פתיחה ללימוד הרומן:

יושבים במעגל. כל אחד מקריא קטע בספר שריגש אותו / שהוא זוכר באופן מיוחד / שהוא אהב, ומסביר מדוע. אם ישנן תגובות מצד שאר התלמידים- יש לאפשר מספר תגובות ולהמשיך לבא בתור.
נסכם את הסבב- נציין שכל אחד מצא ברומן נקודה או נושא שקשורים אליו. למרות שהרומן עוסק בסיפור אנושי של אישים מוגדרים ובאירועים מסוימים, הסיפור נוגע לכולם כיוון שהנושאים והערכים בו הם אוניברסליים. למרות שהרומן מספר על חיים ובעיקר של פרקש יש בו תכנים הקרובים ללב כל אדם: היחיד והחברה, השואה, מחילה, קשר בין הורים לילדים, השגחה פרטית, תפילה, שירה.

כך מעיד על עצמו הרב חיים סבתו בראיון לכתבת ‘בשבע’ עפרה לקס:

“ספריו של הרב סבתו אינם חינוכיים או דידקטיים במובן המעיק של המושג, אבל הם מלאי אמונה והתגברות על קשיים, יש בהם התרפקות על התפילה ובית המדרש וגם על התמימות שבעבודת ה’. “מסר?” הוא שואל ומפתיע, “כשאני כותב אני לא חושב בכלל על מסר. הכתיבה היא כמו מעיין שנובע מתוכי”. ואף-על-פי-כן, יש לו הסבר מדוע הספרים נוגעים באמונה: “אין לי שני עולמות. ברור שאם העולם שלי סובב סביב אמונה ותפילה – זה מה שיעלה בספרים שלי”.

כעת נדון יחד במהלך השתלשלות העלילה:

נבנה יחד עם הכיתה את מפת השתלשלות העניינים בספר כדי להקל על ההתמצאות בו והבנת סדר האירועים. (לשם הכנה מובא תקציר הרומן).
בניית המפה תיעשה בעיקר על ידי התלמידים ואנו נכוון אותם במקומות הנצרכים. כל תלמיד יקבל דף ובו חלק מן האירועים ושמות הפרקים (דף עזר) כדי להקל על השלמת הפרטים.
בארגון הזמן נעזר במידע חיצוני: פרקש נולד בשנת 1925 וחיים נולד בשנת 1952.

נעבור יחד עם התלמידים על השתלשלות העלילה- [מקרא: אותיות = שמות הפרקים]

א-ד: חיים, המספר, בכיתה ב’ בתלמוד תורה בבית וגן. פרקש כבן שלושים. תיאור הפורים בשנה שלאחר מכן. תיאור הווי השכונה והאנשים המתגוררים בה.

ג: השואה במצרים ובירושלים

ה: “כמה שנים לאחר מכן” כשחיים בערך בכיתה ה’, חיים עדיין ילד.

ו: חיים לומד בתלמוד התורה. תיאור הווי השכונה באותם ימים.

ז: “בסוף אותה שנה”, חיים בכיתה  ב’.

ח: חיים בישיבה תיכונית
ט: חיים בגיל תלמוד תורה. מתאר איך היה לומד חומש רש”י לאחר הלימודים.

י- יא: פרקש בן 46, חיים לומד בישיבה. פרקש מוחל לאופה הזקן.

יב: חיים לומד בישיבה. מלחמת יום הכיפורים.  “שנים חלפו” (מחישוב השנים עולה שככל הנראה חלפו שמונה שנים). חיים מלמד בישיבה. הפקדת הפקדונות (מסופר על הפיקדון הראשון). פרקש נזכר בלימודיו בישיבה כשהיה ילד. כעבור שנתיים. פרקש נפטר. בנו יוסי מגיע  ללמוד בישיבה. כעבור שמונה שנים נוספות. יוסי פרקש מקבל את הסמיכה לרבנות.

יג: “עשר שנים קודם לכן” הפקדת הפקדונות. (שאר הפקדונות) סיפורה של הגמרא. סיפורו של הסידור שליוה את אביו של פרקש. סיפורו של הסידור כשליוה את פרקש. “עברו עשר שנים מאז שיחתי    זו…”, כלומר סמוך לסמיכתו של יוסי לרבנות. הרב חיים ממליץ על יוסי לניהול בית ספר. “עוד שנים חלפו” בנו של  חיים בכיתה א’ בבית הספר אותו מנהל יוסי פרקש. חיים מחזיר את הפיקדון השני.

יד: “לפני עשר שנים”, הפקדת הפקדונות. פרקש מספר לחיים את סיפורו של אביו.

טו: ציפורה מספרת על רגעיו האחרונים של אביה. עם חתימת הספר (2007) חיים מתודע לבנו של יוסי פרקש הנקרא על שם סבו: משה אביעד.

לסיכום, חלקו הראשון של הספר עוסק בדמותו של חיים ובפגישותיו, התרשמותו והיכרותו עם פרקש. חלקו השני של הספר עוסק בפקדונות אותם הפקיד פרקש בידי חיים ובסיפור חייו שלו, של הוריו ושל בנו.
הסיפור מספר על מפגש בין ילד עולים ממצרים לניצול שואה מבוגר. הקשר ביניהם מתהדק עד שפרקש חושף בפני חיים את סיפור חייו ואת סיפורו של אביו אותו לא סיפר מעולם. בנוסף, מתקיים מפגש בין עולמות הפוכים: עולים מהונגריה ועולים ממצרים ותיאור היחס והקשר בין העולים הוא חיובי.

מבנה הספר:

העלילה מתגוללת מפיו של המספר חיים, מספר גיבור ומספר עד. עם התפתחות העלילה נפרשים שלל סיפורים קטנים, כאלה המשרים על הקורא אוירה שיש בה קסם רב. העלילה אינה מתקדמת בקו אחד ברור אלא מתפזרת ואנו הקוראים נזרקים למחוזות שונים. זה לצד זה מונחים סיפורים שלהם מסגרת עלילתית עצמאית ודינמיקה משלהם, ובתוך כל אלו בולטים שני הסיפורים הגדולים של פרקש. דרך שלושת הפקדונות אותם מעביר פרקש לנער חיים עולים שלושת היסודות של משמעות הקיום היהודי.
מה שמניע את העלילה הוא הסיפור של פרקש אשר רמזים ממנו נשתלים לאורך העלילה.

נחלק לכל תלמיד דף לבן חלק ועליו יש לרשום את שמו ושאלה שעולה בו בהקשר למסופר ברומן. כל אחד יקפל את הדף וכולם יכניסו את הדפים לקופסא קטנה ומקושטת שנכין מראש. משימה זו קשורה למוטיב אי השאלה עליו נלמד בהמשך ולסיכום הלימוד (להלן: אחרית דבר).

ניתן לפתוח או לסגור את השיעור בבוחן בקיאות על הספר.

פתחנו את השיעור בפתיחה כללית ללימוד הרומן כולו, בו כל תלמיד קרא קטע מהסיפור שאליו התחבר. משם יצאנו לעבודה בדפי עבודה, שם כתבו התלמידים את השתלשלות העלילה. לאחר מכן עברנו על מהלך העלילה יחד בכיתה, ודיברנו על שני חלקיו העיקריים של הספר והמפגשים השונים בין גיבויר הסיפור- בין חיים ופרקש. סיכמנו את השיעור בכתיבת שאלה ע”י התלמידים, ושמרנו אותה בקופסת שאלות לשימוש מאוחר יותר.