נפתח ונספר לתלמידים שאנחנו עומדים בפני חג חדש.

נכתוב על הלוח את המילה: “שבועות”.

• מהם השמות הנוספים של חג השבועות?
• מה הסיבה לכל שם?

נכתוב את השמות על הלוח ונסביר כל שם בקצרה. (חג הקציר, עצרת, חג הביכורים, חג מתן תורה, חג החמישים – חג היובל).

בשיעור זה נתמקד דווקא בשם: חג הביכורים”.

נקרא יחד את הפסוקים מספר דברים (כ”ו א-יא), העוסקים בהבאת הביכורים:

“וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם;

וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, ‘הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה’ אֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.’

וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא, מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ–לִפְנֵי, מִזְבַּח ה’ אֱלֹהֶיךָ.

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ: ‘אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט… וַיּוֹצִאֵנוּ ה’, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל–וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה’;’

וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ–וּלְבֵיתֶךָ:”

נבאר מלים קשות. לאחר מכן נספר יחד את האמור בפסוקים במילים שלנו, בעל פה. לשם חידוד הההבנה, נשאל את התלמידים, ונדייק את תשובותיהם:

• על איזו מצווה מספרים לנו הפסוקים שקראנו יחד?
• מתי מקיימים אותה?
• מה מביאים בטנא?

הביכורים מסמלים אתהבכרה, את הפירות הבכירים. האדם מצווה להביא מפירותיו המשובחים לבית המקדש כהרת הטוב ושמחה על השפע שהעניק לו הקב’ה.

משהפשט של הפסוקים יתבהר, נפנה לעסוק ברובד פנימי יותר של הדברים וננסה להבין יחד אילו ביכורים אנחנו יכולים להביא היום.

נחלק לתלמידים דף  ובו שלושה היגדים פותחים:

1. בזמן האחרון אני מרגיש/ה שאני ממש טוב/ה ב………
2. לא מזמן היתה הפעם הראשונה שהצלחתי ב…………..
3. אם תשאלו חברים, הם יגידו שאני טוב/ה ב……………

נבקש מהתלמידים לנסות להשלים את כל ההיגדים.

חשוב לתת את הדעת לכך שכיוון שמדובר במשימה עדינה העשויה להיות קשה לחלק מהתלמידים, נעבור ביניהם במהלך הכתיבה ונבדוק כיצד הם מתמודדים איתה. במקרה הצורך, חשוב לעזור לזהות או להודות ביכולותיהם, הצלחותיהם ותכונותיהם הייחודיות. (גם במחיר של”לגלות להם את התשובות”. כך התלמיד ירוויח מחמאה וחיזוק, באותה הזדמנות).

נאסוף דוגמאות מתשובות התלמידים. נברר עם התלמידים מה עומד מאחורי ההצלחה שהצליחו, או היכולת הטובה שציינו בדפיהם, וכל תשובה נמקד למילה אחת, או ביטוי, ונרשום אותם על הלוח.

לשם הדגמה: אם תלמיד מספר שלא מזמן היתה הפעם הראשונה שהצליח בתחרות ריצה, נברר איתו מה זה דרש ממנו לעשות (להתמיד, להתאמן, להיות זריז, לרצות מאד, וכו’) ומתוך תשובותיו נכתוב את הביטוי המתאים ביותר “מהירות”/ “כח-רצון”/ “אמונה בעצמי” וכו’  על הלוח. כך יצטברו מלים לדוגמא בהם נעשה שימוש בשלב הבא.

אחרי שכל תלמיד מצא לעצמו את המילה/ביטוי המדויק שמתארים את הצלחותיו והחדשות, או את יכולותיו המיוחדות, ננסה להביע אותן באופן יצירתי.

נחלק לתלמידים חומרי יצירה שונים (פלסטלינה, דפים וצבעים, ניירות צבעוניים, דבק, מספריים, מדבקות ועוד ועוד כטוב בעיני המורה). ננחה את התלמידים לצייר/ לפסל באופן יצירתי את המלה או הביטוי שבחרו, ולנסות להמחיש אותם בצורה הטובה ביותר בחומרים שבחרו. ההמחשה יכולה להיות באמצעות סמלים (לדוגמא, תלמיד שמרגיש שהצליח לאחרונה בלימודים יכול לפסל עפרון, או מוח, או כיו”ב כיד הדמיון הטובה עליו) או באופנים מופשטים יותר, (לתלמידים המתקשים בתרגום הרעיון ליצירה, כדאי להציע לנסות לכתוב את המלה שלהם באופן יצירתי על דף, לצבוע אותה בצבעים שהולמים אותה, וכן הלאה).

בתום המלאכה, כשכל תלמיד הכין דבר מה המבטא את המלה או הבטוי שבחר, נחזור לאשר פתחנו בו בתחילת השיעור. נקרא שוב בקול את מילות הפסוק:

“וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'”

נזכיר לתלמידים שמצוות ביכורים היתה נהוגה בזמן שביהמ”ק היה קיים.

• מה אם כן יכול לתת אדם היום לקב”ה במקום ביכורים?
• האם משהו ממה שהכנו בשיעור האחרון יכול להתאים?
• האם מתאים והולם בעיניכם שבמקום ביכורי פירות, ניקח את ההצלחות המרהיבות, המיוחדות והחדשות שזיהינו יחד בשיעור שלנו, נכניס אותן לטנא, ונצא איתן לתהלוכת ביכורים שמחה, בהודיה לה’?

נסכם: היום, כיוון שעדיין אין לנו מקדש שלישי, אנחנו יכולים לתת לקב”ה מתנות אחרות. בשיעור כל אחד מצא משהו חדש שהוא הצליח בו, פרי חדש שלו, שהוא רק שלו, ואותו הוא קישט והכין, או פיסל או צייר או כתב באופן מיוחד ויפה. את היצירה הזאת נכניס לטנאים שהביאו התלמידים מהבית, כאילו היו ביכורי האדמה שלנו.

אחרי שכל היצירות יונחו בטנאים שהביאו הילדים מהבית, נצא בתהלוכה ברחבי בית הספר/ בחצר/ בתוך הכתה, לצלילי שירי שבועות שנשיר יחד עם  התלמידים, או שנשמיע ברקע.

פתחנו בשמותיו של חג השבועות והתמקדנו בשמו: חג הביכורים. דרך הפסוקים למדנו מהי מצוות הביכורים. התנסינו בכתיבת הצלחות ו’ביכורים’ אישיים שלנו. כל אחד מילא את הטנא שלנו בביכורים שהוא בעצמו יכול להביא ולשמוח בהם מול ה’.