נקרין את השיר ‘לא מפסיק להודות‘ של אודי דוידי. ונאזין לו יחד:

גם אם יתמלא פינו שירים כמו ים כחול
ולשוננו תרון כמו גלים על החול
והשפתיים ישבחו כמו רוחב הרקיע
ואור בעיניים כמו השחר שמפציע
וידינו פרושות כמו הנשר הדואה
ורגלנו קלות כמו איילה בשדה
זה לא יספיק להודות על כל הטוב שיש
על כל הטוב שיש

שמש שזרחה בבוקר לאיטה
על גשמים בעיתם, על שדה של חיטה
על כל נשימה, על הכוח לצחוק
על מבט של ילד, על חיוך של תינוק
אני לא מפסיק להודות

• על מה מודה המשורר?

נכתוב על הלוח ברשימה: (שמש שזרחה, גשם בעיתו, נשימה, צחוק מבט, חיוך.. )

• כיצד אפשר לקשר את רשימת הדברים שמונה, לניסים?
• מה ההגדרה של נס בעיניכם?

בשיעור זה נלמד על הניסים שבחיים.

נשאל:

• אלו ניסים אתם מכירים?

נכתוב את הניסים שהתלמידים יעלו על הלוח ברשימה של ניסים שהם בגדר הטבע, ורשימה של ניסים שהם מחוץ לטבע. נמיין את הניסים כשהתלמידים מעלים אותם, בלי לציין שאת כותרות החלוקה. (למשל- קריעת ים סוף, 10 המכות, שמש בגבעון, מתן תורה, הסנה ).

• למה כתבנו חלק מהניסים בצד ימין, וחלק שני בצד שמאל?
• מה מבדיל בין צד לצד?
• האם שני הצדדים עונים להגדרה של “נס”?
• מהו נס, אם כך? (אפשר להתייחס לדוגמאות שכתבנו בלוח ולדון בהן).

נלמד עם התלמידים את ההגדרה המילונית לנס:

נוסיף לכך שיש הרואים כנס כל סוג של גילוי הנהגת הקב”ה בעולם, גם ללא שינוי חוקיותו של  הטבע.

נלמד יחד את תפילת “ברכת על הניסים” הנאמרת בחנוכה ובפורים ונתבונן במשמעות שיש לנס בחגים הנ”ל. (בכתות בהן ישנה הכרות עם מבנה התפילות, התלמידים ימצאו בסידוריהם האישיים את תפילת  “על הניסים”  בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון.)

• באילו תפילות מופיעה ברכה זו?
• באיזה חלק בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון מוסיפים את ‘על הניסים’?
• מדוע לדעתכם היא ממקומת דווקא שם?

את ברכת על הניסים מברכים בסוף תפילת עמידה, בברכת מודים, בחלק השייך להודאה, ובברכת המזון, בברכת “נודה לך”. בשני המקומות מדובר ברגע של הכרת הטוב והודיה.

חלק ראשון- עיון לשוני.

נקרין על הלוח את ברכת על הניסים ונדגיש בצבע את המילים הקשות.

ננסה להבין את המילים מתוך הקשרם או ע”י מילים נרדפות (=הבנת מילה קשה ע”י החלפתה במילה מוכרת) ונכתוב פירושים על הלוח:

1. תשועות/ פרקן
2. ניסים/ גבורות/ נפלאות
3. להשכיחם תורתך/ להעבירם מחוקי רצונך
4. להשמיד/להרוג/ לאבד
5. הפרת את עצתו/ קלקלת את מחשבתו
6. הלל/ הודאה
7. דביר/ מקדש/ היכל

הפכים:

1. גיבורים- חלשים
2. מעטים- רבים
3. טהורים- טמאים
4. צדיקים- רשעים
5. עוסקי תורתך- זדים

חשוב לארגן את המילים על הלוח ע”פ קטגוריות על הלוח כדי שניתן יהיה להיעזר בהן. לדוגמה – מילות תואר, פעילויות, רגשות.

מומלץ לתת לתלמידים לשבץ את המילים הקשות במשפט אחר, כך נוודא שהמילים הובנו. למשל:

• בית המקדש נקרא גם דביר.
• בזמן מלחמת ששת הימים הייתה תשועה גדולה. נסו להחליף את המילה תשועה במילה אחרת.

(למורה: חנוכה: זו הזדמנות פז להסביר לתלמידים שמלחמות המכבים לא היו כולם בשמונת ימי חנוכה, אלא זו הייתה תקופה ארוכה של קרבות שבחלקם ניצחנו. עיקר הנס היה טיהור המקדש והדלקת המנורה. פורים: סיפור המגילה נמשך על פני כתשע שנים. בדיקת לוח הזמנים במגילה, מראה את משך הזמן שעבר בין שלב לשלב מסייע לתלמידים להבין שהנס אכן היה נסתר בהנהגה הטבעית.)

