• אהכנת טנא והצגת תהלוכת ביכורים
• בדיון

נקדים ונאמר שהמשנה שנעסוק בה מופיעה במקור כשתי משניות. בכיתה נתייחס אל שתי המשניות יחד כיחידה אחת משום שהן המשך ונושא אחד “החוויה בהבאת ביכורים”.

נקרא יחד עם התלמידים את המשנה ונסביר אותה באופן בסיסי.

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים, כָּל הַעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר, קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵית  ה’ אֱלֹהֵינוּ:

הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם , וְעִטְרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם, אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם:

לפי שיקול דעת המורה:

• יש להסביר לתלמידים את ההבדל בין מי שבא מרחוק או מקרוב לירושלים . הבאים מקרוב יכולים להביא פירות טריים והרחוקים פירות יבשים.
• הביטויים : פחות, סגנים וגזברים – אילו בעלי תפקידים וממונים בבית המקדש.
• יש להדגיש בפני התלמידים את העובדה שבעלי אומנויות בירושלים אינם מפסיקים ממלאכתם כדי לעמוד בפני תלמידי חכמים אך כן פוסקים ממלאכתם כדי להקדים שלום למביאי הביכורים שזו מצוה חביבה לשעתה, שוב להדגיש את חביבות המצוה.

• אשיתוף בחוויות אישיות
• במשימת כתיבה או ציור בחברותא

למדנו בשיעור את המשנה העוסקת בהבאת הביכורים לירושלים. ראינו שהמשנה מפרטת בהרחבה את החוויה הנלווית למצווה בהתכנסות המשותפת, בעיטור ובקישוט, בצעידה יחדיו ובקבלת הפנים בירושלים.
הרגשנו בעצמנו את שמחת הביכורים בתחילת השיעור בתהלוכה משותפת עם הטנא שהכנו.
דנו בחשיבות החוויה בקיום המצוות. החוויה מקשרת את האדם אל המצווה ומקרבת אותו לבורא.
ולסיום שיתפנו בחוויות אישיות מקיום מצוות / חשבנו יחד בחברותות איך להגביר את החווייתיות במצוות שונות.