ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ברכות, פרק א’ משנה ד’: אופן קריאת שמע

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ברכות, פרק א’ משנה ד’: אופן קריאת שמע
לב השיעור
פתיחה
מפגש
קריאת המשנה, חלוקתה וביאורה
התבוננות
שיבוץ המידע בטבלה בעזרת הסידור ודיון
הפנמה
אסיף
דרמה
שימו לב! סביר להניח שהתלמידים לא ידעו להבחין בין קריאת שמע לבין ברכותיה.
שיעור זה יעסוק בברכות קריאת שמע ובהקפדה על הנוסח שלהן. דרך ברכות אלה נכיר את הכלל החשוב שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות.
לב השיעור: האם מותר לשנות מנוסח חכמים בברכות?
פתיחה:

נספר לתלמידים כי בעקבות המצב שבו רבים בעם ישראל רחוקים מתורה ומצוות, עלתה יוזמה של תלמידים מבית הספר להוסיף ברכה מיוחדת על עניין זה. נוסח הברכה החדשה יהיה “ברוך אתה ה’ המשיב את עמך ישראל בתשובה שלמה לפניך” ויש להוסיף אותה בצמוד לקריאת “שמע ישראל” לפני שמכסה את עיניו וקורא שמע.
נבקש מהתלמידים לפתוח את הסידור בקריאת שמע של שחרית על מנת לראות היכן בדיוק יש להוסיף את הברכה החדשה.
נעיין יחד עם התלמידים במבנה של קריאת שמע וברכותיה ונצביע כל כך שישנן שתי ברכות לפני קריאת שמע, קריאת שמע עצמה (שכוללת שלוש פרשיות מהתורה) וברכה אחת אחריה.
[מומלץ להיעזר בסידור “רינת ישראל” שבו מצוינת כותרת לכל חלק בתפילה.]
בסוף הברכה השנייה שלפני קריאת שמע, שמסתיימת במילים “ברוך אתה ה’ הבוחר בעמו ישראל באהבה”, יש להוסיף לכאורה את הברכה החדשה שהזכרנו.
נבקש לשמוע מה דעת התלמידים, האם הם בעד או נגד הוספת הברכה במקום זה.
בסיום הדיון נסכם את טענות התלמידים בעד ונגד הוספת הברכה, ונבהיר שאת התשובה לשאלה נקבל בלימוד המשנה הבאה.

נסביר לתלמידים כי ישנם דברים בחיים שאסור לשנות בהם. לא להפחית וגם לא להוסיף.

נבקש מהם לחשוב על דוגמאות לדברים כאלה ולכתוב מקרה אחד כזה בו נתקלו (ואם אין אז אפשר מקרה ששמעו או קראו עליו). יש לכתוב גם מה הייתה התוצאה של השינוי.

דוגמאות אפשריות לדברים שאסור לשנות בהם:
* רשימת רכיבים במתכון לעוגה
* מינון של תרופה
*השקיה של צמח
* הכנת תערובת בטון ליציקה
* כמויות מזון לרכישה למוסד גדול
* תמהיל מים חמים/קרים למקלחת

כשיסיימו נבקש ממספר תלמידים להציג את המקרים שלהם.

נסכם ונאמר שראינו בדוגמאות שהובאו שיש מקומות שבהם המינון הוא מדויק וטוב לשמור על המידה, הכמות או הנוסח הקיים. לפעמים שינוי רק מזיק. גם אם הכוונה טובה ורוצים להוסיף.

מפגש: קריאת המשנה, חלוקתה וביאורה

לפני קריאת המשנה נוודא שלכל תלמיד יש את המשנה לפניו.

נבקש מהתלמידים שבמהלך הקריאה יחלקו את המשנה ויתנו כותרת למשנה.

נקרא את המשנה בקול:

בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,
 וּבָעֶרֶב שְׁתַיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ
 אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.
מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.
לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם.

 

נבאר את הביטויים הבאים (הסבר זה הוא לפי שיטת הרמב”ם- יש דרך אחרת לפי רש”י ולא נעסוק בה).

מומלץ לכתוב את הביאור על הלוח.

  • ארוכה – שפותחת בברוך ומסיימת בברוך.
  • קצרה – שרק מסיימת בברוך.
  • להאריך (בפתיחה) – להוסיף פתיחה בברוך.
  • לקצר (בפתיחה) – לא לפתוח בברוך.
  • לחתום (בסיום) – לסיים בברוך.
התבוננות: שיבוץ המידע בטבלה בעזרת הסידור ודיון

נבקש מן התלמידים למלא את שני הטורים הימניים בטבלה על פי הכללים שרשמנו על הלוח. לשם כך נורה לתלמידים לפתוח סידורים ולהשלים על פי הכתוב בסידור. (בכיתה שההשלמה העצמית קשה מדי, מומלץ להשלים יחד עם המורה על הלוח)

לאחר השלמת העמודות הימניות בטבלה נפנה יחד עם התלמידים לעמודה האחרונה ונחשוב איתם יחד, מה אסור לשנות בכל ברכה.

לאחר שכל הטבלה מולאה, נחשוב יחד עם התלמידים:

  • מדוע יש להקפיד כל כך על סדר הברכות ונוסחן כפי שמופיע במשנה?
  • מדוע “אסור לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות”?
  • לשם הקצנת השאלה נוסיף ונשאל את התלמידים-
    מדוע חכמים לא אסרו רק על קיצור הברכות? שהרי לכאורה מה רע לברך עוד, וגם לסיים בברכה?

 

העמקה נוספת

לשם הבנה מעמיקה ונוספת של חשיבות הברכות ואי השינוי שלהן נספר לתלמידים את הסיפור התלמודי המופיע במסכת ברכות דף לג, עמוד ב, על שינוי בתפילה (הסיפור המובא כאן הוא שכתוב של הסיפור המקורי המופיע בגמרא בארמית):

הסיפור מספר אודות אדם אחד שהיה שליח ציבור בתפילה שהיה ר’ חנינא מתפלל בה. אותו אדם התפלל ואמר “האל הגדול הגבור והנורא” שהם התארים המופיעים בנוסח שקבעו חז”ל, והוסיף עוד “אדיר והעזוז והחזק והאמיץ והודאי והנכבד”. המתין לו (ר’ חנינא) עד שסיים. כאשר סיים את תפילתו, אמר לו:

“סיימת לומר את כל שבחי אדונך? למה צריך את כל אלה?

אנו, את אותם שלושה תארים (הגדול הגיבור והנורא- שאומרים בתחילת התפילה), אם לא היה אומר אותם משה בתורה ולא היו באים אנשי כנסת הגדולה ומתקנים (לומר) אותם בתפילה – לא היינו יכולים לאומרם, ואתה אומר את כל אלו וממשיך?!”

משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו משבחים אותו בדינרי כסף, והלא גנאי הוא לו!

 

לאחר הקריאה נבקש מן התלמידים לספר את הסיפור במילים שלהם (ניתן גם לבקש להציג אותו). אם יש צורך נבאר אותו במילים שלנו. נחשוב יחד עם התלמידים:

  • מה כוונת המשל המופיע בסוף הסיפור?
  • מה הסיבה המופיעה בסיפור לכך שאסור להוסיף על מה שקבעו חכמים?
הפנמה: משימת מחשבה אישית
נסו לחשוב/ להתבונן על התפילה ולראות מקום שבו הדיוק במילים והשמירה עליהם מוסיף לכם משהו שלא חשבתם עליו או מאפשר לכם לומר דברים באופן שמיוחד לכם.
שתפו את כל הכיתה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!