טרם קריאת השיר נתבונן בכותרתו ונשאל-

• מהו לדעתכם “דו-רגל”?

נקרא את השיר:

דו-רגל / דן פגיס

דּוּ-רֶגֶל הוּא חַי מְשֻׁנֶּה לְמַדַּי:
בִּבְשָׂרוֹ הוּא שְׁאֵר
לַשְּׁאָר הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת, אַךְ רַק הוּא
מְבַשֵּׁל חַיּוֹת, מִפִּלְפֵּל חַיּוֹת,
רַק הוּא לוֹבֵשׁ חַיּוּת, נוֹעֵל חַיּוֹת.
רַק הוּא חוֹשֵׁב
שֶׁהוּא זָר בְּעוֹלָם, רַק הוּא מוֹחֶה
עַל מָה שֶׁנִּגְזֹר, רַק הוּא צוֹחֵק,
וּמַפְלִיא עוֹד יוֹתֵר, רַק הוּא
רוֹכֵב מֵרְצוֹנוֹ עַל אוֹפַנּוֹעַ.
יֵשׁ לוֹ עֶשְׂרִים אֶצְבָּעוֹת,
שְׁתֵּי אָזְנַיִם,
מֵאָה לְבָבוֹת.

לאחר קריאת השיר נבקש מהתלמידים לבסס מתוך השיר את המשותף ואת ההבדל בין “שאר החיות” לבין ה”דו-רגל”. נבקש אף להרחיב את ההסבר על בסיס הנכתב בשיר.

לאחר שמיעת התשובות השונות נשאל את התלמידים שאלה המתייחסת לרלוונטיות של השיר לחייהם:

• עם אילו ממאפייניו של “דו-רגל” אתה מזדהה? מדוע אתה מזדהה דווקא עם מאפיין זה?

(ניתן לראות האם התלמידים מזדהים עם מאפיין דומה של “דו-רגל” ולשאול שאלות שרשור בהתאם לתשובותיהם.)

נדון יחד במטאפורות שבשיר.

“רַק הוּא
רוֹכֵב מֵרְצוֹנוֹ עַל אוֹפַנּוֹעַ.”

• מה מסמל אופנוע לדעתך?
• מה מנסה הדובר-השר לאפיין בתכונותיו של “דו- רגל” בשורה זו? (למשל: עצמאות, מהירות, סכנה ועוד…)

“יֵשׁ לוֹ עֶשְׂרִים אֶצְבָּעוֹת,
שְׁתֵּי אָזְנַיִם,
מֵאָה לְבָבוֹת.”

• “מאה לבבות”- כיצד לדעתך בא מאפיין זה לידי ביטוי אצל “דו-רגל”? (טוב לב, חסד, יכולת הקשבה, רב גוניות. ועוד…)

העמקה:

נקרא את המקורות הבאים. (ניתן להקרין את המקורות השונים ולדון בהם יחד במליאה, או לתלות אותם סביב בכיתה, ולהזמין את התלמידים להסתובב ולבחור מקור אחד, לחשוב בקבוצה שנוצרה כיצד הוא קשור ומעשיר את השיר, ולאחר מכן לשמוע מכל הקבוצות את מחשבותיהם)

• באילו אופנים המקורות הנ”ל מתקשרים לדעתכם לשיר?

1. 1. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. (בראשית א’ כ”ה-כ”ו)

   2. כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם–כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל. (קהלת ג’, י”ט)

   3. “לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי” (תהילים נ”א, י”ב)

נבקש מהתלמידים לבחור משפט שדיבר אליהם במיוחד בשיר, ולכתוב אותו בצורה יצירתית על דף כך שיבטא הרגשתם.

בהמשך כל תלמיד יסביר מדוע בחר במשפט המסוים , מדוע משפט זה דיבר אל ליבו. וכן מדוע כתב/ צייר/ בטא אותו באופן המסוים והספציפי.