ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ב”ב ד’ ע”ב – ה’ ע”א: מקיף וניקף

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מתי ניתן לחייב שכן להשתתף בהוצאות בניית מחיצה/כותל/גדר ומתי לא ניתן לחייבו בזה.
לב השיעור: מהי חשיבות המחאה?
פתיחה: סיפור המעלית

א. נביא בפני התלמידים את המקרה הבא (מקורו בפסק דין המצוטט בפרוייקט השו”ת: פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ה’, פס”ד בעמוד פ”ה]

המעלית

קבלן מפורסם בנה מעלית בלי לבקש רשות מרוכשי הדירות ובלי שקיבל מראש את הסכמתם.

אמנם בשעת בניית המעלית, היה בחלק הבניין שבו נבנתה המעלית בבעלותו של הקבלן ולכן לא היה צריך לבקש שום רשות והסכמה.

לדברי הקבלן, לו לא היה בונה קומה חמישית – לא היה בונה את המעלית בשביל ארבע קומות, כיון שאין החוק מחייב זאת, ומשום כך לא הזכיר בחוזה שעשה עם הדיירים את עניין בניית המעלית.

והנה, לאחר שנסתיימה בניית המעלית – דרש הקבלן מרוכשי הדירות לשלם לו חלק מהוצאות בניית המעלית, בטענה  שבניית המעלית העלתה את ערך הדירות.

  • מי צודק?

ניתן להציג את הסיפור בכיתה בשתי אפשרויות –

  1. הבאתו על ידי המורה בעל פה, או בצילום קטעים מפסק הדין המקורי.
  2. ניתן להטיל מראש על קבוצת תלמידים להציג את המקרה בפני יתר חבריהם בכיתה.

לא נדון כעת בסיפור. נחזור אליו אחרי לימוד הסוגיה.

מפגש: לימוד סוגיית מקיף וניקף

נציג בפני התלמידים את המבנה הכללי של הסוגיה:

המשנה ממשיכה את הנושא של קודמתה. ודנה בשני מקרים:

  1. המקיף את חברו משלש רוחותיו וגדר את שלשתן
  2. עמד וגדר את הרוח הרביעית

סוגיית הגמרא מורכבת משלשה חלקים:

  1. פסק הלכה [כר’ יוסי] של רב יהודה בשם שמואל.
  2. בירור מחלוקת תנא קמא ור’ יוסי העולה מדיוק המשנה.
  3. הסיפור על רבינא שהקיף את רוניא מארבע רוחותיו ופסק ההלכה של רבא.

נבקש מהתלמדים ללמוד את הסוגיה ולענות על שאלות ההבנה והעיון:

משנה:
המקיף את חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית – אין מחייבין אותו; רבי יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרביעית – מגלגלין עליו את הכל.
  • מה המקרה עליו מדברת המשנה?
  • מה מוסיף ר’ יוסי?
פסיקת ההלכה:
גמרא:
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר’ יוסי, דאמר: אם עמד וגדר את הרביעית – מגלגלין עליו את הכל, ל”ש עמד ניקף, ל”ש עמד מקיף.
  • מהו הדין לדעתו של שמואל?
  • מה פירוש הביטוי “לא שנא”?

 

