זהו שיעור שלישי מתוך סדרת שיעורים על גבורה בהיבטיה השונים. בשיעור זה נתמקד בכוחות העוצמתיים המביאים אותנו לכעס ולתאווה, ובדרכים לנתב דווקא עוצמות אלו לעשיית טוב.
לב השיעור: כיצד נתמודד עם כוחות עוצמתיים המושכים אותנו לכעס ולתאווה?
פתיחה: סרטון
בשיעור הקודם דיברנו על כוחות החיים המחולקים לארבע יסודות. התמקדנו בכוחות מיסוד העפר המושכים לעייפות ועצבות. בשיעור זה נתמקד בכוחות המגיעים מיסוד האש.
נראה לתלמידים קטע מסרט האושפיזין. הקטע מראה את קניית האתרוג היקר, ולאחר מכן את הגילוי כי החברים השתמשו בו כלימון לסלט. נעצור את הסרטון בדקה 5:22 רגע לפני שמשה (שולי רנד) עומד להתפרץ על חבריו:
נעצור את הסרט ונשאל:
מה דעתכם על תגובת הכעס שלו?
כיצד אתם הייתם מגיבים?
האם אפשר להתגבר על כעס שכזה?
נמשיך את הסרטון עד סופו. נשאל:
כיצד התמודד משה עם הזעם?
מה עזר לו?
מה היה עוזר לכם ברגע שכזה?
מפגש: לימוד
נסביר לתלמידים כי כוחות המגיעים מיסוד האש, מאופיינים במצב רוח מרוגש מאוד, עד כדי כך שקשה לשלוט בעצמנו. כוחות אלו מתבטאים בכעס חריף, תאוות חזקות, וכל כוח המושך אותנו בעוצמה אליו. נקרא את דבריו של ר’ נתן, תלמידו של ר’ נחמן מברסלב:
להתגבר על האש התאוות והמידות דסטרא אחרא (הוא) רק להמשיך עצמו אל ההיפך – לעורר לבו שיתלהב להשם יתברך ולתורתו ולעבודתו יתברך להתפלל וללמוד בהתלהבות אש דקדושה בבחינת (תהלים ל”ט) “חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני”, בבחינת (שיר השירים ח’) “רשפיה רשפי אש שלהבת יה” (ליקוטי הלכות תפילין ז’ ג’)
נשאל את התלמידים:
כיצד קשורה האש ל”תאוות ומידות דסטרא אחרא” (=היצר הרע)?
מהי עצתו של ר’ נתן?
במה זה שונה מצורת ההתמודדות שלמדנו בשיעור הקודם כנגד כוחות העייפות והעצבות?
האם אתם יכולים לחשוב על מקרה בו עצה זו הייתה יכולה לעזור לכם?
התבוננות: המשך לימוד- הבעל שם טוב
נלמד את דברי הבעל שם טוב על המשנה המפורסמת ‘איזהו גיבור הכובש את יצרו’ תוך כדי קריאה, נעצור לשאלות הבנה:
איזה גבור הכובש את יצרו (אבות פ”ד), יש להבין לשון איזהו, שמשמע שמדבר משני בני אדם, ושואל איזה מהם גבור, והוי ליה לומר מי נקרא גבור, ועוד יש להקשות שמלשון הכתוב משמע איפכא שהכתוב אומר טוב ארך אפים מגבור משמע מי שהוא מאריך אף דהיינו הכובש את יצרו חשוב יותר מגבור:
מה הקושיות של הבעל שם טוב על המשנה?
ויש לומר דיש שני מיני צדיקים, א’ שאין מניח היצר הרע לקרוב אצלו, וקודם בואו אליו מרחיקו מעליו, ויש צדיק שמניחו לבא אצלו אך כובשו שלא להסיתו לעבירה, למשל, היצר הרע מסיתו לחמדה, ואומר ליצר הרע אני אעשה כדבריך שאלך אחר חמדה אך אחר חמדה של מצוה, והולך ולומד תורה בחשק גדול ובחמדה גדולה, וכן בכל דבר שמסיתו למדה רעה הוא לוקח אותה המדה לעבודת הבורא:
מהם שני סוגי הצדיקים המופיעים כאן?
