ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

בראשית פרק ט – אחרי המבול

  • רעות ברוש
רעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
בראשית פרק ט – אחרי המבול
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שכרותו של נח
התבוננות
נח ואדם הראשון
הפנמה
אסיף
סיפור על איציק מאנגער
מתוך הספר 'אל תשלח ידך אל הנער', הרב ישראל מאיר לאו
מתוך הספר ‘אל תשלח ידך אל הנער’ הרב ישראל מאיר לאו, עמודים 173-174
בעת כהונתי כרב שכונות בצפון העיר תל אביב,  ביקש ממני חמי- הרב יצחק ידידיה פרנקל – אשר באותם ימים שימש כרב בשכונות דרום העיר, שאקח אותו במכוניתי לביקור חולים אצל המשורר איציק מאנגער. מפי הרב פרנקל שמעתי כי גדול משוררי היידיש – מחזאי, סופר, איש רוח חכם, מאושפז בבית החולים “הרצפלד” בגדרה וכי יש חשש שלא יצא ממנו, בשל חומרת מצבו הבריאותי. הרב פרנקל ביקש לקיים מצוות ביקור חולים אצל מי שאף אחד כמעט כבר לא התעניין בו ובשלומו, איש בודד וגלמוד בסוף דרכו.
נסענו אל המשורר איציק מאנגער. נכנסנו לחדר חשוך, אפוף אדים. בכניסה היכה בנו ריח חריף של אלכוהול אשר הקשה על נשימתנו. הרב פרנקל תפס במהירות את מצב העניינים, פתח את חלון החדר ומשב רוח סתווי ורענן נכנס מבחוץ ופיזר את הערפל שרבץ בתוך החדר פנימה. סוף סוף ניתן היה לנשום ולהבחין בבהירות במתרחש בתוך החדר. במיטה היחידה בחדר שכב אדם נמוך-קומה, צנום ורזה כגרוגרת צמוקה, עיניו היו עצומות ונדמה שהוא שוכב שם ללא רוח חיים. הרב פרנקל ואנוכי עמדנו משני צידי מיטתו, מביטים בו ממושכות. לאחר דקות אחדות הרמתי את עיני אל הרב פרנקל, כשואל מה אנחנו עושים פה וחושש שמא איציק מאנגער יתעורר לפתע וייבהל מעצם נוכחותנו, בעיקר ממראה דמותו הפטריארכלית של הרב פרנקל. לאט לאט פקח מאנגער עין אחת, ושנייה, ועיניו הקטנות – אך הפקחיות מאד – זיהו מייד את הרב פרנקל. המשפט הראשון שאמר לו ביידיש ורשאית היה: “שולם עליכם הרב פרנקל. שלא תהיה לך תלונה ותרעומת עלי, שלא תהיה לך תחושה שמשהו לא טוב נעשה, שלא תתלונן. אני נח שאחרי המבול.” הרב פרנקל הביט בי ואני בו ולשנינו היה נדמה כי האיש חי בהזיות. אולי משום ששתה ואולי מחלתו השפיעה על צלילותו. גם נוסח השיחה נשמע לא מקובל, שכן מאנגער לא שאל את שאלות הנימוס הרגילות ולא התעניין בשלום מבקריו. לאיש החולה והבודד הזה היה צורך עז לדבר עם מישהו, וכך עשה. שתקנו והוא המשיך: “אתה יודע, הרב פרנקל, משחר ילדותי הציקה לי שאלה.
הרי ‘את האלוקים התהלך נח’, והוא היה היחיד שאותו הזמין אלוקים אל התיבה כדי להצילו מהמבול, ואלוקים אומר לו ‘כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה’. וגם
