ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
הפתיחה של השיעור הראשון היא המרכזית ונוגעת לכל השיעורים, ולכן היא גדולה יותר. שתי הפתיחות של שני השיעורים הבאים הן קטנות יותר ובגלל מבנה המערך כולו אין צורך במעבר לכך.
נציג תמונה של אריה לתלמידים.
נפנה לתלמידים את המשימה לנסות במהלך השיעורים למצוא את הקשר בין תמונתו של האריה למה שנלמד. נציע לא להזדרז בדבר אלא ראשית להיות פנויים להבין ואחר כך תינתן בהמשך הזדמנות להשיב.
נספר סיפור על ניסן האורח:
נסכם ונציין שלניסן יש שלוש שאלות משמעותיות שבירורן חשוב גם לנו-
כדי לדעת את התשובות על השאלות נעיין במס’ מקורות. נעיר שהבירור ייקח מס’ שיעורים אך יהיה מעניין מאוד. לפני שנתחיל במהלך הבירור, נשתמש במס’ תמונות או ציורים שילוו אותנו תוך כדי שלא נלך לאיבוד בו.
נדביק או נצייר על הלוח את דמותו של ניסן, לפניו ציור של שולחן גדול שמופיעים עליו רק כלי אוכל. נכין מראש תמונות של מאכלים ושתייה, אחד או יותר מכל סוג: ממרח חומוס, סלט מטבוחה (עגבניות מבושלות מעוכות) עוף, אורז, סלט ירקות, מים, יין, תה, גלידה, פודינג ופירות. נציג לתלמידים את כל מיני סוגי המאכלים והשתייה ונגיד שאלו הוגשו לניסן (פרט לתה, אך אותו הוספנו כדי לברר מה דינו). מה שנעשה ביחד לאורך כל לימוד הנושא הוא, נדביק בשולחן רק מאכלים וסוגי שתייה שנפטרים בברכת המוציא ומה שלא ומצריך ברכה בפני עצמו נדביק מחוץ לשולחן.
נציין שאת הבירור נעשה לפי החלוקה והסדר הבאים:
נתחיל כעת בהדבקה של מה שידוע לנו מהסיפור. נדביק בתוך השולחן את הסוג הראשון, מאכלים שנאכלים עם הלחם. מתוך מה שהוגש מתאימים המאכלים הבאים: החומוס והמטבוחה. נוכל להקיף אותם בעיגול ולכתוב מתחתיהם מאכלים הנאכלים עם הלחם.
(ציורם או תמונתם של ניסן מהסיפור בפתיחה, השולחן והמאכלים ילוו אותנו לאורך שני השיעורים הראשונים. בעניין זה יש לתכנן מראש באיזה אופן אנו רוצים אותם בציורים או בתמונות ולדאוג לכך בהתאם (ניתן גם בשילוב)ניתן לשלב עם הנ”ל דף אישי לכל תלמיד עם כל המרכיבים והוא במקביל לשיוך שנעשה לפני כולם, כל תלמיד יעשה גם לעצמו.)
כעת נפנה למקור לבדוק מה דינם של יתר המאכלים בסעודה (פרט לפירות והשתייה) המשתייכים לסוג השני של המאכלים שנפטרים בברכת המוציא.
נחלק לתלמידים דף מקורות,(פרק ל”א סעיפים א’-ב’) ודף מושגים, מבוארים, שיעמוד מול התלמידים לאורך הלימוד בכל שלושת השיעורים.
סעיף א‘:
לפני קריאתו נבקש מהתלמידים למצוא תוך כדי הקריאה מהו סוג המאכל השני שפוטר הלחם (נעיר שניתן לענות על התשובה גם בלי להבין כל דבר שכתוב בסעיפים ושיהיו דברים שנדלג עליהם) על מנת שיוכלו להגיע לתשובה יותר בקלות, נסב את תשומת ליבם למבנה של הסעיף שמחולק לשלושה חלקים:
נקרא את סעיף א’. לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לנסות להשיב על השאלה:
בהתאם לתשובה נוסיף ונבאר אנו מהו סוג המאכל השני שפוטר הלחם (כל מאכל שמוגש לסעודה שמוסיף לשובע של הסועד).
סעיף ב‘:
בסעיף יש פירוט מה דינו של אותו סוג מאכל (ניעזר בדף מושגים שחולק להבנה טובה יותר של הסעיף). כאן נוסיף את המסקנה המתבקשת, שכל מה שאינו נאכל עם הפת או שאינו בא להשביע את הסועד אלא נאכל בשביל טעמו הטוב אינו נחשב לחלק מהסעודה ועל כן יש לברך עליו לפני. לכן, מגוון המנות אחרונות נכללים בסוג זה של מאכל שאינו נפטר בברכת המוציא. ניתן דוגמאות (כגון: מוס שוקולד וכיוצא בזה. אפשר לבקש גם מהתלמידים להציע).
נחזור לציור של ניסן. ע”פ מה שלמדנו נמשיך במיון המאכלים. את העוף, סלט ירקות והאורז נדביק גם בשולחן. נקיף אותם בעיגול ונרשום מתחתיהם נאכלים כדי להשביע. את הגלידה והפודינג נדביק מחוץ לשולחן. גם אותם נקיף בעיגול ונכתוב תחתיהם נאכלים בגלל טעמם הטוב והמתוק להנאה.
נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולענות יחד על דף עבודה.
לסיום נזמין את התלמידים להגיד משהו אחד שהתחדש להם על “דברים הבאים מחמת סעודה” או שאלה אחת (הלכתית או רעיונית) שעוד מטרידה אותם מהלימוד.
בשיעור הבא נברר את דינם של פירות בסעודה ושתייה מכל הסוגים.
פתחנו בתמונה וסיפור. הכרנו סוג נוסף שני של מאכלים שנפטרים בברכת המוציא בנוסף לזה הראשון שהזכרנו בסיפור. מתוך כך הבנו מה מאפיין את אותם מאכלים שלא נפטרים בברכת המוציא. מה שלמדנו בשיעור זה נוגע לשתי שאלותיו הראשונות של ניסן – הדמות מהסיפור. סיימנו בדף עבודה ועם שאלות ומחשבות על פירות בסעודה לקראת השיעור הבא.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא