ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ברכת על הניסים

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ברכת על הניסים
לב השיעור
פתיחה
שיר - לא מפסיק להודות
מפגש
לימוד - ברכת על הניסים
התבוננות
הפנמה
אסיף
לא מפסיק להודות
מילים ולחן: אודי דוידי
גם אם יתמלא פינו שירים כמו ים כחול ולשוננו תרון כמו גלים על החול והשפתיים ישבחו כמו רוחב הרקיע ואור בעיניים כמו השחר שמפציע וידינו פרושות כמו הנשר הדואה ורגלנו קלות כמו איילה בשדה זה לא יספיק להודות על כל הטוב שיש על כל הטוב שיש שמש שזרחה בבוקר לאיטה על גשמים בעיתם, על שדה של חיטה על כל נשימה, על הכוח לצחוק על מבט של ילד, על חיוך של תינוק אני לא מפסיק להודות
שימו לב! אפשר ללמד עפ"י זמן החג, חנוכה או פורים. לב השיעור הוא בחלק ה'התבוננות' המחולק לשני חלקים: הראשון מתמקד בביאור לשוני, השני מתמקד בביאור תוכני. ניתן לדלג על החלק הראשון במידה ואינו מתאים לכיתתכם.
משמעות ברכת " על הניסים" הנאמרת בחנוכה ובפורים. הברכה היא תפילת הודיה שמשתלבת בברכת המזון ובתפילת שמונה עשרה בתפילת ההודאה היומיומית "מודים ..", בהתייחסות לאזכור הנס ההיסטורי.
פתיחה: שיר - לא מפסיק להודות

נקרין את השיר ‘לא מפסיק להודות‘ של אודי דוידי. ונאזין לו יחד:

גם אם יתמלא פינו שירים כמו ים כחול
ולשוננו תרון כמו גלים על החול
והשפתיים ישבחו כמו רוחב הרקיע
ואור בעיניים כמו השחר שמפציע
וידינו פרושות כמו הנשר הדואה
ורגלנו קלות כמו איילה בשדה
זה לא יספיק להודות על כל הטוב שיש
על כל הטוב שיש
שמש שזרחה בבוקר לאיטה
על גשמים בעיתם, על שדה של חיטה
על כל נשימה, על הכוח לצחוק
על מבט של ילד, על חיוך של תינוק
אני לא מפסיק להודות
  • על מה מודה המשורר?

נכתוב על הלוח ברשימה: (שמש שזרחה, גשם בעיתו, נשימה, צחוק מבט, חיוך.. )

  • כיצד אפשר לקשר את רשימת הדברים שמונה, לניסים?
  • מה ההגדרה של נס בעיניכם?

בשיעור זה נלמד על הניסים שבחיים.

מפגש: לימוד - ברכת על הניסים

נשאל:

  • אלו ניסים אתם מכירים?

נכתוב את הניסים שהתלמידים יעלו על הלוח ברשימה של ניסים שהם בגדר הטבע, ורשימה של ניסים שהם מחוץ לטבע. נמיין את הניסים כשהתלמידים מעלים אותם, בלי לציין שאת כותרות החלוקה. (למשל- קריעת ים סוף, 10 המכות, שמש בגבעון, מתן תורה, הסנה ).

  • למה כתבנו חלק מהניסים בצד ימין, וחלק שני בצד שמאל?
  • מה מבדיל בין צד לצד?
  • האם שני הצדדים עונים להגדרה של “נס”?
  • מהו נס, אם כך? (אפשר להתייחס לדוגמאות שכתבנו בלוח ולדון בהן).

נלמד עם התלמידים את ההגדרה המילונית לנס:

1. התרחשות על טבעית; פלא. “נֵס לֹא קָרָה לָנוּ / פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ. / בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם / וַיְּהִי אוֹר! (אנו נושאים לפידים, אהרון זאב)”
2. אירוע שסיכויי התרחשותו קטנים מאוד. “בבוקר קרה נס וזכרתי איפה הנחתי את המפתחות של הרכב.”

נוסיף לכך שיש הרואים כנס כל סוג של גילוי הנהגת הקב”ה בעולם, גם ללא שינוי חוקיותו של  הטבע.

נלמד יחד את תפילת “ברכת על הניסים” הנאמרת בחנוכה ובפורים ונתבונן במשמעות שיש לנס בחגים הנ”ל. (בכתות בהן ישנה הכרות עם מבנה התפילות, התלמידים ימצאו בסידוריהם האישיים את תפילת  “על הניסים”  בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון.)

  • באילו תפילות מופיעה ברכה זו?
  • באיזה חלק בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון מוסיפים את ‘על הניסים’?
  • מדוע לדעתכם היא ממקומת דווקא שם?

את ברכת על הניסים מברכים בסוף תפילת עמידה, בברכת מודים, בחלק השייך להודאה, ובברכת המזון, בברכת “נודה לך”. בשני המקומות מדובר ברגע של הכרת הטוב והודיה.

התבוננות: עיון - לשוני ותכני

חלק ראשון- עיון לשוני.

נקרין על הלוח את ברכת על הניסים ונדגיש בצבע את המילים הקשות.

ננסה להבין את המילים מתוך הקשרם או ע”י מילים נרדפות (=הבנת מילה קשה ע”י החלפתה במילה מוכרת) ונכתוב פירושים על הלוח:

  1. תשועות/ פרקן
  2. ניסים/ גבורות/ נפלאות
  3. להשכיחם תורתך/ להעבירם מחוקי רצונך
  4. להשמיד/להרוג/ לאבד
  5. הפרת את עצתו/ קלקלת את מחשבתו
  6. הלל/ הודאה
  7. דביר/ מקדש/ היכל

הפכים:

  1. גיבורים- חלשים
  2. מעטים- רבים
  3. טהורים- טמאים
  4. צדיקים- רשעים
  5. עוסקי תורתך- זדים

חשוב לארגן את המילים על הלוח ע”פ קטגוריות על הלוח כדי שניתן יהיה להיעזר בהן. לדוגמה – מילות תואר, פעילויות, רגשות.

מומלץ לתת לתלמידים לשבץ את המילים הקשות במשפט אחר, כך נוודא שהמילים הובנו. למשל:

  • בית המקדש נקרא גם דביר.
  • בזמן מלחמת ששת הימים הייתה תשועה גדולה. נסו להחליף את המילה תשועה במילה אחרת.

(למורה: חנוכה: זו הזדמנות פז להסביר לתלמידים שמלחמות המכבים לא היו כולם בשמונת ימי חנוכה, אלא זו הייתה תקופה ארוכה של קרבות שבחלקם ניצחנו. עיקר הנס היה טיהור המקדש והדלקת המנורה. פורים: סיפור המגילה נמשך על פני כתשע שנים. בדיקת לוח הזמנים במגילה, מראה את משך הזמן שעבר בין שלב לשלב מסייע לתלמידים להבין שהנס אכן היה נסתר בהנהגה הטבעית.)

 

חלק שני- עיון תוכני
נקרין על הלוח את תפילת על הניסים.

נבקש מהתלמידים לסמן על הלוח את החלקי הבאים:

  1. תקופה- בימי מי זה קרה? סמנו בצבע כחול.
  2. בעיה- מה הייתה הבעיה? סמנו בצבע צהוב.
  3. פתרון –לבעיה, הנס שקרה- סמנו בירוק.

נראה יחד עם התלמידים שמבנה התפילה חוזר על עצמו בחנוכה ובפורים. נבחין יחד איתם מהם ההבדלים הבולטים בין הנוסח של פורים לנוסח של חנוכה. ההבדלים מתמקדים בשוני בין התקופות ובין המאבקים. בחנוכה הבעיה קצרה וממוקדת: לשיפור המצב הרוחני. המאבק מתקיים בארץ ישראל, מאבק של עם מול עם, המאבק בארץ ישראל נעשה ע”י חיזוק יכולותינו כעם. בסיפור המאבק בחנוכה מוזכר חלקם של החשמונאים בנס.

בפורים הבעיה מפורטת והפתרון מהיר. המאבק בפורים הוא בגלות. בגלות עם ישראל מתפקד כאוסף של יחידים והמן- כיחיד המייצג שלטון, מאיים עליהם, ולכן ע”ע יחידים- מרדכי ואסתר מפירים את עצתו. בסיפור ההצלה מרדכי ואסתר לא מופיעים, הכל נעשה ע”י הקב”ה.

ניתן להעמיק:

  • מה לא מוזכר בנס חנוכה?
  • למה לדעתכם?

בנס חנוכה, לא מתואר נס פך השמן. התפילה היא על הנס בדרכי הטבע, נס פח השמן הוא מעל הטבע.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!