ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
למדנו בשיעור הקודם על ברכת שעשה לי נס שאדם מצווה לברך על נס גלוי שנעשה לו בהגיעו למקום בו נעשה לו הנס. חוץ מהכרת הטוב שמבטא האדם בעת הברכה הוא מביע על ידי כך גם את אמונתו בה’ שממנו הנס ובכוחו לשלוט בטבע. היום נלמד על עוד ברכה מאותה משפחה הנקראת ברכת הגומל. ברכה זו שכיחה ומוכרת יותר. גם בה מודה האדם על הצלה כלשהי.
לפני שנפנה להשיב על שאלות אלו, נבצע משימה קטנה: נבקש מהתלמידים לצייר תמונת נוף פשוטה (אדמה, שמים, צמחייה וכדומה) ועל גבי התמונה שני עיגולים קטנים כהים וכעשרה עיגולים קטנים בהירים. את הדף נניח בצד עד שיתברר הקשרו לשיעור.
נחזור לשאלה ששאלנו קודם. את ארבעת המצבים עליהם מברך אדם ברכת הגומל, נוכל להציג בפנטומימה והתלמידים ינחשו מהם.
לאחר גילוי כל מצב נכתוב אותו על הלוח.
בסיום גילוי כל המצבים נכתוב את הפסוק:
במילה חיים יש רמז לארבעת המצבים עליהם יש להודות אם יצא מהם האדם בשלום. נבקש מהתלמידים לומר כיצד (ח – חבוש, י-ייסורים, י-ים, מ-מדבר).
בכל המצבים הללו יש חשש לסכנה. בים מסערה, במדבר, במקום שאינו מיושב משודדים וחיות רעות, חולה ממוות ובית האסורים- תלוי היכן נכלאים, גם עשויה להימצא סכנה. או שההודאה היא על היציאה לחופשי); במענה לשאלה הזו שנשאלה ננסה לעורר את התלמידים לשאול שאלות על המצבים השונים באופן כללי ובפרט על הליכה במדבר.פנטומימה
נחלק דף מקורות לתלמידים. (בירור ההלכות והחילוק בין מנהג הספרדים לאשכנזים הוא גם ע”פ ספרו של הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה)
נקרא תחילה את סעיף א’ העוסק בהלכה באופן כללי. בקריאת סוף המשפט שלפני אחרון, “… אין לברך ברכת הגומל עד שיגיע למחוז חפצו” נדגיש שנכון הדבר לגבי כל המצבים, שרק לאחר שיוצא מהם מברך. בקריאת המשפט האחרון “וגם כשהנסיעה עברה בשלום ללא סערה חייב לברך” נוסיף שדעה זו היא ע”פ הספרדים ונכונה היא גם לגבי יתר המצבים, זאת אומרת גם אם אדם לא עמד בסכנה בכל אחד מהם, מברך. אולם לפי האשכנזים מברך רק אם נשקפה סכנה לחייו ובנוסף גם במצבים אחרים שעמד בסכנה וניצל מהם. לפי הספרדים במצבים אחרים מעין אלה מברך אך ללא שם ומלכות.
לביסוס הדברים נקרא את סעיפים ב’ ו ט’.
נעבור לסעיפים ו’ – ז’ העוסקים בנסיעה בכבישי הארץ.
נקרא את סעיפים ו’-ז’ ונסכם את שתי הדעות, הספרדים והאשכנזים: אשכנזים אינם מברכים מכיוון שהחיוב הוא רק להולכי מדבריות שבהם מצויה הסכנה של חיות רעות ושודדים. היום רוב הארץ מיושבת ובכבישים תנועה ערה של כלי רכב. ספרדים מברכים בכל מקרה מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה. אולם, רק במקרה של הליכה בשיעור של ארבעה ק”מ לפחות או לאחר נסיעה ברכב אם נסעו לפחות שבעים ושתיים דקות מבלי שנכנסו למקום יישוב.
נחזור לציור שציירנו בתחילת השיעור וננסה לתת לו את הקישור לנלמד. לפני כן נקדים ונאמר דעת האשכנזים היא להודות על הצלות בולטות. בשיעור הקודם למדנו על ברכה שמברכים על הצלה שהיא מעל הטבע, על נס גלוי ובשיעור זה על הצלה שהיא בתוך הטבע אך עדיין בולטת בה השגחת ה’ והיא נקראת נס נסתר.
