נחלק לתלמידים דף שעשועון, של מציאת מספר הבדלים בין שתי תמונות. לאחר שהתלמידים עבדו על הדף, נשאל:

• עד כמה ההבדלים בין התמונות הוא משמעותי?
• מתי הבדל בין דברים הוא משמעותי ומתי לא? (שאלה זו היא שאלת מחשבה. ננסה להבחין יחד עם התלמידים בין דברים שההבדלים ביניהם משמעותיים מבחינת ההשלכות, והמקום שיש להם בחיים שלנו, לבין דברים שתופסים מקום מאוד שולי בחיים. נאפשר לתלמידים להציע הבדלים משני הסוגים).

לאחר פתיחה זו נקשר את הדברים ללימוד. היום נעסוק בפעולות דומות שההבדלים ביניהן משמעותיים: הודאות על מאכלים שאכלנו ומשקים ששתינו בברכה. לכאורה הפעולות הן מאוד דומות, אך אנו יודעים שאין ברכה אחת משותפת לכל המאכלים והמשקים, אלא שלוש.

• נבקש מהתלמידים להגיד את שלוש הברכות. (ברכת מזון, ברכת מעין שלוש וברכת בורא נפשות)

בשיעור ובשיעור הבא, נלמד את ההבדלים בהודאה על האוכל והשתייה – שתיים מהברכות אחרונות, ‘מעין שלוש’ ו’נפשות’, על מה מברכים אותן ומתי. בשיעור הבא ננסה להבין מדוע ההבדלים בהודאה משמעותיים, מדוע אי אפשר להודות באותה דרך על כל המאכלים והמשקים אלא בברכה אחרונה המיוחדת לפי סוג המאכל והמשקה.

נכתוב על הלוח למעלה בצד אחד ברכת מעין שלוש ובצד השני ברכת בורא נפשות. בצידו של הלוח בחלק התחתון נרשום:

• על מה מברכים?

נלמד יחד את ההלכות ונשלים את הטבלה שעל הלוח בעזרת התלמידים.

לפני כניסה לכל הסעיפים, נלמד את הדבר הבסיסי והקצר יותר שמופיע בסעיף ג’ (ללא עיון בו כרגע):

• מתי מברכים?
• מהי כמות האוכל המחייבת ברכה אחרונה?

נראה שהכמות משתנה בין מאכל למשקה. נסביר שעל כל כמות מברכים ברכה ראשונה אולם ברכה אחרונה מברכים רק על כמות מסוימת. במאכל, את הכמות ניתן לאמוד במשקל או בנפח (גודל). היום כדי שיהיה פשוט יותר משתמשים בנפח. שני הגדלים המקובלים בשפה ההלכתית היום הם (כמובן מקורם קדום יותר): כזית או כחצי ביצה בינונית. כחצי ביצה מדויק יותר לימינו. ובמשקה, את הכמות מכנים בשם רביעית שהיא קצת פחות מחצי כוס רגילה. נכתוב את המידות הללו על הלוח.

לאחר הקדמה זו נקרא את סעיף ג’ בכלי להתעכב עליו שוב (לא נתייחס בסעיף למושג קבע סעודה במידה ולא למדו זאת). ונעבור לעיון בשאר הסעיפים על מנת להשלים את המידע שחסר לנו בטבלה, על מה מברכים כל ברכה. (דף הדגמה לטבלה על הלוח).

כעת נעיין ונקרא את הסעיפים הבאים ברצף: תחילתו של א’ (עד המילה שלוש), סעיף ב’, תחילתו של סעיף ד’ (עד המילה שלוש) וסעיף י”ג. נשאל ונכתוב על הלוח את התשובות:

• על מה מברכים כל ברכה?

על ברכת מעין שלוש, נעיר, שבתוך הברכה יש תוספת מיוחדת לכל אחד מהדברים עליהם מברכים ברכה זו, ושנוכל לראות זאת תיכף עם חלוקת דף עם הברכה. אך לפני שנראה זאת בתוך הברכה עצמה, נקרא את ההלכות המלמדות על ההבדלים שבתוך ברכת מעין שלוש המתייחסים למקורם של המאכלים שברכתם מזונות, חמשת הפירות משבעת המינים והיין.

כדי להבין את ההבדלים טוב יותר נחלק לכל תלמיד דף עם נוסח ברכת מעין שלש.(כל ילד ע”פ נוסח אבותיו) ונבקש שיעשו את המשימות הצמודות לברכות.

נקרא את הסעיפים הבאים: ה’ – ו’. נסביר ונראה זאת בדף עם הברכה (נתייחס תוך כדי למקרה שמובא בסעיף ו’ בו אדם בטעות מתבלבל, על פירות א”י אמר חו”ל ולהיפך. נכון הדבר גם לגבי דברים שברכתם מזונות, על אלו שהופקו ממיני דגן שבארץ אמר חו”ל ולהיפך).

נבקש מהתלמידים שיעתיקו מהלוח את הטבלה שמלאנו יחד. (ניתן כמובן גם להכין דף מצולם מראש עם כל המידע).

לאחר מכן, נחלק לתלמידים, דף עבודה, לתרגול הנלמד, ונבקש שיעבדו עליו בזוגות.

ההפנמה תערך כמשימת בית- הכנת יומן אוכל וברכות (ניתן להכין לתלמידים מעין דף ‘יומן’ שבו הם רק יצטרכו למלא את הדברים):

נבקש מהתלמידים לעשות מעקב בכתב אחר אכילת מאכלים ושתייה (חוץ מלחם) שלהם. התלמידים יכתבו מה אכלו, באיזה שיעור (יותר מכחצי ביצה או פחות מכך) והברכה שהתחייבו אם התחייבו. במידה והתחייבו בברכת מעין שלוש שיוסיפו מה מתוכה אמרו (על המחיה או על העץ ופרי העץ וכיוצא בזה). נבקש לכתוב לפחות על עשר מאכלים ומשקים.

כבר בפתיחה העלינו את השאלה מדוע קבעו חכמינו ברכות שונות להודיה על האוכל. ראינו את השוני אך טרם ענינו על שאלה זו. נבקש מהתלמידים לחשוב על כך בבית לקראת שיעור הבא.

למדנו שההודאה לה’ על האוכל אינה נעשית בברכה אחידה לכל אלא בשלוש ברכות שונות. בשיעור למדנו על שתיים מהן, מתי ועל מה מברכים כל אחת.  בברכת מעין שלוש מצאנו הבדלים גם בתוך הברכה הקשורים בסוג המאכל ובמקור גידולו. עבדנו עם מדפי עבודה שונים וטבלה שמחלקת את הברכה ועוזרת לנו להבין את המבנה שלה. סיימנו במשימה הביתה, להכין יומן אוכל וברכות.