ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

בבא קמא, נ”ה ע”ב: הפורץ גדר בפני בהמת חברו

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
"הפורץ גדר בפני בהמת חברו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים". בסוגיית הגמרא מבואר שאם הגדר הייתה חזקה חייב הפורץ גם "בדיני אדם". הראשונים נחלקו על מה חייב ומדוע. בעיון זה נצעד בעקבות הרמב"ם.
לב השיעור: מהם גבולות האחריות?
פתיחה: שיתוף- האם לפצות על הנזק?

נחלק את התלמידים לקבוצות קטנות (4-5) ונכתוב להם את ההוראה הבאה:

עליכם לספר לקבוצה סיפור שאתם מכירים אישית, על מציאות בו אתם, או אחד ממכריכם, גרם לנזק עקיף למישהו- ומהי רמת האחריות שהוא לקח על המקרה. (דוגמאות למקרים: הבהלתי חבר שלי וכתוצאה מכך הוא שבר משהו שהיה לו ביד- האם פיציתי אותו על הנזק? קבעתי פגישה, לא הגעתי אליה, והאדם איתו הייתי צריך להיפגש הפסיד שעות עבודה יקרות- האם פיציתי אותו על הנזק?).

מפגש: עיון בסוגיה

נכתוב על הלוח את אמרתו של ר’ יהושע:

תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ”ה ע”ב
“הפורץ גדר בפני בהמת חברו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים”

נשאל את התלמידים:

  • מה הנזקים שיכולים להיגרם כתוצאה מפריצת הגדר?
  • מה המשמעות של חיוב ב”דיני שמיים”?

נאסוף את התשובות ונלמד ביחד את התוספתא:

תוספתא שבועות, פרק ג’, הלכה ב’
ר’ יהושע אומר ד’ אין חייבין לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין להם עד שישלמו. היודע עדות לחבירו ואינו מעיד אינו חייב לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין לו עד שישלם. השוכר עדי שקר וגבה אינו חייב לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין לו. הכובש קמה לפני האור והפורץ גדר לפני בהמה אין חייבין לו מן הדין ואין השמים מוחלין להן עד שישלם.

נסכם ונוסיף:

המשמעות של חיוב ב”דיני שמיים” הינו חיוב “ממוני” שאינו נגבה בדיני אדם. לא מדובר רק באמירת “נו, נו, נו…” ישנם סוגים של נזק שנגרם באופן עקיף, עליהם בית דין לא מחייבים. נושא זה דורש בירור רחב, אבל האמירה העקרונית של דין זה הוא שיש גבול לאחריותו של האדם. באופן כללי ככל שהנזק התאפשר רק בעקבות פעולת המזיק, והסבירות שהוא יקרה גבוהה, יש מקום לחייבו בדיני אדם, גם אם הוא עקיף.

נערוך טבלה על הלוח (ובמקביל נחלק לתלמידים טבלה מודפסת)

הכותל ניזוק הבהמה אבדה הבהמה הזיקה
 

כותל בריא (חזק)

 

כותל רעוע

 

נחלק את הכיתה למספר קבוצות לפי אופייה של הכיתה.

כל קבוצה תקיים דיון פנימי ותחווה את דעתה ביחס לכל מקרה- האם הוא פטור או חייב בדיני אדם? ומדוע?  נקיים תחילה דיון רק ביחס ל”כותל בריא” ואח”כ נקיים דיון ביחס ל”כותל רעוע”.

בסיום הדיון הפנימי נציג של כל קבוצה יבאר את מה שהעלו בפני הכיתה כולה.

צפי לסברות שיעלו בדיון: כולם יסכימו שבכותל בריא חייב לשלם על הנזק שנגרם לכותל “בדיני אדם”. ייתכן שתועלה סברא לחלק בין מקרה ב’ לג’, ולטעון שבמקרה ב’ חייב בידי אדם ג”כ כי הנזק יותר ישיר ממקרה ג’.

נשאל את התלמידים:

  • האם ייתכן שהברייתא דיברה על פריצת כותל בריא?

(התשובה המתבקשת היא לא. הרי הגיוני כי במקרה זה הוא חייב על הכותל בדיני אדם)

  • האם יכול להיות שהברייתא כלל לא עוסקת בכותל, אלא רק בבהמה?

(תשובה אפשרית – הברייתא התייחסה לפורץ גדר בפני בהמת חברו, הניסוח הזה מורה שלא הכותל עומד במוקד הדיון אלא הבהמה, ולכן הברייתא כלל לא עוסקת בנזק שנגרם לגדר)

נלמד ביחד את ביאור הגמרא לדברי ר’ יהושע:

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נה עמוד ב – דף נו עמוד א
תניא, אמר ר’ יהושע: ארבעה דברים, העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואלו הן: הפורץ גדר בפני בהמת חבירו, והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה, והשוכר עדי שקר להעיד, והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו. אמר מר: הפורץ גדר בפני בהמת חבירו.
ה”ד? אילימא בכותל בריא, בדיני אדם נמי ניחייב!
אלא בכותל רעוע.
  • באיזה כותל מדובר? מהי ההצעה הראשונה של הגמרא?
  • מדוע היא נדחית?
  • מהי המסקנה של הגמרא? באיזה כותל מדובר?

נסכם:

הגמרא דוחה את האפשרות שר’ יהושע דיבר ב”כותל בריא” שאם כך היה, החיוב היה בידי אדם!

נשאל את התלמידים:

  • במה הגמרא מתמקדת? בחיוב של האדם על הנזק לכותל? או על הנזק של הבהמה?

נאסוף את התשובות ונסכם את האפשרויות:

אפשרות א’: הפריע לגמרא שעל הכותל הוא פטור. הפטור ביחס לבהמה הוא מובן מאליו שכן יש כאן נזק עקיף!

אפשרות ב’: ר’ יהושע כלל לא עסק בנזק שנגרם לכותל. הפריע לגמרא שעל הבהמה הוא פטור, כיוון שהכותל היה בריא הרי שהנזק התאפשר רק בעקבות מעשהו והיה צריך להיות חייב!

נעיין במסקנת הגמרא:

“אלא בכותל רעוע”.
  • מדוע במקרה כזה יהיה פטור בדיני אדם?

נאסוף את התשובות ונסכם את האפשרויות:

אפשרות א’: כי הכותל רעוע!  (מדוע שלא אשלם על כלי רעוע בדיני אדם? נכון שהוא שווה פחות, אבל הוא שווה!)

אפשרות ב’: הוא יהיה פטור בדיני אדם על הבהמה ונזקיה, כי גם ללא פריצת הגדר היה סיכוי סביר שהבהמה תצא.

התבוננות: עיון בדברי הרמב"ם- האם יש אחריות על נזק עקיף?

ננסה כעת להתבונן על הדיון מנקודת המבט, שהדיון בגמרא מדבר על חיוב האדם על נזקי הבהמה, ולא על נזקי הכותל (כשמדובר בגדר רעועה).

דין ליסטים

נלמד יחד עם התלמידים את המקור הבא ונענה על שאלו ההבנה:

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נו עמוד א – עמוד ב
הוציאוה לסטים – לסטים חייבין.
פשיטא, כיון דאפקוה קיימא לה ברשותייהו לכל מילי!
לא צריכא, דקמו לה באפה;
כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה אמר רב: המעמיד בהמת חברו על קמת חבירו – חייב, מעמיד פשיטא! לא צריכא, דקם לה באפה.
אמר ליה אביי לרב יוסף: הכישה אמרת לן, ולסטים נמי דהכישוה.
  • באיזה מקרים מחייבים את הלסטים בנזק שגרמה הבהמה?
  • לפי זה, מתי לא נחייב את הליסטים בנזק שגרמה הבהמה?

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לסטים שפרצו גדר בפני בהמת חברתם חייבים רק אם “הוציאוה” ולא אם “פרצוה” בלבד?

דעת הרמב”ם

נאסוף את התשובות ונלמד את דברי הרמב”ם ביד החזקה ואת דבריו בתשובה לחכמי לוניל, ונמלא את הטבלה לפי שיטתו.

הכותל ניזוק הבהמה אבדה הבהמה הזיקה
 

כותל בריא (חזק)

 

כותל רעוע

 

רמב”ם הלכות נזקי ממון פרק ד הלכה ב – מתוך חוברת הסוגיות  
הפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאת והזיקה, אם היה גדר חזק ובריא – חייב, ואם היה כותל רעוע – פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים…
  • נמלא שוב את הטבלה לפי דעת הרמב”ם.
ראב”ד: “הפורץ גדר לפני בהמת חברו ויצת והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב”. אמר אברהם: זה שאמר חייב לא ידענו מהו. אם על הכותל אמר, למה ליה למימר ויצת והזיקה? ואם על הנזק אמר, אינו כן אלא אם כן הכישוה והדריכוה לנזק.
  • מהי הקושיה של הראב”ד?
  • מאיזה מקרה שלמדנו הוא מחייב בנזק רק אם האדם הדריך אותה להזיק?
שו”ת הרמב”ם סימן תל”ב – מתוך חוברת הסוגיות
שאלה (לחכמי לוניל): בספר נזיקין [הלכות נזקי ממון הם בספר נזיקין ממשנה תורה לרמב”ם] פרק ד: “הפורץ גדר לפני בהמת חברו ויצאתה והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב”. ילמדנו רבינו: אם על הכותל אמר, למה ליה למימר יצאתה והזיקה. ואם על הנזק אמר, הא אמרינן בגמרא שאין הלסטים חייבין אלא אם כן הכישוה והדריכוה למקום הנזק? יורינו מורנו ושכרו כפול מן השמים.
תשובה: על הנזק אמרתי ולא על הכותל. וכך על הנזק אמרו חכמים ולא על הכותל.
[א] שאילו היו דברי רבי יהושע בן לוי על הכותל כמו שעלה על לב כל מי שראיתי פירושו, לא היה אומר: “הפורץ גדר לפני בהמת חברו”, אלא הפורץ גדר חברו. מה ענין בהמה הכא?
[ב] ועוד, שהביא התלמוד דברים אלו על משנה ד”הכונס צאן לדיר”,
[ג] ועוד, זה שהעמיד התלמוד דברי רבי יהושע שאמר “הפורץ גדר לפני בהמת חבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים” בכותל רעוע, אם על הכותל אמר, וכי פורץ גדר רעוע למה פטור בדיני אדם? וכי יעלה על לב אדם בעולם שהשובר כלי שלם חייב והשובר כלי רעוע פטור? אלא כך הדין: השובר כלי שלם וחזק משלם דמי כלי שלם, והשובר כלי רעוע אינו משלם [אלא] כלי רעוע. …
אלא ודאי כל המפרש כך נשתבש, ואין הדברים אמורים אלא לענין הבהמה שיצאה מפרצה והזיקה…
  • מהם שלושת ההוכחות של הרמב”ם לכך שמדובר בנזק הבהמה?
וזה שהקשיתם על דבר זה מן “הליסטים שפרצו מחיצת הדיר בבריאה, שאין חייבין בנזקיה עד שיוציאוה, אבל אם יצתה מעצמה פטורין”, ודאי קושיא היא זאת. ושמא זאת הקושיא שבשה המפרש עד שהעמיד דבר זה בכותל עצמו. וזהו פירוקה: הפרש גדול יש בין ליסטים שפירצו הדיר, ובין חבירו שפרץ לפני בהמתו.
שהליסטים כוונתם לגנוב הבהמה, לפיכך כל זמן שלא הוציאוה מרשות בעלים לא נתחייבו ולא נעשית ברשותם, ובעת שיוציאוה נעשית ברשותם ונתחייב בנזקיה, אבל אם הניחוה שם הרי לא עשו הנזק שנתכוונו לו שהוא הגניבה ולפיכך פטורין. אבל הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אין כוונתו לגנוב, ולא נתכוון אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה, ולפיכך הוא חייב באותו נזק כדין כל מזיק. וזהו הפרש בין לסטים ובין פורץ בהמת חבירו. והרי כל הדברים נכונין ויוצאין על עיקרי הדינין וכולם ניתנו מרועה אחד.
  • מה ההבדל בין דין הליסטים לדין הפורץ גדר חבירו?

משמעות הכוונה של המזיק

הרב עדו רכניץ (ניר עמדה 2 בנושא פיצוי על גרימת נזק, מכון משפטי ארץ, כסלו תשס”ז) מגדיר בלשון שלנו את חילוקו של הרמב”ם:

“כלומר, ישנם שני מסלולים לחיוב בנזקים שהבהמה תגרום: האחד, כחלק מחיובי הגזלן והגנב, והשני, כחלק מחיובי מזיק. כאשר אדם פורץ גדר בפני בהמה על מנת שתצא ותזיק הוא חייב מדין מזיק, אולם, אם הכוונה הייתה גניבה יש צורך בביצוע של הגניבה על מנת להתחייב. אם כוונה זו לא התממשה, אף שנגרם נזק – הגנב פטור”

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לא יתחייב ה”גזלן” שעדיין לא התקיימה מחשבתו מדין “מזיק”, הרי בסופו של דבר הוא הזיק?

נאסוף את התשובות ונסכם את דבריו:

כדי לחייב אדם על נזק עקיף צריך שיתכוון האדם להזיק. כלומר – לסטים שלא נתקיימה מחשבתם לא חייבים מדין “נעשית ברשותם”, כלשון הרמב”ם, כי היא עדיין לא ברשותם, ומדין “כל מזיק” לא התחייבו בגלל ש”לא עשו הנזק שנתכונו לו”.

משמעותו של החיוב בדיני שמיים

נלמד את דברי המאירי:

בית הבחירה למאירי מסכת בבא קמא דף נו עמוד א
כל שכתבנו עליו כאן שהוא חייב בדיני שמים פירושו שהוא חייב בו בהשבון, הא לענין איסור אף מה שהוא פטור בו מדיני שמים איסור מיהא יש בו, אלא שלענין חשבון נאמרה ומכאן כתבו גדולי הדורות שכל שנאמר עליו חייב בדיני שמים פסול הוא לעדות עד שישיב והדברים נראין שמאחר שהוא חייב להשיב תורת גזלה חלה עליו עד שישיב:

המאירי כותב ש”חייב בדיני שמיים” פסול לעדות עד שיחזיר.

נדון עם התלמידים:

  • מהי המשמעות של “פסילה לעדות”?

ניתן לכוון את הדיון לכיוון של חוסר היכולת לסמוך על אדם כזה, גם מצד החברה וגם מצד הקב”ה.

סיכום

נסכם את הלימוד:

“אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי נחייב” הפרשנות לבירור זה של  הגמרא גוררת יחס אחר לנזק עקיף. הרמב”ם, שמפרש שהחיוב בכותל בריא יהיה על נזק הבהמה, נוקט כעמדת מוצא שיש לחייב על נזק עקיף כמו על נזק רגיל. רק במקרים בהם הנזק נעשה ללא כוונה ייתכן פטור. לעמדה זו השלכה מוסרית חשובה. לא ניתן לפטור אדם מנזק עקיף- אם הוא התכוון אליו- במקרה כזה הוא יהיה חייב בנזק ממוני שלם. גם במקרה בו האחריות של האדם לא היתה שלמה (הכותל ממילא היה רעוע) נחייב אותו בדיני שמיים. אולם, מדינו של הליסטים אנחנו למדים שנזק שנעשה ללא כוונה בכלל- לא מחייב את המזיק לשלם. ניתן לכתוב על הלוח לסיכום:

נזק עקיף עם אחריות מלאה- חייב בדיני אדם.

נזק עקיף עם אחריות חלקית – חייב בדיני שמיים.

נזק עקיף ללא כוונה- פטור.

הפנמה: משימת כתיבה- גבול האחריות שלי

נבקש מהתלמידים למלא את משימת הכתיבה הבאה:

חישבו בבקשה על דוגמאות מחייכם למקרים הבאים (ניתן להרחיב את המחשבה גם למקרים מתחום העולם האינטרנטי, פרסום בפייסבוק,  בווטסאפ, ועוד…):

  • נזק עקיף עם אחריות מלאה- חייב בדיני אדם.
  • נזק עקיף עם אחריות חלקית – חייב בדיני שמיים.
  • נזק עקיף ללא כוונה- פטור.

בסיום המשימה נבקש מכל תלמיד לומר במילה אח מה הוא לוקח איתו מהשיעור.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!