ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ברכת מעין שלוש- חלק א

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ברכת מעין שלוש- חלק א
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד- ברכת מעין שלש
התבוננות
זוגות - עיון
הפנמה
אסיף
שימו לב! שיעור זה הוא שיעור ראשון מתוך שני שיעורים בנושא 'ברכת מעין שלוש'. מטרות שפה: 1. זיהוי תופעות ייחודיות של הלשון (חזרות) להבנת משמעות הברכה, הבנת המסר העולה מהברכה והנמקתו. 2. דרכי התמודדות עם מילים קשות (שיעור שני). מטרת תוכן: הבנת משמעות ברכת "מעין שלוש". מטרה ערכית: אמירת הברכה מתוך הבנה והזהות איתה.
הכרות מעמיקה עם ברכת "מעין שלוש". בברכה זו יש תמצית של שלוש ברכות מברכת המזון. תמצית זו עוסקת בהודאה לה', תודה על א"י ובקשה לבניין ירושלים.
לב השיעור: ממה מורכבת ברכת מעין שלוש?
פתיחה: אוכל - ברכה אחרונה

נחלק לתלמידים ביגלה ופירות משבעת המינים (מורה שמעוניין יכול להסתפק בתמונות). נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר בין האוכלים השונים שהבאנו?
  • מדוע לדעתכם הבאנו אותם?

נאמר שהברכה האחרונה על מאכלים אלו היא ‘ברכת מעין שלוש’. נמשיך בשאלות שקשורות לשם הברכה:

  • למה לדעתכם שמה של הברכה הוא ‘ברכת מעין שלוש?
  • אילו שלושה נושאים כלולים בברכה זו?
מפגש: לימוד- ברכת מעין שלש

נקרין על הלוח את נוסח ברכת מעין שלוש ונחלק אותה לתלמידים. (יש להחליט איזה נוסח להקרין, אפשר גם את שני הנוסחים המוכרים).

נקרא את נוסח הברכה ונבחין יחד עם התלמידים שהברכה מתייחסת לשלושה דברים נבדלים בדיבור אחד.

  • אלו מילים חוזרות על עצמן?
  • מדוע?

נאסוף מן התלמידים את התשובות לשאלות המכוונות. נראה יחד עם התלמידים כי המילה “על” חוזרת בברכה פעמים רבות מאד, גם “פרי” על הטיותיה “וארץ”.

  • מה התחושה העולה מריבוי החזרות?
  • איזו ייחודיות החזרות מעניקות לברכה?

דרך הדיון נראה את ייחודיותה של ברכת “מעין שלוש”. ברכה זו מבקשת להחזיק הרבה, במסגרת אחת. הפניה לה’ מכילה תודה על המזון, גם תודה על הארץ, וגם בקשה לבניין ירושלים

התבוננות: זוגות - עיון

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לעבוד על פי ההוראות הבאות:

  1. לקרוא בזוגות את הברכה,
  2. לסמן בתוך הנוסח מלים ששייכות לתודה, ומלים ששייכות לבקשה.
  3. מתי אומרים את הברכה- לפני או אחרי האוכל? איזה אוכל?
  4. אלו תוספות יש בברכה שאינן קשורות למזון ישירות?

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם ללמוד שוב את הברכה בעזרת דף עבודה.

לאחר העבודה בזוגות נדון עם התלמידים על תשובותיהם ונסכם את העבודה בזוגות. ראינו שבברכה יש סוגים שונים של פניה להקב”ה. אפשר להגדיר אותם כתודה בקשה ושבח. (במידה ויש צורך, נחדד את הפניות האלה כפי שהן מופיעות בתוך הברכה עצמה).

הפנמה: כתיבה: בקשה. תודה. שבח

נבקש מהתלמידים לערוך רשימה של שלושה עניינים שהיו רוצים להגיד לה’, על פי החלוקה שראינו בברכה- בקשה, תודה ושבח. (במידה ומשימה זו מורכבת, ניתן להציע כתיבה לאדם ולא להקב”ה, על פי חלוקה זו).

בזמן הכתיבה נבקש לנסות לחבר את הדברים לפסקה אחת, שתכיל את שלושת המרכיבים.

נזמין לשיתוף.

  • במה היה קשה או קל לכתוב?
  • אתם מרגישים שהפסקה מובנת, מכילה את שלושת הדברים שבקשתם לומר?האם היא מניחה את דעתכם?
  • מה הייחודיות בעיניכם בשילוב מרכיבים אלה בפניה?

נסכם: פגשנו בשיעור את ברכת מעין שלוש, את מילותיה היפות, ואת הדברים שבאמצעותה אנחנו מבקשים לומר לקב”ה אחרי ששבענו מטובו. סיווגנו אותה למאפיינים, וראינו שמדובר בברכה שלאחר האוכל.

  • במה שונה ההרגשה של אדם המברך את ה’ לפני שהוא אוכל, ואחרי ששבע?
  • מה עוד מייחד ברכה שמברכים כשרעבים, לעומת ברכה כזאת, של סוף סעודה?
אסיף:

פתחנו באכילה שפותחת את הלב. למדנו את ברכת מעין שלש ומדוע קוראים לה בשם זה. למדנו על שלשת המרכיבים: בקשה, הודיה ושבח והתנסינו בכתיבת בקשה עם שלשת מרכיבים אלו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!