ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ב”ב י’ ע”ב – יא’ ע”א: קבלת צדקה מגוי

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
יציאה לשטח
בסוגייתנו נאמר כי אין לקבל צדקה מגויים, ואם מקבלים מהם יש בדבר חילול ה'. יש להניח כי בזמננו, חש הלומד: מחד - אי-התאמה ואף אי-נוחות לקבל ולהזדהות עם יישום איסור זה באופן גורף, ומאידך – התנגדות מוסרית/ערכית לקבלת סיוע מגורמים אינטרסנטיים או אף עוינים. והנה, בגמרא מסופר שאף בזמנם - היו שנטלו צדקה מגויים במצבים שונים.
לב השיעור: האם מותר לקבל צדקה מגוי?
פתיחה: רקע

במערך זה נעסוק בנקודות הבאות:

א. מה כולל האיסור ליטול צדקה מגוי, ומה טעמו?

ב. באילו מצבים הותר ליטול צדקה מגוי, ומדוע?

ג. כיצד יש להתייחס בימינו לקבלת מענקים וסיוע מגויים [מגופים פרטיים, ציבוריים, או ממדינות]  – עבור אנשים ו/או גופים פרטיים?

ד. כיצד יש להתייחס בימינו לקבלת מענקים וסיוע מגויים [מגופים פרטיים, ציבוריים, או ממדינות]  – עבור גופים ציבוריים ו/או עבור מדינת ישראל.

מפגש: עיון בסוגיית קבלת צדקה מגוי

נלמד את המקורות הבאים ונענה על שאלות העיון:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב – דף יא עמוד א
נענה רבי יהושע ואמר: “צדקה תרומם גוי” – אלו ישראל, דכתיב: “ומי כעמך ישראל גוי אחד,” ו”חסד לאומים חטאת” – כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן, שנאמר: להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו’.
  • לפי רבי יהושע, למה הגויים עושים צדקה?
נענה רבן גמליאל ואמר: “צדקה תרומם גוי” – אלו ישראל, דכתיב: “ומי כעמך ישראל” [וגו’], ו”חסד לאומים חטאת” – כל צדקה וחסד שעכו”ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל בגיהנם, שנאמר: זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון, ואין עברה אלא גיהנם, שנאמר: יום עברה היום ההוא.
  • לפי רבן גמליאל, למה הגויים עושים צדקה?
אמר רבן גמליאל: עדיין אנו צריכין למודעי. רבי אליעזר המודעי אומר: “צדקה תרומם גוי” – אלו ישראל, דכתיב: ו”מי כעמך ישראל גוי אחד”, ו”חסד לאומים חטאת” – כל צדקה וחסד שעכו”ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו, שנאמר: “ויבא ויעש ה’ כאשר דבר כי חטאתם לה’ ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה”.
  • לפי רבי אליעזר המודעי, למה הגויים עושים צדקה?
נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר: צדקה תרומם גוי וחסד” – לישראל, ו”לאומים – חטאת”.
אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל, ולעכו”ם חטאת.
מכלל דהוא נמי אמר, מאי היא? דתניא, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי: כשם שהחטאת מכפרת על ישראל, כך צדקה מכפרת על אומות העולם.
  • לפי רבן יוחנן בן זכאי, מה מהווה הצדקה עבור הגויים?
איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא, שדרה ארבע מאה דינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו; שדרינהו קמיה דרבא, קבלינהו משום שלום מלכות. שמע רבי אמי איקפד, אמר: לית ליה “ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה”? ורבא? משום שלום מלכות. ורבי אמי נמי משום שלום מלכות? דאיבעי ליה למפלגינהו לעניי עובדי כוכבים. ורבא נמי לעניי עובדי כוכבים יהבינהו, ור’ אמי דאיקפד הוא – דלא סיימוה קמיה.
  • מדוע קיבל רבא את הצדקה מאיפרא הורמיז?
  • מדוע רבי אמי לא קיבל?
  • איזה פסוק דורש רבי אמי כמקור לאיסור זה?
  • מהו הפתרון של רבא?