בירור מחלוקת תנא קמא ור’ יוסי העולה מדיוק המשנה:
איתמר, רב הונא אמר: הכל – לפי מה שגדר;
חייא בר רב אמר: הכל – לפי דמי קנים בזול.
  • לפי מה מעריכים את סכום החיוב לפי דעתו של רב הונא?
  • לפי מה מעריכים את סכום החיוב לפי דעתו של חייא בר רב?
תנן: המקיף את חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית – אין מחייבין אותו,
הא רביעית – מחייבין אותו;
אימא סיפא, רבי יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרביעית – מגלגלין עליו את הכל;
  • מה הקושי שמעלה הגמרא בין שני חלקי המשנה?
בשלמא לרב הונא דאמר: הכל – לפי מה שגדר בה, היינו דאיכא בין ת”ק ורבי יוסי, ת”ק סבר: הכל – לפי דמי קנים בזול אין, ומה שגדר לא, ורבי יוסי סבר: הכל – לפי מה שגדר;
  • מה הפתרון של הקושיא שמתיישב עם דעתו של רב הונא?
  • מה פירוש המונח “בשלמא”?
אלא לחייא בר רב דאמר: הכל – לפי דמי קנים בזול, מאי איכא בין ת”ק לר’ יוסי? אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה, מאי קיהיב ליה?
  • מהי הבעיה בדעתו של חייא בר רב?
אי בעית אימא: אגר נטירא איכא בינייהו,
תנא קמא סבר: אגר נטירא אין, דמי קנים בזול לא, ורבי יוסי סבר: דמי קנים בזול.
ואי בעית אימא: ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו, ת”ק סבר: רביעית הוא דיהיב ליה, אבל ראשונה שניה ושלישית – לא יהיב ליה, ור’ יוסי סבר: ראשונה שנייה ושלישית נמי יהיב ליה.
איבעית אימא: מקיף וניקף איכא בינייהו, דת”ק סובר: טעמא דעמד ניקף דמגלגלין עליו את הכל, אבל עמד מקיף – אינו נותן לו אלא דמי רביעית; ורבי יוסי סבר: ל”ש ניקף ול”ש מקיף, אם עמד וגדר – מגלגלין עליו את הכל.
לישנא אחרינא: מקיף וניקף איכא בינייהו, ת”ק סבר: אם גדר מקיף את הרביעית נמי יהיב ליה; ורבי יוסי סבר: אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה, דגלי דעתיה דניחא ליה, אבל אם גדר מקיף – לא יהיב ליה מידי.
  • מה פירוש המונח “אי בעית אימא”?
  • מהן הם ארבעת הפתרונות האפשריים שמציעה הגמרא ליישוב הקושיה על ר’ חייא בר רב?
הסיפור על רבינא ורוניא:
רוניא, אקפיה רבינא מארבע רוחותיו.
א”ל: הב לי כמה דגדרי, לא יהיב ליה.
הב לי לפי קנים בזול, לא יהיב ליה.
הב לי אגר נטירותא, לא יהיב ליה.
יומא חד הוה קא גדר דיקלי, אמר ליה לאריסיה: זיל שקול מניה קיבורא דאהיני.
אזל לאתויי, רמא ביה קלא, א”ל: גלית דעתך דמינח ניחא לך, לא יהא אלא עיזא בעלמא, מי לא בעי נטירותא? א”ל: עיזא בעלמא לאו לאכלויי בעיא.
א”ל: ולא גברא בעית דמיכלי לה?
אתא לקמיה דרבא, א”ל: זיל פייסיה במאי דאיפייס, ואי לא, דאיננא לך דינא כר”ה אליבא דרבי יוסי.
  • הסבירו את מהלך הסיפור.
  • מי יפסיד אם רבא יחייב אותו לדעתו של ר’ יוסי במשנה- בפרשנות של רב הונא?.
שאלות עיון על המשנה:
  • היכן מדובר? [בקעה/חצר/גינה]
  • היכן הוקמה הגדר? [בהיקף הפנימי – בינו לבין השכן (למנוע היזק ראיה), או בהיקף החיצוני – בינו לבין רשות הרבים (למנוע כניסת בהמות זרים וכד’)]
  • “אם עמד וגדר את הרביעית” – האם מדובר במקיף או בניקף?
  • מהי סברת ר’ יוסי?  האמנם נחלקו עליו חכמים?
גמרא – חלק ראשון:
  • על סמך מה נפסקה ההלכה כר’ יוסי, ומדוע מופיע הפסק, באופן חריג, כבר בראש הסוגיא?
גמרא- חלק שני:
  • מהי סברת החולקים לפי כל אוקימתא? [האם ר’ יוסי בא להקל או להחמיר]
  • מה היחס בין סוגייתנו לסוגיית “זה נהנה וזה לא חסר” בבבא קמא?
  • מה יהיה הדין אם המקיף גדר שתי רוחות, עמד הניקף וגדר את השלישית?
גמרא- חלק שלישי:
  • האם רבא רק איים על רוניא, או שאכן סובר שהלכה כר’ יוסי לפי רב הונא [“הכל לפי מה שגדר”], וגם בגדר מקיף?

 

התבוננות: דיון במקרה המעלית

נחזור לסיפור שהבאנו בפתיחה ונקיים דיון בכיתה אודות המקרה והאפשרויות השונות להכריע בו לאור הסוגיה:

את הדיון ניתן לקיים במספר אופנים:

א.      איסוף טענות לכאן ולכאן מפי התלמידים, כתיבתם על הלוח – ו/או קיום הצבעה לבסוף.

ב.      חלוקת התלמידים לזוגות או לשתי קבוצות – כאשר עליהם לנסות להגיע להסכמה או להבנה משותפת.

ג.       ניתן לבקש מהתלמידים לערוך סקר עמדות במקרה הנדון בחדר המורים, בקרב תלמידי כתות אחרות, במשפחתם, בקרב חברים ועוד.

נושאים נוספים שניתן להרחיב בהם בדיון בכיתה:

  • זה נהנה [=ביזמתו] וזה לא חסר – האם מוסרי לתבוע? מנגד – האם מוסרי לא לשלם? – לדוגמא: התחברות וגלישה באמצעות רשת אלחוטית של שכן.
  • האם מותר לרב לאיים בפסק הלכה שאינו תקף לדעתו?
  • מהי חשיבות המחאה?
  • האם מעשה מאוחר מלמד למפרע שנוח לך בכל מה שקדם לו?
הפנמה: המחאה שלי

נבקש מהתלמידים לגלוש (בבית או בכיתה) באתר האינטרנט למחאות מקוריות:

האתר מרכז מכתבי-מחאה שנשלחו לאישי-ציבור שונים בנושאים שונים, וכן – פתרונות מקוריים לבעיות שמטרידות את הציבור בישראל.

לאתר יש שתי מטרות עיקריות: 

בטווח הקצר – לקיים המצווה הכתובה בתורההוכח תוכיח את עמיתך ובפרט ביחס לאישי-ציבור.

בטווח הארוך – ליצור מעין “מצע” שיוכל לשמש לבניית מדינה על-פי התורה.

מטרות נוספות של האתר הן: להראות את הרלבנטיות של התורה לימינו – התורה מתייחסת בצורה שלילית לתופעות מסוימות בחברה שלנו, ומציעה פתרונות חיוביים לבעיות אחרות. לתת השראה לגולשים – שינסו גם הם למצוא מחאות ופתרונות מתוך התורה, ולא יהססו לשלוח את ממצאיהם לאישי-ציבור. לתת סיוע טכני למוחים ולמוכיחים, ע”י איסוף כתובות, מספרים ודרכי-פניה לאישי-ציבור.

נבקש מהתלמידים לכתוב מחאה משלהם לאתר- או לחילופין לבחור באתר מחאה שהם מזדהים איתה, ולכתוב את הסיבה לכך בכמה משפטים.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!