נקרא את המשנה:

“עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַייָ אֱלֹהֶיךָ (דברים כו) עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:  עַד אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי.
הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו,
וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמְנִיפוֹ, וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה,
וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:”

נבאר את המושגים הבאים :

1. קורא – בפרשת ביכורים בספר דברים.
2. הפרשה – פרשת הביכורים.
3. ארמי אובד אבי – הוא לבן שביקש להשמיד את יעקב ומשפחתו.
4. שפתותיו – שפת הסל למעלה (מחזיק בידיו).
5. מניפו – מניף מרים את הסל מצד לצד.

לאחר שלמדנו על המסע שעבר מביא הביכורים מביתו עד להר הבית, למדנו במשנה שלנו על המפגש בבית המקדש בין מביא הביכורים לבין הכהן. בזמן המפגש קורא מביא הביכורים את פסוקי ‘מקרא ביכורים’ שמופיעים בספר דברים. העמקנו בפסוקים של ‘מקרא ביכורים’ וראינו שיש בהם תיאור העבר הקשה כעבדים במצרים, ועד הגעה לטובה שחנן ה’ אותנו שהביאנו לארץ זבת חלב ודבש. ולכן אנו מביאים לפניו את ראשית פרי הביכורים שנתן לנו, כהכרת הטוב על שגאל אותנו ונתן לנו ארץ זו.
ראינו שיש במצוות הביכורים הרבה ערכים חינוכיים ערכיים. כמו אהבת הארץ, הכרת הטוב, ענוה, הודאה, ועוד.
וסיימנו בביכורים אישיים שלנו, במחשבה ובתפילה על הטוב האישי שקיבלנו ושעליו אנחנו רוצים להכיר תודה לה’.