חלק שני- עיון תוכני
נקרין על הלוח את תפילת על הניסים.

נבקש מהתלמידים לסמן על הלוח את החלקי הבאים:

1. תקופה- בימי מי זה קרה? סמנו בצבע כחול.
2. בעיה- מה הייתה הבעיה? סמנו בצבע צהוב.
3. פתרון –לבעיה, הנס שקרה- סמנו בירוק.

נראה יחד עם התלמידים שמבנה התפילה חוזר על עצמו בחנוכה ובפורים. נבחין יחד איתם מהם ההבדלים הבולטים בין הנוסח של פורים לנוסח של חנוכה. ההבדלים מתמקדים בשוני בין התקופות ובין המאבקים. בחנוכה הבעיה קצרה וממוקדת: לשיפור המצב הרוחני. המאבק מתקיים בארץ ישראל, מאבק של עם מול עם, המאבק בארץ ישראל נעשה ע”י חיזוק יכולותינו כעם. בסיפור המאבק בחנוכה מוזכר חלקם של החשמונאים בנס.

בפורים הבעיה מפורטת והפתרון מהיר. המאבק בפורים הוא בגלות. בגלות עם ישראל מתפקד כאוסף של יחידים והמן- כיחיד המייצג שלטון, מאיים עליהם, ולכן ע”ע יחידים- מרדכי ואסתר מפירים את עצתו. בסיפור ההצלה מרדכי ואסתר לא מופיעים, הכל נעשה ע”י הקב”ה.

ניתן להעמיק:

• מה לא מוזכר בנס חנוכה?
• למה לדעתכם?

בנס חנוכה, לא מתואר נס פך השמן. התפילה היא על הנס בדרכי הטבע, נס פח השמן הוא מעל הטבע.

נסתכל על רשימת הניסים שערכנו בתחילת השיעור, ועל החלוקה ביניהם: ניסים “מחוץ לטבע” לניסים “בתוך הטבע”.

נורה לתלמידים לבחור נס מסוים שהוא נס בטבע ולכתוב עליו תפילת ‘על הניסים’ בתבנית המסורתית. (הפתיחה של התפילה: ” וְעַל הַנִּסִּים”… ולחתום ב “וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול”). אפשר להיעזר ב”מחסן המלים” שיצרנו במשימת ההתמודדות עם המלים הקשות (חלק א’ בהתבוננות) נזמין תלמידים שמעוניינים לקרוא בפני הכיתה.

נסיים בדבריו של הרב קלישר, המתארים את האופן בו הוא דמיין את שיבת ציון המתרחשת בימינו:

גאולת ישראל אשר אנו חוכים (מחכים) לה: אל יחשוב כי פתאום ירד ה’ יתברך שמו, משמים (אל ה)ארץ לאמר לעמו: צאו! או ישלח משיחו כרגע (=פתאום) מן שמים… ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש, ומקדש אל ממרומים ירד — לא בחפזון (תוך) יום אחד, כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה — ונשכילה (=ונדע) גם זה מדרך השכל , מדוע תחל הישועה מטבע אנוש, ולא שלח ה’ יתברך מיד משיחו.. על ידי נס נגלה (=גלוי) —“

נציין שהר’ קלישר היה ממבשרי הציונות, כלומר, חי הרבה לפני קום המדינה ולא ראה את הדברים שתיאר מתממשים בעיני רוחו.

• האם אתם מרגישים שאתם חיים בתוך נס?
• במה זה בא לידי ביטוי?
• איזה נס אתם מעדיפים: גלוי השובר את חוקי הטבע, או כמו זה שמתאר כאן הרב קלישר?
• מדוע?

חיינו מלאי ניסים. גלויים וחבויים. הדרך בה נוכל להודות על הטוב ולראות את ניסי ה’ העוטפים אותנו היא על ידי שנפתח את העיניים ונחפש לראות את הטוב הגדול הזה.מכאן והלאה, לא נותר לנו אלא להודות…

פתחנו את השיעור בשיר המדבר על הודיה והכרת הטוב על דברים שהם לכאורה בשגרה. ניסינו ללמוד מהי ההגדרה של ‘נס’ והכרנו את ברכת על הניסים. ראינו שעיקר ההודיה שלנו היא דדוקא על הניסים שהם בדרך הטבע ומתוך כך ניסינו לראות אילו ניסים כאלה מלווים אותנו בחיי היומיום.