ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
רקע
הרמב”ם פוסק שבמקרה בו אדם שותק ולא מוחה בזמן שימוש בדברים שלו, הרי שיש בכך חזקה וחבירו הינו בעל זכויות בנכס. דברים אלו מתבארים על פי דברי ‘קצות החושן’ מדובר כאן בקניין שנוצר ברגע השימוש כשאין מחאה מצד השני. בדברים להלן נציע כיוונים להפנמת העיקרון הנלמד מדברי הרמב”ם והקצות.
בכיתה:
נספר לתלמידים את הסיפור הבא:
דני ושוקי הינם שכנים. לדני יש פרגולה גדולה ויפה, המשמשת לאירוח ולסעודות שלישיות במזג אויר טוב. בתחילת הקיץ קשר שוקי ערסל גדול אל קורת הפרגולה של דני, שלא אמר דבר.
עם פרוס הימים הנוראים, ביקש דני משוקי להוריד את הערסל, אך שוקי התנגד, וטען שמותר לו להשתמש בקורה לקשירת ערסלו, ושאין לדני רשות לנתק את הערסל מהקורה.
נשאל את התלמידים:
ננסה לפתח את הדיון מתוך שאלת הבעלות / השתיקה אל מול השימוש.
ניתן לחדד ולשאול:
רקע
הרמב”ם פוסק שבמקרה בו אדם שותק ולא מוחה בזמן שימוש בדברים שלו, הרי שיש בכך חזקה וחבירו הינו בעל זכויות בנכס. דברים אלו מתבארים על פי דברי ‘קצות החושן’ מדובר כאן בקניין שנוצר ברגע השימוש כשאין מחאה מצד השני. בדברים להלן נציע כיוונים להפנמת העיקרון הנלמד מדברי הרמב”ם והקצות.
בכיתה:
נראה לתלמידים את התמונה הבאה:
נדון עם התלמידים במשתקף מהתמונה:
נספר לתלמידים שהעבודה נעשתה מתוך רצון לזכור את אירועי כיכר טנייאנמן, ולמעשה את התמונה הזו (נרחיב מעט על התמונה מתוך הערך בויקיפדיה):
כעת נלמד את המקורות הבאים:
נציין לתלמידים שישנן שיטות ראשונים אחרות והפוכות.
נעורר בכיתה דיון סביב דברי הקצות והרמב”ם. מדברי הקצות עולה שהעובדה שאדם לא מוחה יוצרת קניין שימוש לזולתו. אין צורך בטענה ששילם או קיבל אישור לשימוש, אלא עצם העובדה שהשני לא מחה ושתק אל מול שימושו של זה בחפציו, די בה כדי להקנות לו את ההיתר להשתמש בחפץ זה כבשלו.
מדברי הקצות ניתן להפנים עד כמה היעדר מחאה הינו משמעותי. כשאנו שותקים אל מול מציאות המתרחשת נגד עינינו, יש בכך נתינת הסכמה למתרחש, ואף יצירת ‘קניין’ של המציאות. אם מדובר בעוול הנעשה נגד עינינו – הרי שהעובדה שאנו לא מוחים כלפיו מאפשרת לו לקנות שביתה בעולם ובתוכנו, וזהו קניין ממשי.
נלמד ביחד את דברי הגמרא במסכת שבת: (ניתן גם ללמוד אותם בחברותא או בחבורה בכיתה), ונענה על השאלות:
נשאל את התלמידים:
נבקש מהתלמידים לענות על השאלות הבאות כאתגר כתיבה או כפתח לדיון בין חברי הכיתה:
נשאל את התלמידים:
לאחר איסוף התשובות יתחלקו תלמידי הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תתכנן פעילות שמטרתה להביע מחאה כלפי עוול כזה או אחר.
שימו לב: יש כמובן לשים לב להבחנות שבין מחאה אל מול חזקת שימוש לבין מחאה כלפי עוול.
חשוב להוסיף את אזהרת הרב קוק:
פתחנו את השיעור בדיון- מהי חשיבות המחאה? מה משמעות השתיקה? האם היא הסכמה. התבוננו בתמונה המציגה מחאה- ושאלנו מה משמעותה של מחאה זו? לאחר מכן למדנו את דעתם של הרמב”ם והקצות. התבוננו בדעתם והוספנו את הגמרא ממסכת שבת, העוסקת בחשיבות המחאה, ובכעס של הקב”ה על אנשים השותקים מול עוול. לסיום, חשבנו בעצמינו על איזה עוול היינו רוצים למחות, או עבדנו על תכנון מחאה אל מול עוול שמפריע לנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא