ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

בבא מציעא לג ע”א: אבידתו אל מול אבידת אביו ורבו

סוגייתנו ממוקמת בסוף פרק 'אלו מציאות', המשנה אותה אנו לומדים חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו? הסוגיה עוסקת בשאלה- האם אדם צריך ללכת בשורת הדין או לפניה? ובשאלה- כיצד אדם מגדיר מיהו רבו?
לב השיעור: מיהו הרב שלי?
פתיחה: רקע ודיון פותח

סוגייתנו ממוקמת בסוף פרק ‘אלו מציאות’, המשנה אותה אנו לומדים חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו?

הסוגיה מחולקת לשניים:

החלק הראשון עוסק במקור הדין, שאבידת האדם קודמת לאבידתם של אחרים. החלק השני עוסק בהגדרה מיהו רבו שאבידתו קודמת לאבידת אביו.

נבקש מהתלמידים לענות על השאלות בכתב:

  • מהו חפץ הלב שלכם לקראת לימוד הגמרא בנושא אבידתו ואבידת אביו?
  • האם יש שאלה מסוימת שמעניינת אתכם?
  • האם מעניין אתכם ללמוד את ההלכות? את הטעמים למצווה? ועוד.

התלמידים יכתבו בקצרה תשובה לשאלה זו, ולאחר מכן נבקש ממי שמעוניין לשתף את הכיתה במה שכתב.

סוגייתנו ממוקמת בסוף פרק ‘אלו מציאות’, המשנה אותה אנו לומדים חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו?

הסוגיה מחולקת לשניים:

החלק הראשון עוסק במקור הדין, שאבידת האדם קודמת לאבידתם של אחרים. החלק השני עוסק בהגדרה מיהו רבו שאבידתו קודמת לאבידת אביו.

נבקש מהתלמידים לענות על השאלות בכתב:

  • כתוב בצורה אינטואיטיבית- לו היית ניצב בפני דילמה, האם להשיב את אבידתך או את אבידת אביך\רבך, כיצד היית נוהג?
  • כתוב את תשובתך וחווה דעה- האם לדעתך אתה מכוון לדעתה של תורה?
מפגש: עיון במקורות

נלמד בתחילה עם התלמידים רק את המשנה ונענה על שאלות ההבנה:

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א
משנה.
אבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו – שלו קודם.
אבדת אביו ואבדת רבו – של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא.
ואם אביו חכם – של אביו קודמת.
היה אביו ורבו נושאין משאוי – מניח את של רבו, ואחר כך מניח את של אביו.
היה אביו ורבו בבית השבי – פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו.
ואם אביו חכם – פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו.
  • מהו סדר הקדימויות בהשבת אבידה (האדם עצמו, אביו, רבו)
  • מהי הסיבה לכך שרבו קודם לאביו?
  • באיזה מקרה אביו יהיה קודם לרבו?
  • באיזה עוד מקרים עוסקת המשנה?

 

נדון בכיתה:

  • מה לדעתכם הסברא שאבידתו קודמת לאבידת אביו ואף לרבו?

 

נמשיך ללימוד סוגיית הגמרא, ניתן ללמוד ביחד בכיתה או להתפצל לחברותות:

גמרא.
מנא הני מילי?
אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא: “אפס כי לא יהיה בך אביון” – שלך קודם לשל כל אדם.
ואמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך – סוף בא לידי כך.
  • מאיזה פסוק לומד רב יהודה את ההלכה שאבידת האדם עצמו קודמת לכל?
  • האם הוא ממליץ לקיים זאת להלכה?

 

היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו’.
תנו רבנן: רבו שאמרו – רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו.
רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת – זה הוא רבו.
אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון.
שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון.
אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה. ולענין אבדה במקום אביו – אינן חוזרין אלא לרבו מובהק.
  • מהם שלושת הדעות בנוגע למהו רבו?

