ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
סוגיית אונאת דברים עוסקת בענייני כוח הדיבור והשפעתם. המשנה והגמרא משוות את ההפסד שאנו עלולים לגרום ברמאות בעניינים ממוניים ליכולת שלנו לפגוע באדם אחר בכח הדיבור. במילים הפשוטות ביותר אנו עלולים לפגוע באנשים הקרובים אלינו (“לעולם יהיה אדם זהיר באונאת אשתו..”) ועד לאנשים שלא הכרנו עד לפני רגע (כמו בסוגיה שלנו). הגמרא מתייחסת להיבטים רבים של כח הדיבור הן בהיבט הכלכלי (מצד הקונה ומצד המוכר) והן בהיבט הריגשי- רוחני. הסוגיה שלנו מעבירה את מושג האונאה מההיבט הממוני להיבט הריגשי. המשנה והגמרא דנות על מה מותר לדבר תוך כדי משא ומתן. רבי יהודה אף אומר: “אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו ממון” – אסור להיכנס למו”מ בלי שיש לך כוונת קניה. סוגיה זו היא סוגיה מרתקת בעיקר בגלל הדינמיקה שבין הרצון לשמור על השוק החופשי ועל כוחו של הצרכן ומאידך ההבנה המדהימה של חז”ל שהמוכר גם הוא בן אדם.
נסכם את הסוגיה ונתבונן בעולה מתוכה:
רבי יהודה, בחידושו שאין לשים את עינייך על מוצר מבלי שיש לך כסף לשלם עליו, העלה את הרף של הרגישות הסביבתית הנדרשת בשעה שאנו “בשוק”. רבי יהודה מדייק את הסיבה לחומרת איסור זה: “שהרי הדבר מסור ללב”. משמע: זהו דבר שהוא בינך ובין הקב”ה, למרות שאונאה זו היא לכאורה בעניינים שבין אדם לחברו, רק אתה יכול לדעת מה הכוונה הפנימית שלך בשאלותיך. או בלשונו המדויקת של רש”י: רק אתה יודע “אם לעקל אם לעקלקלות”.
המאירי דן בסוגיה מהכיוון של הכוח של המילים וההשפעה שלהן בעולם המסחר. המאירי מציין שני הפסדים עיקריים של המוכר משאלות הסתמיות. אם היינו מקבלים את הפסק של המאירי כמו שהוא היינו צריכים לשקול שוב את סיבובי הקניות והשוואות המחירים, אבל הרב ח”ד הלוי, מעמיק ומדייק, באומרו שלכולם שמותר לעשות מחקר שווקים כל זמן שבדעתם לקנות, ומה שנאסר זה במקום שאתה מתכוון לאונאה נטו, כשאתה יודע שאין בלבך לקנות (“שאין לו דמים”), הוא מדייק את הדיאלוג בין הדבר הברור לרבים (לעיתים המוסכמה ההלכתית/ חברתית) לבין הידיעה והרצון האישיים (שידועה רק בלב).
נשאל את התלמידים:
(ניתן דוגמאות מיחסים ביני לבין חברים, ביני לבין ההורים, לבין המורים- שקרים קטנים, דברים שאני עושה כדי לרַצוֹת- לדוגמא: להבטיח לחבר שנדבר, למרות שאני יודע שאין סיכוי שזה יקרה).
נחלק לתלמידים דפים עם השאלות הבאות:
לאחר סיום הכתיבה נבקש מתלמידים המעוניינים בכך- לשתף את הכיתה באירוע עליו הם חשבו.
שימו לב: חשוב להדגיש לתלמידים שאין להגיב על השיתוף. זהו לא דיון של תגובות אלא של שיתוף והפריה. אלא אם כן אתם חושבים שביכולתכם לנהל דיון כזה ברגישות הראויה.
בשיעור זה העמקנו בסוגיית אונאת דברים. למדנו את המקורות השונים, וראינו את הרגישות הזהירות בדיבור הנדרשת מהאדם כאשר הוא יוצא לקניות- ובכלל בחיים. ניסינו לחשוב על מקומות נוספים בחיינו, בהם אנחנו לא מתכוונים למה שאנחנו אומרים- ובזאת יכולים לפגוע באנשים שסביבינו. לסיום, התבוננו בעצמינו, וניסינו לראות האם לימוד הסוגיה היה גורים לנו לנהוג אחרת במקרים בהם נהגנו כך.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא