(יב) וַיְדַבֵּר ה’ אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל: (יג) וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים: (יד) וְאֹתִי צִוָּה ה’ בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה’ אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: (טז) פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה: (יז) תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם: (יח) תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: (יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה’ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: (כ) וְאֶתְכֶם לָקַח ה’ וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:

• כיצד הייתם מסבירים את הציווי “ונשמרתם” על פי המקור בתורה?
• האם הופתעתם לגלות את המקור?
• נסו לחשוב כיצד התגלגל פסוק זה להיות הפסוק המצוטט תמיד בהקשרי הציווי לשמור על החיים?

ברכות דף לב ע”ב

תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא שר אחד [הסבר: שר גוי] ונתן לו שלום, ולא החזיר לו שלום. המתין לו עד שסיים תפלתו, לאחר שסיים תפלתו, אמר לו: ריקא [הסבר: לשון גנאי] והלא כתוב בתורתכם “רק השמר לך ושמור נפשך” וכתיב “ונשמרתם מאד לנפשותיכם”. כשנתתי לך שלום, למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף, מי היה תובע את דמך מידי? אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים. אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום, היית מחזיר לו? אמר לו: לאו. ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך? אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף. אמר לו: והלא דברים קל וחומר, ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר, כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה. מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום:

• מה השימוש שעושה מדרש זה בפסוק “ונשמרתם”?
• מי זה שדורש את הפסוק “ונשמרתם” כציווי לשמור על החיים?
• מה החידוד שבלימוד זה שעולה מתוך תשובת החסיד?

פירוש העמק דבר על דברים פרק ד’

ונשמרתם מאד לנפשותיכם. נכלל בזה הלשון אזהרה על שמירת הגוף והנפש דמשום שמירת הנפש הי’ ראוי לכתוב ושמרתם מאד את נפשותיכם כמו לעיל ושמור נפשך אלא ונשמרתם זה הגוף כדאי’ בברכות דל”ב ב’. לנפשותיכם לשמירת הנפש תשמרו גם הגוף

• מה מחדד העמק דבר בפירושו לפסוק זה?
• מה ניתן ללמוד מזה ששמירת הגוף והנפש והרוח נלמדו מאותו פסוק עצמו?

אחר כמה דקות של לימוד נאסוף את הכיתה ונלמד יחד את המקורות. נשמע מהתלמידים האם הופתעו לגלות את הקשרו של הפסוק המצוטט כל כך בפי כל ואת התובנות שעלו מהם בהקשר לכך. נקודות שכדאי לעלות בדיון הם היחס בין החיים כשלעצמם לבין המשמעות וחיי הרוח שאנחנו מעניקים לחיים, היכולת שלנו ללמוד לפעמים משהו פשוט דווקא מגוי או להבדיל מאדם שאיננו שומר תורה ומצוות ואולי לא מכיר את התורה לעומקה אבל מצליח לחדד ולהדגיש משהו פושט בסיסי כל כך. מה עושים כשיש מתח בין שמירת הגוף לשמירת הנפש כפי שעולה מהסיפור בגמרא? וכן הלאה..