ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ב”ב ו’ ע”א: חשיבות המחאה – חזקת שימוש

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מקרן
בעקבות דברי המשנה אודות התובע חבירו לבנות הכותל שהוא 'בחזקת שנתן', הגמרא דנה במצבים בהם אדם השתמש ברכוש שכנו וטוען שהוא שילם בעבורם ושהם בעצם שותפים בדבר.
לב השיעור: מהי חשיבות המחאה?
פתיחה: משמעות המחאה

רקע

הרמב”ם פוסק שבמקרה בו אדם שותק ולא מוחה בזמן שימוש בדברים שלו, הרי שיש בכך חזקה וחבירו הינו בעל זכויות בנכס. דברים אלו מתבארים על פי דברי ‘קצות החושן’ מדובר כאן בקניין שנוצר ברגע השימוש כשאין מחאה מצד השני. בדברים להלן נציע כיוונים להפנמת העיקרון הנלמד מדברי הרמב”ם והקצות.

בכיתה:

נספר לתלמידים את הסיפור הבא:

דני ושוקי הינם שכנים. לדני יש פרגולה גדולה ויפה, המשמשת לאירוח ולסעודות שלישיות במזג אויר טוב. בתחילת הקיץ קשר שוקי ערסל גדול אל קורת הפרגולה של דני, שלא אמר דבר.

עם פרוס הימים הנוראים, ביקש דני משוקי להוריד את הערסל, אך שוקי התנגד, וטען שמותר לו להשתמש בקורה לקשירת ערסלו, ושאין לדני רשות לנתק את הערסל מהקורה.

נשאל את התלמידים:

  • מי צודק? מדוע?

ננסה לפתח את הדיון מתוך שאלת הבעלות / השתיקה אל מול השימוש.

ניתן לחדד ולשאול:

  • האם יש הבדל במקרה בו שוקי טוען שהוא שילם עבור הזכות להשתמש בקורה לבין מקרה שלא טוען כלום?

רקע

הרמב”ם פוסק שבמקרה בו אדם שותק ולא מוחה בזמן שימוש בדברים שלו, הרי שיש בכך חזקה וחבירו הינו בעל זכויות בנכס. דברים אלו מתבארים על פי דברי ‘קצות החושן’ מדובר כאן בקניין שנוצר ברגע השימוש כשאין מחאה מצד השני. בדברים להלן נציע כיוונים להפנמת העיקרון הנלמד מדברי הרמב”ם והקצות.

בכיתה:

נראה לתלמידים את התמונה הבאה:

“מחסום 51” של ליו בולין

נדון עם התלמידים במשתקף מהתמונה:

  • מה מנסה האיש שבתמונה לעשות?
  • האם הוא מפגין?
  • האם הוא מסתכן?
  • האם הוא מוחה?
  • האם יש לו סיכוי מול שוטרים/ תנועה בכביש?
  • האם הוא מביע כוח או חולשה?
  • מדוע הוא עושה את זה?
  • מה מסמלת העובדה שצבעיו מתלכדים עם המחסום החלקי?

נספר לתלמידים שהעבודה נעשתה מתוך רצון לזכור את אירועי כיכר טנייאנמן, ולמעשה את התמונה הזו (נרחיב מעט על התמונה מתוך הערך בויקיפדיה):

המורד האלמוני

 

מפגש: עיון במקורות

כעת נלמד את המקורות הבאים:

נציין לתלמידים שישנן שיטות ראשונים אחרות והפוכות.

רמב”ם הלכות שכנים פרק ח הלכה ז  
כותל שבין ראובן ושמעון אם היו שותפין בה שניהם משתמשין בו זה חופר מצד זה ומכניס קורותיו כל שהן, וזה חופר מצד זה ומכניס קורותיו.
היה הכותל של ראובן לבדו אין שמעון יכול להשתמש בו.
חפר שמעון בכותל זה והכניס בה קורה אחת ושתק ראובן ולא מיחה בו החזיק במקום הקורה, אפילו היתה קטנה ורצה שמעון להחליפה בקורה גדולה ועבה מחליף.
היתה הקורה סוכת עראי כל שלשים יום לא החזיק בה סתם, שהרי ראובן אומר לא מחלתי והנחתיך אלא מפני שהוא עראי לאחר שלשים יום החזיק שאין זה עראי, ואם סוכת ימי החג היא כל  שבעת ימי החג לא החזיק לאחר שבעה החזיק, ואם חיבר ראש הקורה בכותל בטיט מיד החזיק והוא שיביא ראיה שראובן סייע עמו או ראה ולא מיחה.
הרב אריה לייב הכהן, קצות החושן חושן משפט סימן קנג ס”ק ג
…וקשיא לי טובא, בלא טענה היכי משכחת לה? נהי דשתיקה הוי מחילה, במה קנאו להיות שלו לתשמיש זה? בשלמא ע”י טענה משכחת לה שטען שקנאו ממנו במחיר כסף או בשטר וחזקה, אבל בלא טענה אלא שראה ושתק ומחל לו, אמאי אינו יכול לחזור כיון דליכא קנין ?
… ולכן נראה לענ”ד מזה… אם נתרצו הבעלים להקנות לזה לאיזו תשמיש ועשה השימוש ההוא מדעת בעלים קנאו לתשמיש זה שלא יוכל לחזור בו…
שאלות לעיון והבנה
  • על איזה מקרים מדבר הרמב”ם?
  • כיצד נוצרת חזקת שימוש לפי הרמב”ם?
  • מדוע אם חפר שמעון והכניס קורה ושתק ראובן, החזיק במקום הקורה?
  • מהי קושיית הקצות על הרמב”ם? מהו תירוצו?
  • האם ניתן להבין את הרמב”ם באופן שונה?