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כו עמוד ב
אמר רב נחמן: אוכלי דבר אחר פסולין לעדות. הני מילי בפהרסיא, אבל בצינעא לא.
ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דאפשר ליה לאתזוני בצינעה וקא מבזי נפשיה בפהרסיא, אבל לא אפשר ליה חיותיה הוא.
רש”י: ד”ה אוכלי דבר אחר: מקבלי צדקה מן הנכרים דהוי חילול ה’ מחמת ממון והוה ליה כרשע דחמס.
  • מהם אוכלי “דבר אחר” לפי פירושו של רש”י?
  • מה ההבדל שעושה הגמרא בין “צנעא” ובין “פרהסיה”?

 

שולחן ערוך יורה דעה סימן רנד סעיפים א-ב
א.       אסור לישראל לקבל צדקה מן העכו”ם בפהרסיא, ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ואינו יכול ליטלה מן העכו”ם בצינעא, הרי זה מותר.
ב.       שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה אין מחזירין אותו משום שלום מלכות אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי עובדי כוכבים בסתר כדי שלא ישמע השר.
הג”ה: ויש אומרים דיעשה בהן מה שצוה לו המושל. (כך משמע מפירוש רש”י ותוספות מעובדא דאימיה דשבור מלכא)
  • מה פוסק השולחן ערוך לגבי קבל צדקה מגוי? באיזה תנאי מותר לקבל את הצדקה הזו? באיזו צורה זה עדיף?
  • האם צריך לקבל צדקה משר של גויים? מה צריך לעשות עם הכסף הזה?
  • מה סובר על כך הרמ”א?

 

הרב דוד בן שמואל הלוי, טורי זהב, ט”ז, יורה דעה סימן רנד ס”ק ב
… ונראה לי שאין שייך “ביבוש קצירה” אלא כשהעובד כוכבים מכון דווקא לעניי ישראל, ובזה מייקר שם ישראל, בזה יש זכות גדול כגון הכא, וכמעשה דאימיה דשבור מלכא בגמ’ ששלחה לחלק לישראל. ואע”ג דכתב רש”י שהיא ידעה גם כן שמפרנסין גם כן עניי עובדי כוכבים עם ישראל, דאם לא כן הוי ליה גניבת דעת וכמו שנעתיק בסמוך. מכל מקום העיקר בשביל עניי ישראל, בזה הקפידו משום “ביבוש קצירה”. מה שאין כן ברישא שהעובד כוכבים אין כוונתו דווקא על ישראל, אלא הוא מצד טבעו רחמן על כל הפושט יד אין זה זכות גדול ולית ביה “ביבוש קצירה”, כן נראה לי עיקר.
  • לאיזה מקרה מדייק הט”ז את איסור קבלת צדקה מגוי?

 

הראי”ה קוק, שו”ת דעת כהן סימן קלב
י”ד כסלו תרע”ו (להרב ר’ אשר מיכאל ד”ר כהן ז”ל, בזל)
שלום רב
בדק לן מר, לחוות דעתי אם מותר לקבל חלק מהצדקה הכללית, שיש להנכרים שרוב ממונם מהממשלה, בשביל קופת הצדקה של ישראל. ונסתפק כבוד תורתו אם האי דינא דאין מקבלים צדקה מהנכרים שייך גם כן ברבים המקבלים.
…וצריך לומר דעיקר “ביבוש קצירה” שייך דווקא בצדקה דרבים דאלימא זכותא דידה. ומשום הכי לא מחלקינן ברבים כלל בין צנעה לפרהסיא, ולא אישתמיט כלל חד מאן דאמר לומר דהני עובדי דמייתי הגמרא בסוגיא דבבא בתרא (בדף ח’ ובדף י’) דהוו בפהרסיא, אדרבא פשטא דמילתא משמע דבצנעה הוו. אלא ודאי דרק בצדקה דרבים שייך לומר שבזכות זה תמשך מלכותם כדפירש”י ולא בצדקה דיחיד. ומסולק בזה מה שהקשה הט”ז בס”ק ב’.
  • לפי הרב קוק, באיזה מקרה אסור לקבל צדקה מגוי?