התורה אומרת עליו: ‘אלה תולדות נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו’. האם יש עוד אנשים שכך ריבונו של עולם דיבר אליהם  והעיד עליהם ושיבח אותם? אני יודע שיש מי שדורשים זאת לגנאי, שרק בדורותיו הוא היה צדיק, ושצדיקותו היתה יחסית לדור המבול. אילו חי בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום. תמיד יימצאו אלו האומרים אתה צדיק בדור הזה, ואילו בדורות אחרים אתה שום דבר. אבל להחזיק מעמד בדור כזה ולהיות צדיק? שאלוקים יגיד עליך שאתה צדיק – האם זה דבר של מה בכך? נח היה דמות מיוחדת במינה ועל כן אלוקים בחר להתחיל איתו מחדש את העולם כולו. לאדם הראשון היו שלושה בנים: קין, הבל ושת. לאחר עשרה דורות בא נח שגם לו היו שלושה בנים: שם, חם ויפת והעולם מתחיל ממנו. אם כך, נח הוא אכן איש גדול. ומה קרה בהמשך? ‘ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה’, כתוב בתורתנו הקדושה. כלומר, נח נתגלה בעירומו בתוך האוהל”. ומאנגער  החולה, הצנום והשדוף, המשיך להקשות ולשאול ולא הרפה, כמו נטען בכוחות פנימיים, מתוך עצמו: “אם כך, כיצד ייתכן שצדיק ושיכור ילכו יחד? תמיד התלבטתי גם אני בזה. אך כעת מבין אנכי. הגעתי לגיל ולמצב כאלה, שאני מבין את נח. האיש נכנס אל התיבה עם אשתו, שלושת בניו ונשי בניו איתו. אבל כשהוא חזר, והחל לחפש את השטעטל שלו- את העיירה שלו- הוא לא מצא דבר. הוא רצה ללכת לשטיבל שלו, לבית המדרש, לבית הכנסת שלו – ואין להם זכר. איפה המכולת? היכן נושא המכתבים שהכיר, העגלון אייהו?
אף אחד לא היה עוד. אין בית, אין רחוב, אין שכונה, אין חברים, אין נפש חיה. ‘וימח את כל היקום’.
כדי לשכוח את אבדן עולמו ואת בדידותו- ‘וישת מן היין וישכר’ “. הסביר מנגר בקול חלוש. ולפתע התגבר קולו:” אני הוא נח שלאחר המבול”, הכריז איציק מנגר ממטתו בבית החולים הרצפלד בגדרה והמשיך להטיח את האשמותיו בעולם:”איפה וורשה? איפה ניילבקי?” והוסיף ומנה את שמות החסידויות השונות בוורשה ואת שמותיהם של רבנים שהכיר בוורשה ואת שמות בני משפחתו.”אף אחד לא נשאר מכל אלה. אני נשארתי לבדי בעולם. אז תסלח לי הרב פרנקל, שלפעמים, בשביל לשכוח את הזוועות אני קצת שותה”.
מקורות
רש"י, משך חכמה, בבא בתרא
רש”י פס’ ט– ואני הנני – מסכים אני עמך שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקדוש ברוך הוא שלא לשחת העולם עוד וכן עשה ובאחרונה אמר לו הנני מסכים לעשות קיום וחוזק ברית להבטחתי ואתן לך אות:
משך חכמה (ר’ מאיר שמחה מדווינסק) ואתם פרו ורבו: שטחיות הכתובים … כי אף בשעה שיש חרב ושפיכות דמים הרבה, אין להם להביט על זה, כי אנכי אדרוש את נפש האדם “ושופך דם האדם דמו ישפך”, רק אתם פרו ורבו ולא תאמרו: “למה נלד לבהלה ולכשלון? מוטב שיהיה כלה מאליו!” אין לכם להביט על זה.
בבא בתרא דף ס ע”ב: אמר ר’  ישמעאל בן אלישע (=בן זמנו של ר’ עקיבא): מיום שחרב בית-המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה. ומיום שפשטה מלכות שגוזרת עלינו גזירות קשות ומבטלת ממנו תורה ומצוות ואין מנחת אותנו להיכנס לשבוע הבן )רש”י: מילה שהוא לסוף ז’ ימים…), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו (רש”י: בעניין טוב, ולא על ידי גויים ומצוות לא ייבטלו עוד). אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
איך יוצאים מהתיבה? איך מתמודדים עם המשבר? ואיך מתוך הדברים האלה בונים עולם?
לב השיעור: איך בונים עולם מתוך משבר?
פתיחה: שאלה

