בשיעור זה נדון בתקנותיו של רבן יוחנן בן זכאי לאחר החרבן, ובנסיונו לשמר את הגעגוע למקדש שחרב, ולכונן מרכז רוחני - דתי חדש בהעדרו. בשלב השני ננסה לקחת את הדברים לעולמנו שלנו, ולבדוק היכן אנו חשים את חסרונו של המקדש, ובאופן רחב יותר, כיצד אנו מתמודדים עם חסרון או געגוע.

נחזור בקצרה על הנלמד בשיעור הקודם:

בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִים, אֲבָל לא בַּמְּדִינָה.

מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,

שֶׁיְּהוּ תּוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶלָּא בְּיַבְנֶה בִּלְבַד.

אָמְרוּ לוֹ: אֶחָד יַבְנֶה וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין.

נשאל את התלמידים:

• מה הטעמים למצוות תקיעת שופר?

נכתוב על הלוח את הטעמים העולים ונשלים את הטעמים שמונה רס”ג לפי הצורך:

• לציון ר”ה כיום סיום בריאת העולם
•  אזהרה לחזרה בתשובה עם תחילת עשרת ימי תשובה
•  להזכיר את מעמד הר סיני
• להזכיר את דברי הנביאים
• להזכיר תרועת האויב בעת חורבן ביהמ”ק
• להזכיר את עקידת יצחק
• לעורר פחד מה’
• להזכיר יום הדין ולעורר יראה ממנו
• להזכיר קיבוץ נדחי ישראל
• להזכיר תחיית המתים

נשאיר את הרשימה על הלוח לאורך כל השיעור.

• מדוע נאסרה בתחילה תקיעת שופר במדינה? כיצד תקנת ריב”ז פתרה את האיסור?

נלמד בחברותות את המשנה הבאה:

וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה,

שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה לָבֹא

תּוֹקְעִין.

וּבְיַבְנֶה לא הָיוּ תּוֹקְעִין, אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבַד.

התלמידים ידונו בחברותות:

• מה במשניות אירע לפני מה?
• מה משותף למצוות המוזכרות במשניות?
• מדוע תוקעים ביבנה רק בבית הדין?

נעבור לדיון כיתתי. נשאל את התלמידים:

• אילו מצוות הקשורות למקדש  מוכרות לכם?
• איך נראה לוח השנה היהודי למי שלא מגיע למקדש?
• אילו מהמצוות שהזכרתם נשארו אחרי החורבן? מה דורש שימור?
• אילו סכנות עמדו בפני עמ”י לאחר החורבן? (התבוללות, אובדן משמעות, חוסר הנהגה…)
• מה פירוש הביטוי “ועוד זאת” במשנתנו?

ניתן אפשרות לתלמידים להעלות את פירושיהם. נסכם אותם על הלוח.
שני פירושים אפשריים:
פירוש ראשון: המשנה דנה ביתרונות ירושלים על יבנה (או בחלקיות תקנתו של ריב”ז…)- ישנו יתרון שלא נמנה מפורשות במשנה (בירושלים תוקעים בכל מקום וביבנה בפני בי”ד בלבד- קהתי) ומתחילה מן הסעיף השני
פירוש שני: “ועוד זאת”= “ובכל זאת”- למרות תקנתו של ריב”ז, עדיין לא החליפה יבנה את ירושלים.
[יתכן והתלמידים יעלו פירושים נוספים…]

• איזה פירוש עדיף לדעתכם?
• איזו משמעות חדשה נוספה למצוות תקיעת שופר, לפי המשנה שלמדנו?
• מדוע היום לא תוקעים בשופר בשבת?

אחרי שהבנו את חשיבות התקנות בימיו של ריב”ז, נעבור עם התלמידים לדון בימינו שלנו:

• איזו דוגמא אפשר לתת מימינו על שינוי בעולם המשפיע על ההלכה? (חשמל בשבת…)
• האם צריך לשנות את ההלכה במקרים כאלה, בהם המציאות משתנה?
• מה הסכנות בשינוי הלכה ותיקון תקנות במציאות משתנה? מה הגבולות? למי יש את הסמכות לשנות?

לסיכום השיעור, ניתן לנסח שאלה הלכתית בנושא, כולל הצעה לתקנה, ולשלוח לרב המוסכם על כל התלמידים.