גם ע”פ דעת הספרדים ההודאה בברכת הגומל היא על מצבים שיש בהם הצלה שהיא בתוך הטבע הנקראת נס נסתר, אלא שהנס בהם הוא נסתר עוד יותר, שהרי הם מברכים גם אם לא נשקפה סכנה ממשית לאדם.
העיגולים הכהים והבהירים מבטאים שני סוגי ניסים. הכהים, נס גלוי ולכן הם כהים. והבהירים נסתרים ולכן הם בהירים. כמות העיגולים מבטאת את שכיחותם.
דרגה נוספת של צבע לחלק מהעיגולים הבהירים. נבהיר אותם יותר כך שיהיו פחות בהירים. יוצא שאנו מקבלים עיגולים בשלושה הדגשים שונים. העיגולים הבהירים בשני הגוונים מבטאים את הניסים הנסתרים, אלו הבולטים יותר ואלו המורגשים פחות. הבולטים מתייחסים לדעת האשכנזים בעניין ברכת הגומל שרק עליהם יש לברך. והבהירים מתייחסים לדעת הספרדים שרק עליהם יש לברך הגומל ואילו על הקודמים ללא שם ומלכות.
נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולמלא יחד דפי עבודה.
נשאל תלמידים אם פעם שמעו על מישהו שברך הגומל ועל מה ונבקש מהם לספר על כך.
נסכם כי הברכה מלמדת, גם לפי מנהג אשכנז וגם לפי מנהג עדות מזרח, שאין מקרה בעולם והכול מאת ה’ יתברך.
נספר את סיפורה של איילה, ילדה בת שתים עשרה, שניצלה (יצאה מכלל סכנת חיים, אך עדיין זקוקה לשיקום) מפיגוע בו במהלך נסיעה בשומרון לביתה נזרק לעבר הרכב שנסעה בו בקבוק תבערה. כתוצאה מכך הרכב החל לעלות באש והיא נכוותה מאוד עד שאביה הצליח לחלץ אותה. בני משפחתה מתעדים אותה מברכת ברכת הגומל במהלך הבת מצווה שב”ה זכתה לחגוג זמן קצר יחסית לאחר הפיגוע למרות הפגיעה הקשה מאוד
(ניתן לנסות להשיג את התיעוד ולהקרין. התיעוד פורסם באתר החדשות של ערוץ שבע. פרט לברכה יש תיעוד של חלקים נוספים בסיפורה של איילה שעשויים להיות מעניינים).
נסכם כי הברכה מלמדת, גם לפי מנהג אשכנז וגם לפי מנהג עדות מזרח, שאין מקרה בעולם והכול מאת ה’ יתברך.
נזמין את התלמידים לחשוב בעצמם על סיפור שהיה יכול לקרות באמת, הכולל בתוכו את אחת מארבע הדמויות אותן מזכירה ההלכה ביחס לחובת אמירת הגומל, או דמות המתאימה לאחת ההרחבות שהזכרנו. נבקש מהם לכתוב את הסיפור בגוף ראשון, כמונולוג, ולספר במהלכו מה אירע בדיוק, וכיצד התרחשה ההצלה, ומה חש הדובר כלפי הצורך לברך.
נזמין את התלמידים להציג את המונולוגים שלהם, ונדון בשאלות הבאות:
נסכם כי הברכה מלמדת, גם לפי מנהג אשכנז וגם לפי מנהג עדות מזרח, שאין מקרה בעולם והכול מאת ה’ יתברך.
פתחנו במצבים שונים עליהם יש לברך את ברכת הגומל וראינו שהמשותף לכולם הוא חשש לסכנה. דרך הלימוד הבחנו בין הספרדים והאשכנזים בעניין. גם לגבי ארבעת המצבים שמונים חז”ל וגם לגבי מצבים אחרים שאדם עמד בהם בסכנת חיים וניצל. העמקנו במטרת המצווה וגילינו שחוץ מהכרת הטוב שיש בה, מטרתה עוד להשריש במברך ובשומעיו את האמונה שה’ משגיח גם בנסתר ולא רק בגלוי ושכל המתרחש ממנו (כמו שלמדנו שבוע שעבר).הצבענו על הבדל קטן והוא שע”פ האשכנזים הברכה היא על השגחה נסתרת אך בולטת יותר, וע”פ מנהג הספרדים הברכה היא על ההשגחה היותר נסתרת והפחות בולטת.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא