נצפה יחד עם התלמידים בסרטון המתאר את התעשיה שצמחה סביב המושג “גוי של שבת”. נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם תוך כדי צפייה (או מיד אחרי הצפייה) את ההרגשות והמחשבות שהכתבה מעלה בהם.

נבקש מכל תלמיד לבחור משפט מתוך מה שכתב לעצמו (כדאי להקפיד לבקש לכתוב ובפתיחת שלב זה, להקריא מתוך הכתובים עצמם משפט אחד) ומתוך אוסף המחשבות וההרגשות שיעלו בכיתה לפתוח דיון על הבעייתיות והיופי שיש ביכולת שלנו להיעזר במי שאיננו מחויב בהלכות שבת. בשלב זה כדאי שהדיון יתמקד בעיקר בשאלות המהותיות שמושג זה מציף ולא בשאלה מה הם הסיטואציות בהן ניתן מבחינה הלכתית להיעזר בגוי.

נלמד יחד את שתי המשניות בפרק ראשון של מסכת שבת העוסקות בדין מלאכת גוי בשבת וננסה יחד עם התלמידים להבין את המחלוקת ההלכתית שבין בית הלל לבית שמאי ואת העומד מאחורי כל אחת מהשיטות. לאחר מחשבה עצמית של התלמידים על שאלות אלו, נלמד גם את פירושו של התוספות יום טוב למשנה ונבין את טעם השיטות שתלוי בשאלה האם חוששים לכך שנראה כלפי חוץ שהגוי עושה שליחות מלאכה עבורי ביום השבת. בשלב זה ניתן להשאיר את ההבנה עדיין במקום בוסרי, כאשר בהמשך השיעור כאשר נלמד עוד מהלכות גוי של שבת, נבין את האסור לכל השיטות בהקשר זה.

משנה, מסכת שבת, פרק א’, משניות ז’-ח’:

בית שמאי אומרים:

אין מוכרין לעובד כוכבים, ואין טוענין עמו, ואין מגביהין עליו, אלא כדי שיגיע למקום קרוב,

ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרים:

אין נותנין עורות לעבדן, ולא כלים לכובס עובד כוכבים, אלא כדי שיעשו מבעוד יום,

ובכולן בית הלל מתירין עם השמש.

הרב יום טוב ליפמן הלוי הלר, תוספות יום טוב, מסכת שבת פרק א משנה ז:

בית שמאי אומרים אין מוכרין לנכרי – והך פלוגתא לא שייכא בהני דלעיל, דליכא הכא משום שביתת כלים. ובין לבית שמאי ובין לבית הלל איצטריך. דבית שמאי אסרי משום דמאן דחזי סבר דשלוחו הוא ושליחותיה קעביד, ובית הלל לא חיישי להכי ושרו.

[תרגום: מחלוקת זו איננה קשורה למחלוקות לעיל, מפני שכאן אין מדובר על שביתת כלים. ובין לבית שמאי ובין לבית הלל הדיון נצרך: בית שמאי אוסרים פעילות עם גוי לפני שבת שתימשך לתוך השבת, משום שהרואה את הגוי יחשוב שהוא שליח של ישראל ופועל בשליחותו, ובית הלל אינם חוששים לכך והתירו].

לאחר שלמדנו את המשנה, נבקש מכל אחד מהתלמידים לחשוב על סיטואציה מהחיים בה יהיו חלוקים בית הלל ובית שמאי, על פי מה שראינו במשנה. נבקש מהתלמידים לכתוב דו שיח של דיון בין זוג נשוי, האם מותר או אסור לבצע את הפעולה המסוימת, כאשר אחד מהצדדים יסבור כשיטת בית שמאי והשני כשיטת בית הלל (דוגמא: לתת למכבסה של אנשים שאינם יהודים בגדים לניקוי ביום שישי או להכניס את הרכב למוסך של גויים ביום שישי). נבקש מתלמידים המוכנים לקרוא את השיח הכתוב שיהפוך את המחלוקת היבשה במשנה לסיטואציה חיה ורעננה הפותחת את הוויכוח לרלוונטיות שלו לחיים ממש. במידה ובכיתה שלכם מתאים להציע: אפשר גם להציג את הסיטואציה והדיון בין בני הזוג.

