נשאל: למה יש מצוות שמברכים לפניהן ויש שלא? על אילו מצוות מברכין ועל אילו לא? ננסה לאפיין ולחשוב מדוע

• למשל, לפני מצוות כיבוד הורים, לפני מצות צדקה-לא מברכים

לימוד הגמרא בנדרים פ”א– נחלק דף לימוד, ונשאל מדוע ילדיהם של תלמידי חכמים אינם יוצאים גם הם תלמידי חכמים? אפשר להציג זאת כהתמודדות של חכמים עם תופעה שבה הבנים אינם הולכים בדרך אבותיהם, מה שהיינו קוראים היום – חזרה בשאלה, דתל”שיות- מה גורם לתופעה זו?  החכמים בגמרא מעלים כל מיני כיוונים- מעניין לראות מה האפשרויות שהם מעלים, אלו מהן נתונות בידי ההורים לשינוי ואלו אינן ניתנות לשינוי. בין האפשרויות הנמנות קיימת האמירה ‘שלא ברכו בתורה תחילה’- לא ברכו את ה’ לפני לימוד התורה- נשאל את התלמידים מהי משמעותה של אמירה זו? מה פירוש הדבר שלא ברכו לפני לימוד תורה? מה הדבר מבטא?

לימוד המקורות בעניין זה: במקורות מופיעות תפיסות שונות לגבי הטעם לברכות התורה

      הגמרא במסכת ברכות (מתייחסת לברכת התורה בציבור)- הברכה לפני הלימוד או הקריאה בתורה מבטאת נתינת כבוד וגדולה לנותן התורה, פיאור שמו והכרה במקור האלוקי של התורה.

     ערוך השולחן- בקשת עזרה משמיים שיזכה האדם להבין ולהצליח בלימודו

     האדמו”ר הזקן- ביטוי להנאה והתענוג שחשים בעת לימוד התורה והודאה על כך

      האדמו”ר מראדזין- ביטוי לכך שהאדם מכיר בערכה של התורה, ומתוך כך שמודע לערכה וגודלה- יזכה לקנות אותה

ג.       לאחר שעסקנו בחשיבות שישנה בברכה לפני לימוד תורה, נעבור לשאלת התוכן- מה צריכה לכלול ברכה זו? כיצד יש לנסח אותה? הגמרא במסכת ברכות דף י”א מביאה בשם שלושה אמוראים שלוש עמדות שונות לגבי תוכן הברכה, ולאחר שלוש הדעות מציע רב פפא לשלב את שלוש הברכות ולומר את שלושת הנוסחים.

ד.       נחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל דף דרכו תתמקד בדמותו של אחד מן החכמים ותנסה להבין מהו המוקד של תפיסתו את ברכת התורה, ולראות את הקשר בין מימרות אחרות של אותו רב בעניין לימוד תורה לבין הנושא אותו הוא מעלה כמרכזי בברכה. (ישנה כרטיסיה לכל דמות. רב יהודה מדגיש את הקדושה בלימוד התורה ואת העיסוק האישי בדברי תורה, רבי יוחנן מדגיש את חשיבות הנעימות בלימוד והעברת הלימוד לכלל ישראל ולדורות הבאים, ורב המנונא מדגיש את בחירת ישראל והבדלתו מהעמים על ידי מתן תורה בסיני.)

ה.      אסיף- כל קבוצה תציג את מסקנותיה.

לסיכום, ידוע שלכל אחד מישראל יש את החלק שלו בתורה, את האות המיוחדת שלו בתורה, נזמין כל אחד מן התלמידים לחשוב על השאלה ‘מהי התורה בשבילי’ ולנסח את הברכה שלו על לימוד תורה, ברכה שיכול להיות בה גם מימד של שבח והודאה וגם מימד של בקשה. (אפשר לעשות תרגיל זה גם בפתיחת השיעור, כדאי מאד להקדיש זמן לשמיעת התלמידים המעוניינים לשתף במה שכתבו)

פתחנו בשאלה כללית על ברכות לפני מצוות, שאלה שבדרך כלל לא חושבים עליה. מכאן עברנו ללימוד הגמרא במסכת נדרים שהובילה אותנו לדיון אודות ברכות התורה ומשמעותן. למדנו מקורות על חשיבות הברכה לפני לימוד תורה ותפיסות שונות לגבי  תוכנה- על מה מברכים? סיימנו בהזמנת התלמידים לנסח ברכה משלהם מתך חשיבה על מהות התורה עבורם