א.נגיש לתלמידים מקורות ללימוד עצמי בזוגות:

פתיחתא לאיכה רבה כ”ד:

“באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב”ה ואמרה רבש”ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ולערב חלפו אחותי לבעלי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שיהא סבור שהיא רחל ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה כשהיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה ואתה מלך חי וקיים רחמן  מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם. מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן דכתיב- ‘כה אמר ה’ קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו’ וכתיב- ‘כה אמר ה’ מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו’ ‘ וכתיב- ‘ויש תקוה לאחריתך נאם ה’ ושבו בנים לגבולם’ “.

ברכות ס, ע”א:

 “(בראשית ל) ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאי ואחר אמר רב לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה י”ב שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא’ ותקרא את שמה דינה”.

ב.נקודות למחשבה ולדיון:

פירוט רגשות הגיבורים בניגוד לדרכה של תורה בתיאור אירועים.

משמעות הרגשות השונים.

לאה שנואה? אהובה פחות מרחל? בעיני מי? (בעיני אחרים או רק בעיניה?)

מדוע הסכימה רחל להחלפתה בלאה?

מדוע הסכימה לאה להתחלף עם רחל?

כיצד זה לא הרגיש יעקב שאין זו לאה? כיצד המדרש בפתיחתא רבה מנסה לענות על שאלה זו?

משמעות המדרש.

משמעות שמות השבטים.

כיצד באה לידי ביטוי אחוות האחיות?

מה היה חלקה של רחל ומה היה חלקה של לאה בקשר עם יעקב (בחייהן ולאחר מותן)?

משמעות ברכת העם לבועז (מגילת רות)

ג.המקורות הבאים עוסקים בלאה ורחל ביחסן ליעקב ולזהותן באמהות ורעייות. מה הם מוסיפים לנו לשאלת היחסים בין לאה לרחל?

אהבה רומנטית ואהבה נצחית/הרב שלמה אבינר מתוך: “טל חרמון”:

יעקב אבינו חייב לעבור מן המצב של האהבה הרומנטית אל האהבה האחראית היונקת מן הנצח. ויש שהראשונה חוצצת בפני השניה, לכן הקשר בין יעקב לרחל הוא עקר ללא בנים. הולכים הדברים ומתבהרים, עד שרחל אומרת: “הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי”, והיא נפתלת “נפתולי אלוקים” עד שה’ פותח רחמה. ואמנם, יש עדיין איזה קושי: “ויהי בהקשותה בלדתה… ותצא נפשה כי מתה”. המלכות הזמנית של רחל צריכה לפנות מקום למלכות הקבועה של לאה. האהבה הרומנטית היא חיונית בתור הכנה למצב יותר עליון של “והיו לבשר אחד”. הוולד נוצר ע”י שניהם ושם נעשה בשרם אחד והבית השלם נבנה משניהם.

רחל אמנו מרעיה לאם/הרב עזריאל אריאל:

לא כך ראה יעקב אבינו את הדברים. אהבתו היתה נתונה  לרחל. הוא ראה בה-בראש ובראשונה את היותה רעיה. משנגזר עליו לשאת גם את לאה, סבור היה כי חלוקת תפקידים תהיה ביניהן: רחל-רעיה לאישה, ולאה-אם לילדיהם… לא כך נראו הדברים בעיניהן של שתי האחיות. שתיהן סברו כי לא ניתן להפריד בין שיני הייעודים. לאה מתפללת פעם אחר פעם כי הילדים שהאי יולדת ליעקב יביאו לכך שיאהב אותה גם כרעייתו ולא יראה בה רק אם לילדיו. רחל, שאמנם זכתה להיות רעיה ליעקב, לא הסתפקה בכך וביקשה להיות גם אם…

בתהפוכות החיים התחלפו התפקידים. דווקא לאה, אם הבנים, זכתה להיקבר כרעיה ליד יעקב אישה. ודווקא רחל אמנו, היא שזכתה להיקבר בדרכם של גולי ירושלים, ולהיות: “רחל מבכה על בניה…” והיא זאת שזכתה לקבל את הבשורה: “ויש תקוה לאחריתך, נאם ה’, ושבו בנים לגבולם”.