אקטואליה הלכתית: נבקש מהתלמידים להציף סיטואציות בהן הם מכירים את השימוש בגוי של שבת. להלן רשימה ראשונית: הרמת כפתור שנפל בלוח החשמל וגרם להפסקת חשמל מקומית, הדלקת חימום בבית משפחה ששכחה להדליקו בשבת קרה, נהיגה בשבת במקרה הצורך, חליבה בשבת במחלבות ועוד. נכון וטוב יותר שכל תלמיד יחשוב על סיטואציה בעצמו וכך השאלות שיעלו יהיו אקטואליות לחיי התלמידים עצמם. נבקש מכל תלמיד לחפש במהלך כמה דקות תשובה הלכתית לסיטואציה שבחר וליכולת להשתמש בגוי של שבת בתוכה במרחבי האינטרנט.

חשוב מאד שכל תלמיד לא רק יחפש תשובה הלכתית בנושא, אלא יחקור בקצרה את האתר בו מצא את התשובה ואת זהותו של נותנ/ת התשובה.

נעבור בין התלמידים ונשמע את השאלות ואת התשובות (חשוב מאד לבקש מהתלמידים לספר מה למדו על האתר ובעל התשובה, וכך ללמד אותם שלא כל דבר שכתוב הוא הוכחה לאמת). מתוך אוסף התשובות ננסה יחד להבין את העקרונות המנחים של יכולת השימוש בגוי של שבת.

לימוד משותף: נצלם לתלמידים את העקרונות וההלכות המפורטות של מלאכת גוי כפי שניסח אותן הרב אליעזר מלמד בספרו “פניני הלכה” וניתן לתלמידים ללמוד את ההלכות או שנלמד אותן יחד בכיתה – על מנת לקבל את התמונה המלאה והמדויקת של המימד ההלכתי בנושא זה. להלן קישור לדפים הרלוונטים.

נבקש מכל תלמיד להיכנס לרגע לעולמו ולחייו של הגוי של שבת שלנו- לנסות לדמיין מה הוא חושב כאשר נכנסת השבת ומה עובר בו כאשר הוא מתבקש לעשות מלאכה מסוימת. כל תלמיד יצטרך לנסח משפט שאומר הגוי של שבת לעצמו באחד מהרגעים הללו. נערוך סבב בין התלמידים ונשמע את שלל המשפטים. סביר להניח שחלק מהמשפטים יהיו במנגינה צינית וחלקם רציניים יותר: אך דרכם נשמע את הקולות והמחשבות שהעיסוק בנושא זה הציף בתוך התלמידים שלנו. מתוך כך חשוב מאד לסגור את השיעור בקולות שיחדדו את ההבנה שהשבת היא מתנה אינטימית שנתן הקב”ה לעם ישראל: הבנה זו תחזק את הקול החיובי ששיעור זה מבקש לעורר וגם תחדד את ההכרה שהיכולת להיעזר בגוי של שבת קשורה להיותו גוי וכמובן לא רלוונטית ביחס ליהודי שאיננו שומר שבת.

תשומת לב:

סביר להניח שבכל כיתה יהיה מי שמשפחתו משתמשת באופן כזה או אחר בגוי של שבת לאו דווקא על פי הגדרים ההלכתיים שפגשנו. חשוב לחשוב איך נגדיר את האסור והמותר בהלכה, אך יחד עם זאת לא נפגום ברגשותיהם של תלמידים אלו וביחס שלהם אל ההורים והמשפחה שלהם.

פתחנו בצפייה בסרטון העוסק בגוי של שבת והעלינו תחושות על היופי והבעיתיות להיעזר בשבת במישהו שאינו צווה על שמירת שבת. משם המשכנו ללימוד המשניות במסכת שבת העוסקות בגוי של שבת, ולמדנו את דבריו של התוספות יום טוב. לאחר מכן הנכחנו את מחלוקת בית הלל ובית שמאי דרך כתיבת דיאלוג המייצג את שתי הגישות. ומשם המשכנו לאקטואליה ההלכתית- סיטואציות בהן נזקקים לגוי של שבת, וביקשנו מהתלמידים לחפש באינטרנט אחר תשובה הלכתית לאותה בעייה שהעלו. סיכמנו את החלק הלימודי בלימוד עקרונות ההלכה על פי הרב אליעזר מלמד. וחתמנו את השיעור בניסיון להיכנס לראשו של גוי של שבת.