איך הרגישו נח ומשפחתו בצאתם מהתיבה?

מפגש: שכרותו של נח

נקרא את פסוקים  ז, יז- ח, טו.

יש שמדמים את המבול לבריאה מחודשת של העולם, המים שוטפים הכל, את כל הטומאה והרוע שיש בעולם ויש כאן הזדמנות ליצירת דבר מתוקן. עם זאת, בל נשכח, היתה כאן השמדה טוטלית של העולם. המים הרסו את כל העבר שלהם, את כל היקר להם- חפצים צמחיה, חיות, חברים, קרובים ועוד- עכשיו צריך לאסוף כוחות ולבנות עולם חדש על חורבות העולם הקודם.

להעמקת ההבנה של שכרותו של נוח אחרי המבול נקרא את הסיפור על איציק מאנאגר (סופר משורר ומחזאי אידי. ניצול שואה. סיפור גן עדן, על הדרך עץ עומד…), כפי שמספר אותו הרב לאו בספרו:

מתוך הספר ‘אל תשלח ידך אל הנער’ הרב ישראל מאיר לאו, עמודים 173-174
בעת כהונתי כרב שכונות בצפון העיר תל אביב,  ביקש ממני חמי- הרב יצחק ידידיה פרנקל – אשר באותם ימים שימש כרב בשכונות דרום העיר, שאקח אותו במכוניתי לביקור חולים אצל המשורר איציק מאנגער. מפי הרב פרנקל שמעתי כי גדול משוררי היידיש – מחזאי, סופר, איש רוח חכם, מאושפז בבית החולים “הרצפלד” בגדרה וכי יש חשש שלא יצא ממנו, בשל חומרת מצבו הבריאותי. הרב פרנקל ביקש לקיים מצוות ביקור חולים אצל מי שאף אחד כמעט כבר לא התעניין בו ובשלומו, איש בודד וגלמוד בסוף דרכו.
נסענו אל המשורר איציק מאנגער. נכנסנו לחדר חשוך, אפוף אדים. בכניסה היכה בנו ריח חריף של אלכוהול אשר הקשה על נשימתנו. הרב פרנקל תפס במהירות את מצב העניינים, פתח את חלון החדר ומשב רוח סתווי ורענן נכנס מבחוץ ופיזר את הערפל שרבץ בתוך החדר פנימה. סוף סוף ניתן היה לנשום ולהבחין בבהירות במתרחש בתוך החדר. במיטה היחידה בחדר שכב אדם נמוך-קומה, צנום ורזה כגרוגרת צמוקה, עיניו היו עצומות ונדמה שהוא שוכב שם ללא רוח חיים. הרב פרנקל ואנוכי עמדנו משני צידי מיטתו, מביטים בו ממושכות. לאחר דקות אחדות הרמתי את עיני אל הרב פרנקל, כשואל מה אנחנו עושים פה וחושש שמא איציק מאנגער יתעורר לפתע וייבהל מעצם נוכחותנו, בעיקר ממראה דמותו הפטריארכלית של הרב פרנקל. לאט לאט פקח מאנגער עין אחת, ושנייה, ועיניו הקטנות – אך הפקחיות מאד – זיהו מייד את הרב פרנקל. המשפט הראשון שאמר לו ביידיש ורשאית היה: “שולם עליכם הרב פרנקל. שלא תהיה לך תלונה ותרעומת עלי, שלא תהיה לך תחושה שמשהו לא טוב נעשה, שלא תתלונן. אני נח שאחרי המבול.” הרב פרנקל הביט בי ואני בו ולשנינו היה נדמה כי האיש חי בהזיות. אולי משום ששתה ואולי מחלתו השפיעה על צלילותו. גם נוסח השיחה נשמע לא מקובל, שכן מאנגער לא שאל את שאלות הנימוס הרגילות ולא התעניין בשלום מבקריו. לאיש החולה והבודד הזה היה צורך עז לדבר עם מישהו, וכך עשה. שתקנו והוא המשיך: “אתה יודע, הרב פרנקל, משחר ילדותי הציקה לי שאלה.
הרי ‘את האלוקים התהלך נח’, והוא היה היחיד שאותו הזמין אלוקים אל התיבה כדי להצילו מהמבול, ואלוקים אומר לו ‘כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה’. וגם
התורה אומרת עליו: ‘אלה תולדות נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו’. האם יש עוד אנשים שכך ריבונו של עולם דיבר אליהם  והעיד עליהם ושיבח אותם? אני יודע שיש מי שדורשים זאת לגנאי, שרק בדורותיו הוא היה צדיק, ושצדיקותו היתה יחסית לדור המבול. אילו חי בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום. תמיד יימצאו אלו האומרים אתה צדיק בדור הזה, ואילו בדורות אחרים אתה שום דבר. אבל להחזיק מעמד בדור כזה ולהיות צדיק? שאלוקים יגיד עליך שאתה צדיק – האם זה דבר של מה בכך? נח היה דמות מיוחדת במינה ועל כן אלוקים בחר להתחיל איתו מחדש את העולם כולו. לאדם הראשון היו שלושה בנים: קין, הבל ושת. לאחר עשרה דורות בא נח שגם לו היו שלושה בנים: שם, חם ויפת והעולם מתחיל ממנו. אם כך, נח הוא אכן איש גדול. ומה קרה בהמשך? ‘ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה’, כתוב בתורתנו הקדושה. כלומר, נח נתגלה בעירומו בתוך האוהל”. ומאנגער  החולה, הצנום והשדוף, המשיך להקשות ולשאול ולא הרפה, כמו נטען בכוחות פנימיים, מתוך עצמו: “אם כך, כיצד ייתכן שצדיק ושיכור ילכו יחד? תמיד התלבטתי גם אני בזה. אך כעת מבין אנכי. הגעתי לגיל ולמצב כאלה, שאני מבין את נח. האיש נכנס אל התיבה עם אשתו, שלושת בניו ונשי בניו איתו. אבל כשהוא חזר, והחל לחפש את השטעטל שלו- את העיירה שלו- הוא לא מצא דבר. הוא רצה ללכת לשטיבל שלו, לבית המדרש, לבית הכנסת שלו – ואין להם זכר. איפה המכולת? היכן נושא המכתבים שהכיר, העגלון אייהו?
אף אחד לא היה עוד. אין בית, אין רחוב, אין שכונה, אין חברים, אין נפש חיה. ‘וימח את כל היקום’.
כדי לשכוח את אבדן עולמו ואת בדידותו- ‘וישת מן היין וישכר’ “. הסביר מנגר בקול חלוש. ולפתע התגבר קולו:” אני הוא נח שלאחר המבול”, הכריז איציק מנגר ממטתו בבית החולים הרצפלד בגדרה והמשיך להטיח את האשמותיו בעולם:”איפה וורשה? איפה ניילבקי?” והוסיף ומנה את שמות החסידויות השונות בוורשה ואת שמותיהם של רבנים שהכיר בוורשה ואת שמות בני משפחתו.”אף אחד לא נשאר מכל אלה. אני נשארתי לבדי בעולם. אז תסלח לי הרב פרנקל, שלפעמים, בשביל לשכוח את הזוועות אני קצת שותה”.
התבוננות: נח ואדם הראשון

נקביל בין נח לבין אדם הראשון. נשים לב לדברים המשותפים ולפערים.

ברכת אדם וברכת נח

הברכה לאדם הראשון

(פרק א’, כ”ח- ל’)

הברכה לנח

(פרק ט’, א’- ז’)

פריה ורביה

 

היחס לארץ
היחס לבעלי החיים
המאכל שהותר לאדם

 

המשך העולם אל מול החורבן-

נלמד את המקורות הבאים ונשים לב ליחס בין החורבן לבין התחדשות החיים

רש”י פס’ ט– ואני הנני – מסכים אני עמך שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקדוש ברוך הוא שלא לשחת העולם עוד וכן עשה ובאחרונה אמר לו הנני מסכים לעשות קיום וחוזק ברית להבטחתי ואתן לך אות:
משך חכמה (ר’ מאיר שמחה מדווינסק) ואתם פרו ורבו: שטחיות הכתובים … כי אף בשעה שיש חרב ושפיכות דמים הרבה, אין להם להביט על זה, כי אנכי אדרוש את נפש האדם “ושופך דם האדם דמו ישפך”, רק אתם פרו ורבו ולא תאמרו: “למה נלד לבהלה ולכשלון? מוטב שיהיה כלה מאליו!” אין לכם להביט על זה.
בבא בתרא דף ס ע”ב: אמר ר’  ישמעאל בן אלישע (=בן זמנו של ר’ עקיבא): מיום שחרב בית-המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה. ומיום שפשטה מלכות שגוזרת עלינו גזירות קשות ומבטלת ממנו תורה ומצוות ואין מנחת אותנו להיכנס לשבוע הבן )רש”י: מילה שהוא לסוף ז’ ימים…), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו (רש”י: בעניין טוב, ולא על ידי גויים ומצוות לא ייבטלו עוד). אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
הפנמה: חיים מתוך שבר

יש אפשרות לא לתת לשבר להנחות את החיים אלא להמשיך אותם. מה עוזר להמשיך מתוך שבר? נזמין את התלמידים לחפש בדורות הקודמים במשפחה שלהם סיפורים של המשך מתוך שבר.

אסיף: צמיחה מתוך משבר

דרך סיפורו של נח והשוואתו לאדם הראשון עיינו בחידוש העולם ובדגש של עולם שבנוי מתוך משבר, דרכו ניסינו להכיר אנשים בסביבתנו שצמחו מתוך משבר.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!