 

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום, “קבלת תרומות מממשלת ארה”ב”, זכור זאת ליעקב,  ירושלים תשל”א, עמ’ פז-צב
…ובזה מבואר שפיר הגמרא לשם מה צריך ההיתר של שלום מלכות אם בסופו של דבר חילק רבא הכסף לעניי עכו”ם? והוא משום דברבים המקבלים איכא שני איסורים באמת. אחד משום “ביבוש קצירה תשברנה”, והשני גם משום חילול ה’ אם הוי בפרהסיא ומפורסם כמו בעובדא דרבא. ואף דלכאורה ענין חלול ה’ הוא משום דהישראל עצמו שמקבל צדקה, וזה לא שייך אם נותן לרבים ועל ידי גבאי דהוי דרך כבוד. אמנם נראה דאדרבא עצם הדבר שרבים מישראל זקוקים לצדקה מן העכו”ם זה גופא הוי חילול ה’ שישראל הם בגלות ובמצב ירוד כזה ולכן אף שחילקם לעניי עכו”ם ואין כאן האיסור ביבוש קצירה תשברנה, אבל עדין איכא כאן חילול ה’. שהרי מה שחילקם לעניי עכו”ם הוא בסתר כמו שכתב הרמב”ם “שלא ישמע המלך”. אם כן העולם חושב שבאמת מגיע הכסף לעניי ישראל ויש בזה משום חילול ה’. ואולי משום זה גופא אפילו ר’ אמי לא ידע שחילקו לעניי עכו”ם משום דזה נעשה בסתר ואם כן אלולי שלום מלכות לא היה צריך לקבל כלל ולגרום חילול ה’, ורק משום שלום מלכות קבלו. וכדי למעט זכותם ולא לעבור על ביבוש קצירה תשברנה חלקו לעניי עכו”ם.
  • מהם שני האיסורים שיש בקבלת צדקה ברבים?
…נראה לחדש דהאיסור “ביבוש קצירה” הוא משום דמאריכין את הגלות, זה דווקא שאין לישראל מדינה עצמאית וכל עם ישראל הם בגלות ממש תחת שלטון העכו”ם אז האיסור הוא שעל ידי זה לא תמשך מלכותם וממילא הגלות נמשך. אבל עכשיו שיש לנו מדינה עצמאית … כל מה שמדינת ישראל מתחזקת יותר על ידי מתן תמיכות שזקוקים לה לפי מצבנו, הרי יש בזה לקצר הגלות כי חיזוק המדינה הוא שלב בתהליך לגאולה השלמה ואם כן להיפך למצווה עוד יחשב ולא לאיסור.
  • האם איסור “ביבוש קצירה” תקף גם היום?
והוא הטעם העיקרי, דכל השאלה הנ”ל היה שייך אם ישראל היו במצב של שלום ושלווה ככל האומות אז שייך לפלפל בזה אם מותר לקבל צדקה מן העכו”ם או אסור. אבל לפי מצבנו כיום …שמדינת שראל נתונה בסכנה של שמד … אזי כל תמיכה וסיוע באיזה צורה שלא תהיה יש בה משום פיקוח נפש של הכלל והצלת הכלל.
  • איזו עוד סיבה יש להיתר לקבלת צדקה מגוי בימינו?