 

קבעי מיניה רב חסדא מרב הונא: תלמיד וצריך לו רבו מאי? –
אמר ליה: חסדא חסדא, לא צריכנא לך, את צריכת לי עד ארבעין שנין.
איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי.
יתיב רב חיסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא, יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא.
  • מה שואל רב חסדא את רב הונא?
  • מדוע רב הונא נעלב?
איתמר, רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה,
רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת: הלכה כרבי יוסי.
ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: רבו שלמדו חכמה! – מאי חכמה – רוב חכמתו.
  • מה הקושי של הגמרא עם אמירתו של רב יצחק בר יוסף?
  • מהו הפיתרון?

 

משנה מסכת אבות פרק ו – משנה ג
הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וקראו רבו אלופו ומיודעו שנאמר (תהלים נ”ה י”ד) “ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי”
והלא דברים קל וחומר- ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד.
ואין כבוד אלא תורה שנאמר: (משלי ג’ ל”ה) “כבוד חכמים ינחלו” (משלי כ”ח י’) “ותמימים ינחלו טוב” ואין טוב אלא תורה שנאמר: (משלי ד’ ב’) “כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו”
התבוננות: דיון- על התובנות העולות מהסוגיה

נסכם לתלמידים את הסוגיה ונוודא הבנה. נעלה לדיון את שני חלקי הסוגיה- אמירתו של רב יהודה בשם רב- שעדיף שלא לקיים את המשנה, ואת הדעות השונות בנוגע למיהו רב. נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על אמירתו של רב יהודה בשם רב? האם הוא סותר את המשנה?
  • בברייתא מצינו מחלוקת משולשת, עם מי אתם מזדהים יותר? מדוע?

נאסוף את הדעות השונות ונסכם:

ישנם שני חידושים עיקריים בסוגיה:

א. הראשון הוא הסיוג של רב יהודה בשם רב למימרא במשנה שאבידת אדם קודמת, ‘כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך’ כלומר, אע”פ שזו ההלכה,על האדם לנהוג לפנים משורת הדין ולדאוג לרכוש הזולת לא פחות מרכושו ואולי אף יותר, יש כאן חידוש על פני המשנה, וכן חידוש תפיסתי בקיום ההלכה – לפעמים התורה דורשת מהאדם ללכת לפנים משורת הדין- ולא לפי ההלכה היבשה.

נשאל את התלמידים:

  • האם לגיטימי בעיניכם לדרוש מאדם ללכת לפנים משורת הדין?

ב. החידוש השני הוא דברי רבי יוסי מיהו רבו. משיטתו של רבי יוסי, לפיה ‘אפילו לימדו משנה אחת הרי זה רבו’ ניתן ללמוד רבות על היחס לאנשים סביבנו שאנו חיים איתם את היום יום שלנו ולומדים מהם מבלי משים. דעה זו לא נפסקה להלכה, אך מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

נשאל את התלמידים:

  • אנו פוגשים המון אנשים במהלך היום, וכנראה כל יום לומדים משהו ממישהו, רבי יוסי דורש מאיתנו כבוד עצום לזולת. מה דעתכם על כך?
הפנמה: משימת כתיבה- 'אפילו לימדו משנה אחת הרי זה רבו'

נבקש מהתלמידים לענות בכתב על המשימה הבאה:

חישבו על סיטואציה מסוימת שלמדתם לקח חשוב (לאו דווקא במובן תורני, גם תובנה על החיים אפשרית) ממישהו שאינו בעל סמכות מבחינתכם, זה יכול להיות חבר, אח, מכר, (לא הורה או מורה או דמויות כגון אלו). כיתבו על הסיטואציה דרך עיניו של ר’ יוסי, שאמר “אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו”. הקדימו את התואר “רבי” לאדם ממנו למדתם.

  • האם יחסכם  אל אותו אדם השתנה ולו במעט בעקבות הלימוד והכתיבה?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!