נעורר בכיתה דיון סביב דברי הקצות והרמב”ם. מדברי הקצות עולה שהעובדה שאדם לא מוחה יוצרת קניין שימוש לזולתו. אין צורך בטענה ששילם או קיבל אישור לשימוש, אלא עצם העובדה שהשני לא מחה ושתק אל מול שימושו של זה בחפציו, די בה כדי להקנות לו את ההיתר להשתמש בחפץ זה כבשלו.

התבוננות: לימוד- משמעותה של השתיקה

מדברי הקצות ניתן להפנים עד כמה היעדר מחאה הינו משמעותי. כשאנו שותקים אל מול מציאות המתרחשת נגד עינינו, יש בכך נתינת הסכמה למתרחש, ואף יצירת ‘קניין’ של המציאות. אם מדובר בעוול הנעשה נגד עינינו – הרי שהעובדה שאנו לא מוחים כלפיו מאפשרת לו לקנות שביתה בעולם ובתוכנו, וזהו קניין ממשי.

נלמד ביחד את דברי הגמרא במסכת שבת: (ניתן גם ללמוד אותם בחברותא או בחבורה בכיתה), ונענה על השאלות:

משנה שבת פרק ה משנה ד
פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים.
  • איזה מקרה מציגה המשנה?
  • האם הוא מקובל על חכמים?
תלמוד בבלי, מסכת שבת דף נ”ד ע”ב – דף נ”ה ע”א:
…תנא: לא שלו היתה, אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה – נקראת על שמו.
  • מדוע נקראת הפרה על שמו של רבי אלעזר בן עזריה?
  • כיצד ניתן להסביר את חוסר מחאתו של רבי אלעזר בן עזריה בשכנתו?
רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו… כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה – נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו – נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו – נתפס על כל העולם כולו. אמר רב פפא: והני דבי ריש גלותא נתפסו על כולי עלמא. כי הא דאמר רבי חנינא: מאי דכתיב ה’ במשפט יבא עם זקני עמו ושריו, אם שרים חטאו –זקנים מה חטאו? אלא, אימא: על זקנים שלא מיחו בשרים.
  • מה יכול לקרות לאדם שלא מוחה במעגלי חייו השונים?
…דאמר רבי אחא ברבי חנינא: מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקדוש ברוך הוא וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה, דכתיב ויאמר ה’ אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה וגו’. אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. ועל מצחם של רשעים תיו של דם, כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה: הללו צדיקים גמורים, והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו: רבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מיחו! אמר לה: גלוי וידוע לפני, שאם מיחו בהם – לא יקבלו מהם. (אמר) +מסורת הש”ס: [אמרה]+ לפניו: רבונו של עולם, אם לפניך גלוי – להם מי גלוי? והיינו דכתיב זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו וכתיב ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית. תני רב יוסף: אל תקרי מקדשי אלא מקודשי – אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו…
  • מה מלמדת אותנו הגמרא בויכוח בין הקב”ה לבין מידת הדין אודות הצדיקים שלא מיחו בימי יחזקאל?

נשאל את התלמידים:

  • מה עמדתך?
  • כיצד מכריעה הגמרא?
  • מה ניתן ללמוד מכך?
הפנמה: מהי המחאה שלנו?

נבקש מהתלמידים לענות על השאלות הבאות כאתגר כתיבה או כפתח לדיון בין חברי הכיתה:

  • תאר מקרה מחייך בו לא הבעת מחאה כלפי עוול שהתרחש בביתך/ עירך/ העולם, ואתה חש שעליך ‘להיתפס’ על כך.
  • מה תוכל לעשות החל ממחר בבוקר, שיתקן את השתיקה המאפשרת קניין למעשים שונים בחייך?

נשאל את התלמידים:

  • היכן בחיינו אנו לא מוחים ומאפשרים למעשים שלא רצויים לנו לקנות שביתה בעולם?

לאחר איסוף התשובות יתחלקו תלמידי הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תתכנן פעילות שמטרתה להביע מחאה כלפי עוול כזה או אחר.

שימו לב: יש כמובן לשים לב להבחנות שבין מחאה אל מול חזקת שימוש לבין מחאה כלפי עוול.

חשוב להוסיף את אזהרת הרב קוק:

יש לעיין בדרכי בני אדם כשרוצים להוכיח איזה איש להסירו מדרכו, אולי זה הדרך לפי ענינו טובה היא אע”פ שיש בה חסרונות, אבל בחסרונותיה מגינות עליו בעד חסרונות יותר עצומות, והשי”ת ידריכנו במעגלי צדק, שלפעמים פיתוי היצר הוא להשתקע בתוכחות לכל אחד, ואין זה כי אם רוע לב. והמרחם רחום יכפר” (מידות הראיה, תוכחה)

 

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!