אך מי מהם יותר משובח, וודאי הב’ יותר משובח, והוא על דרך משל אדם שישן בחנות לשמור הסחורה ולא היה הדלת סגור בבריח חזק, ושמע באמצע הלילה שגנב אחד בא ועושה תחבולות לפתח הדלת, וכאשר שמע זה היה ירא לנפשו והתחיל לצעוק בקול גדול לבני ביתו שיבואו, וברח הגנב מחמת הצעקה, ומעשה כזה אירע לאיש אחר גם כן, רק שאותו האחר כששמע שגנב בא שתק כמו שאינו שומע, וכשבא הגנב לחנות בפנים תפס אותו ואסר אותו בנחושתיים, אבל לא היה רוצה לצעוק כדי שיברח הגנב, כי אמר אם יברח הגנב עכשיו, שמא יבא עוד בלילה זו או בלילה אחרת, ושמא אז אהיה נרדם בשינה ולא אשמע, ויעשה הגנב מה שלבו חפץ, לכן אעשה לו דבר זה שלא יגנוב עוד, והנמשל מובן מאליו:
מה מסמל הגנב במשל? מיהו זה שצועק? כיצד מגיב האדם השותק, ומדוע?
וזהו פירוש איזהו גבור וכו’ כלומר איזה מב’ צדיקים הללו נקרא גבור, ואמר הכובש וכו’ ולא זה שאינו מניח את היצר הרע לקרוב אצלו כלל, שנאמר טוב ארך אפים מגבור, רצה לומר זה שהוא מאריך אף דהיינו היצר הרע נקרא אף, שהיצר תמיד אצלו ועם כל זה הוא כובש אותו, זהו טוב ומשובח יותר מהצדיק הא’ שאינו מניחו ליקרב אצלו כנ”ל ומושל ברוחו, רצה לומר מי שהוא מושל על היצר הרע וכובש אותו הוא יותר משובח מלוכד עיר, כי מי שהוא לוכד עיר בוודאי מגרש את התושבים תחלה ואחר כך בא לעיר, אבל זה אינו מגרש את היצר הרע רק כובשו: (בעל שם טוב על התורה, פרשת בראשית, אות קנח)
מהו ההסבר לכך שהצדיק השני ‘טוב ומשובח יותר’?
הפנמה: דיון
נדון עם התלמידים ונשאל:
מה מחדש הבעל שם טוב בפירושו?
האם לא עדיף להיות כצדיק הראשון, ולהרחיק את עצמנו מיצר הרע ללא כל קירבה?
במשל הגנב, האדם השני מסכן את עצמו. האם לא ייתכן שהגנב חזק ממנו וינצחו?
באילו סיטואציות ביומיום ניתן לנהוג כפי הצדיק השני?
ההתמודדות עם כוחות מיסוד האש איננה פשוטה. כוחות הכעס והתאווה חזקים מאוד, ויש בהם צדדים טבעיים ונורמליים. לעתים נכון להגיב בכעס, ותאווה יכולה ליצור חשק גדול לפעולה כלשהי, לאו דווקא דבר רע או אסור. לכן העצות להתגברות על כוחות אלו שונה מהעצות שלמדנו כנגד כוחות העפר. כאן עלינו ללמוד להשתמש בכוחות עצמם, ולנתבם למקום טוב. מדובר בעבודה הדורשת תרגול ולמידה עצמית. בשיעור הבא נתמקד בתהליך המורכב של ההתמודדות עם נפילות והצלחות כאחד.
אסיף:
פתחנו בקטע מהסרט אושפיזין, ודנו בתגובת הכעס של גיבור הסרט, ובאופן שבה התצליח להתמודד עם כעס זה. למדנו את עצתם החסידיות של הבעל שם טוב ושל ר’ נתן מברסלב, להשתמש בכוח העוצמתי של יסוד האש מתוך עצמו כדי להתמודד עמו. לבסוף דנו במורכבות של העצות הללו ובאתגר ליישום שלהם בעצמנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא