ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ברכת מעין שלוש- חלק ב

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ברכת מעין שלוש- חלק ב
לב השיעור
האם חייבים להבין את כל המילים בברכה בשביל להתכוון?
פתיחה
מפגש
התבוננות
הפנמה
כתיבה - אחזור הברכה
אסיף
שימו לב! שיעור זה הוא שיעור שני מתוך שני שיעורים בנושא 'ברכת מעין שלוש'. מטרות שפה: 1. זיהוי תופעות ייחודיות של הלשון (חזרות) להבנת משמעות הברכה, הבנת המסר העולה מהברכה והנמקתו. 2. דרכי התמודדות עם מילים קשות (שיעור שני). מטרת תוכן: הבנת משמעות ברכת "מעין שלוש". מטרה ערכית: אמירת הברכה מתוך הבנה והזהות איתה.
הכרות מעמיקה עם ברכת "מעין שלוש". בברכה זו יש תמצית של שלוש ברכות מברכת המזון. תמצית זו עוסקת בהודאה לה', תודה על א"י ובקשה לבניין ירושלים.
לב השיעור: האם חייבים להבין את כל המילים בברכה בשביל להתכוון?
פתיחה: תרגיל - ג'יבריש

נשחק משחק קצר:

נרשום על הלוח משפטים (בכל פעם משפט אחד) בהם מילה אחת היא ג’יבריש גמור, וכל היתר בעלות פשר.

נבקש מהתלמידים לקרוא את המשפט, ולהסביר מה משמעותו. למשל:

  1. אתמול, כשאחותי ואני הלכנו ברחוב פתאום התחיל לרדת תשכמל חזק, אז פתחנו מהר מטריות ורצנו הביתה
  2. יש לי גם כלב וגם שברוץ, ולמרות מה שכולם אומרים הם דווקא חיים בשלום, ומסתדרים מצוין אחד עם השני.
  3. בקומה מעלינו גר שכן טשיב מאד מאד, שכבר קשה לו לעלות מדרגות, אז הוא עובר לבית אבות עכשיו
  • איך ידעתם מה פשר כל מלה, למרות שלמעשה זאת מלה חסרת פשר?

ההקשר מסייע מאד להבנת הדברים, גם כשהמלים עצמן קשות להבנה.

  • אלו עוד דרכים אתם מכירים למציאת פשר למלה?
  • מה עושים כשפוגשים מילה לא מוכרת?

נאסוף את תשובות התלמידים ונשלים את תשובותיהם.

  1. חיפוש במילון
  2. העזרות בחבר או מבוגר
  3. הישענות על השורש ומשפחת מילים
מפגש: לימוד - ברכת מעין שלוש

נחזור ל”ברכת מעין שלוש” בה התעסקנו בשיעור הקודם.

כשאנחנו מעיינים בתשומת לב במעין שלוש, בברכות אחרות ובתפילה בכלל אפשר להבחין במילים רבות שהפשר שלהן  לא לגמרי נהיר לנו.

נקרא יחד שוב בקול את ברכת מעין שלש,ונשים לב למילים הקשות.

התבוננות: זוגות - מילים מאתגרות בברכה

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לעבוד על פי ההנחיות הבאות:

  1. כתבו את המילים הקשות מהברכה.
  2. נסו להעלות השערות לפשר המילים, בעקבות ידע קודם, הקשר, ובעזרת ההצעות למציאת פשר המלים שהעלינו קודם, בפתיחת השיעור.

נסביר את מילות הברכה יחד, במעקב לפי נוסח הברכה:

” …עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה…”

נאתגר תלמידים שסיימו:

נסביר כי ניתן להתייחס גם לרבדי השפה העברית, בהתחקות אחרי הופעת המילים “מחיה” ו”כלכלה” בתנ”ך למשל, או מופעיו של הביטוי “ארץ חמדה” בחז”ל ותרגול הבנת מילה מתוך הקשר. נבקש מהתלמידים למצוא את המילים “מחיה וכלכלה” בספר בראשית:

  1. פסוקים ה’-ז’: “ועתה אל תעצבו…כי מכרתם אותי…כי למחיה שלחני ה’ לפניכם. כי זה שנתיים הרעב…ועוד חמש שנים… וישלחני ה’ לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה”.
  2. פסוקים ט’-יא’: “מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו…והיית קרוב אלי…וכלכלתי אותך שם כי עוד חמש שנים רעב…”

נספר על דברים שאמרו חז”ל על “ארץ חמדה”:

  1. ארץ חמדה זו ארץ ישראל, שכולם משתוקקים אליה ומפארים אותה ואפילו הגויים חומדים (רוצים) אותה.
  2. ארץ חמדה זו ארץ ישראל, שהשכינה שורה בה.
  3. ארץ חמדה זו ארץ ישראל. הקב”ה אומר לישראל “כאדם המפריש (שומר) מנה יפה לבנו- כן אני (ה’) הפרשתי חלקכם”.
  4. ארץ חמדה זו ארץ ישראל,. הקב”ה אומר “בררתי (בחרתי) מנה יפה ואתן אותה לכם”.

נחזור לכלל התלמידים ונפנה אותם לחפש במילון: “מחיה”; “כלכלה” ו”תנובה”. (ננחה לשים לב לשורש של כל מילה)

  1. נכתוב על הלוח דוגמאות לשילוב של השורש במשפט: – השדה הניב השנה יבול רב.
  2. מעניין מה הניב המפגש בין הוריי למנהלת?
הפנמה: כתיבה - אחזור הברכה

נבקש מהתלמידים לאחזר את הברכה (יכתבו מחדש את הברכה, במילים פשוטות שלהם).

לאחר מכן נדון:

  • מה ההבדל המרכזי לדעתכם, באמירת ברכה כשמבינים את פשר המלים שבה ובין אמירה ללא הבנה?
  • מה התחדש לכם בברכה מתוך הביאור וההכרות עם מילותיה?
  • האם אתם מכירים מצב בו אנשים אומרים את הברכות והתפילות ולא מבינים דבר?
  • מה יתרון האמירה גם אם לא מבינים את כל המילים?

נסכם מה למדנו בשיעור.

  • למה לדעתכם אנחנו בכל זאת משתמשים במלים אחרות, גבוהות וקשות, כדי להביע את מה שאנחנו מבקשים לומר לה’ בברכה שלנו?
  • למה אנחנו לא משתמשים במלים אישיות שלנו?

נכוון ונדגיש תשובות שיעלו: התשובות ודאי ייגעו בחשיבותה של מסורת, בצורך בנוסח בלתי משתנה בהתאם למצב הרוח, בנוסח שכל הציבור יכול לומר יחד, באפשרות לחזור שוב ושוב על אותן מלים ולצקת לתוכן משמעות שונה ע”י הכוונה, ועוד ועוד.

חשוב שתשמע התשובה שמתייחסת לכך שזהו הנוסח שתקנו לנו חכמים. נוסח הברכות תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה. כמובן שהתוספת של הניסוח האישי מסייעת מאוד להבין, ולהזדהות וכו’.

נבקש מהתלמידים לאחזר את הברכה (יכתבו מחדש את הברכה, במילים פשוטות שלהם).

לאחר מכן נדון:

  • מה ההבדל המרכזי לדעתכם, באמירת ברכה כשמבינים את פשר המלים שבה ובין אמירה ללא הבנה?
  • מה התחדש לכם בברכה מתוך הביאור וההכרות עם מילותיה?
  • האם אתם מכירים מצב בו אנשים אומרים את הברכות והתפילות ולא מבינים דבר?
  • מה יתרון האמירה גם אם לא מבינים את כל המילים?

נסכם מה למדנו בשיעור.

לסיום נקרא יחד סיפור על חיים ד’ מרמת השרון:

סיפר חיים ד. מרמת השרון: יום אחד הזדמנתי אל הכותל המערבי. היתה שעת אחר הצהריים, טרם ערב, והנה ניגש יהודי אחד, סתם יהודי שאיני מכירו, ופצח בקול מתרונן: “אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה”. בבת אחת, החלו להתקבץ סביבו עוד יהודים – זרים זה לזה, כביכול – וענו אחריו בקול: “אשרי העם שככה לו – אשרי העם שה’ אלוקיו”. מבלי לדעת למה ומדוע – הצטרפתי למניינם, בתהילות דוד המלך…המשכנו בתפילה במילים הישנות נושנות, במילים שבהן שפכו את נפשם לפני ה’ אבותינו ואבות אבותינו. לפתע התחוור לי שאיני היחיד, אלא אחד מרבים, כי בשעה קבועה זו עומדים ברחבי העולם רבבות יהודים ונושאים נפשם למרום, מבטאים במילים העתיקות של אבותיהם את רחשי ליבם.. עם תום התפילה, נשקתי לאבני הכותל – ונחרדתי. נחרדתי למחשבה שבעצם נוגעות שפתי בשפתיהם של דורות רבים של יהודים, הדובבות את געגועי ליבם של אלה שנפשם כמהה למקום הזה, אך לא זכו להגיע. ומאז בהתפללי, מצטייר במוחי ובליבי, שהנה אני מתקשר לדורי דורות של אחי בני עמי, שעמדו ועומדים בשעה זו עצמה, להתייחד עם בוראם ולשאת תפילה באותן מילים עצמן.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!