 

שאלות לעיון ודיון בכיתה:
  • מדוע אסור לאדם פרטי לקבל צדקה מגוי?
    [כיוונים אפשריים: ריבוי זכויות הגויים מרחיק את הגאולה; חילול ה’; אינם עושים לשם שמים אלא להתגדל בה/שתמשך מלכותם/לחרף את ישראל וכו’; למנוע התקרבות לגויים (בדומה לגזירות אחרות, כמו פת עכו”ם וכד’); האיסור נובע מיחס כללי שלילי כלפי הגויים]
  • מדוע קיבל רב יוסף את ארנק הדינרים לצדקה מאיפרא הורמיז?
    [כיוונים אפשריים: שלום מלכות; הכיר שכוונתה לשם שמים; לא קיבל את דרשת “וחסד לאומים חטאת” כהלכה פסוקה]
  • האם האיסור חל בימינו? האם האיסור מתייחס גם לקבלת סיוע מגופים ציבוריים או מדינות?
  • האם האיסור מתייחס רק לנזקק פרטי, או אף לגופים ציבוריים ו/או מדינת ישראל?
    [כיוונים אפשריים: לא, אם הנותן לא מכוון דווקא לישראל (עפ”י הט”ז); כן, במיוחד אם הנתינה היא לרבים (עפ”י הראי”ה); לא, הואיל וכיום זכינו למדינה עצמאית וקבלת הסיוע דווקא מחזקת את הגאולה (עפ”י הרב פרום)]
  • האם האיסור מתייחס רק לצדקה או אף לסיוע בתחומים אחרים, כגון: כיבוי שריפות?
    [כיוונים אפשריים: לא, אין לך בו אלא חידושו; כן, והרי תוס’ נזקקו לתירוץ של שלום מלכות אף שאיפרא הורמיז שלחה את הארנק עבור ‘מצווה גדולה’ ולא פירטה מצווה מסוימת (הוזכר בדף ח’ ע”א)]
התבוננות: משאל- האם לקבל צדקה מגוי?

לאחר הלימוד הראשוני נחלק את תלמידי הכיתה לחמש קבוצות.
כל קבוצה תערוך משאל (ולחילופין: לדון בעצמה), בנוגע לאחד מהנושאים הבאים:

  • תייר ישראלי איבד את ארנקו, ו’נתקע’ בעיר זרה בלי דמי נסיעה לחשמלית – אזרח מקומי מציע באדיבותו לשלם עבורו את כרטיס הנסיעה – איך עליו לנהוג?
  • תורכיה מציעה למדינת ישראל סיוע לכיבוי השריפה בכרמל – האם להיענות להצעה?
  • תרומות לארגוני שמאל – האם לאפשר?
  • תרומות לקרנות צדקה מגופים מיסיונריים – האם לקחת?
  • סיוע חוץ למדינת ישראל מארה”ב – האם הוא חיובי?

לצורך עריכת המשאל נבחר בין שליחת התלמידים בהפסקה למגרש המשחקים, ו/או לחדר המורים, לבין שליחתם במהלך אחד השיעורים לסופר או למרכז הקניות הקרוב.
ניתן גם להנחות את התלמידים לערוך את המשאל בקרב בני המשפחה או השכנים כשיעורי בית.

על כל קבוצה לרשום בטבלת: ‘בעד | נגד’ את הטיעונים שהועלו במשאל או בדיון הקבוצתי.

נבקש מהתלמידים למצוא נקודות אחיזה ו/או התנגדות לטיעונים השונים – מתוך הסוגיה והמקורות שנלמדו.

לסיום, כל קבוצה תציג בפני כלל הכיתה את הנושא בו עסקה ואת טבלת הטיעונים שהועלו בו.

הפנמה: ניסוח עמדה אישית

נבקש מכל תלמיד לבחור בשניים מתוך חמשת הנושאים שהועלו:
נושא אחד – בו עסקה קבוצתו, ונושא שני – בו עסקה אחת הקבוצות המקבילות.
ביחס לכל אחד משני נושאים אלו, עליו לכתוב חיבור קצר שכותרתו:
“נשאלתי על ידי שכן חוזר בתשובה:” או – “נשאלתי בראיון למשלחת תלמידים לחו”ל”:
בכתיבתו עליו לנקוט עמדה אישית מנומקת בנושא האמור – ולהשוות אותה לעמדה העולה מן המקורות שנלמדו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!