאלוג שבין דוד לבין אבישי, תחולק הכיתה לשתי קבוצות. אחת מהן תייצג את אבישי, והשנייה את דוד. כל קבוצה תלבן את עמדותיה, ובתום רבע שעה, תשלח נציג שיטען את טענות הדמות שלה. הנציג ישיב לשאלות הקבוצה האחרת.

ג.בתום הדיון הקבוצתי, נערוך לימוד בחברותות, לפי השאלות המנחות:

  1. דוד פוקד על אבישי לקחת את החנית ואת צפחת המיל משאול (יא), אך בפועל הוא עושה זאת בעצמו (יב). מדוע?
  2. דוד מתייצב מרחוק, ופונה אל אבנר שר הצבא. מהו הנושא המעסיק אותו? מדוע זהו נושא חשוב מבחינתו?
  3. מה עובר על שאול בשומעו את דברי דוד?
  4. בעקבות לימוד הפרק: דמיין מה היה קורה אילו שמע דוד בעצת אבישי? מה היה קורה בטווח הקצר – שעות וימים, ומה בטווח הארוך – חדשים ושנים?
  5. איזו תובנה נוספה לך ביחס לדוד בפרשייה זו?

לאחר הלימוד הבית-מדרשי, נקיים ‘אסיף’, תוך התייחסות לתשובות התלמידים לשאלות, התמקדות במצוקת שאול, ומנגד – בתגובת דוד

הפנמה: משימת כתיבה

נבקש מן התלמידים לכתוב כמה משפטים על איזו תובנה נוספה להם ביחס לדמותו של דוד.

אסיף: תכונות המנהיגות של דוד

פתחנו בדיון על תכונות המנהיג. לאחר מכן ערכנו עיון מעמיק בתכונות דוד שהן תכונות מנהיגות, על רקע תכונותיו של שאול שהוכיח חוסר מנהיגות.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!