ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ארץ ישראל / אריק איינשטיין

תצוגת כיתה מלאה
ארץ ישראל / אריק איינשטיין
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - ארץ ישראל
התבוננות
מקור - שאלת האושר
הפנמה
דרמה - משאלה
אסיף
ארץ ישראל
מילים: אריק איינשטיין לחן: שמוליק קראוס
בית לך בניתי שם בחול ארץ ישראל שרתי שיר יפה על ים כחול ארץ ישראל מה מליל, הו, שומר מה מליל מה מליל. ערב שוב נוטה על הגולן ארץ ישראל שם חייל צעיר אורב דומם ארץ ישראל מה מליל, הו, שומר מה מליל מה מליל. כמה שאני אוהב אותך ארץ ישראל למה זה אני עצוב כל כך ארץ ישראל מה מליל, הו, שומר מה מליל מה מליל.
שימו לב! שיר זה נושא קווי דמיון מובהקים ל'שיר העמק' של נתן אלתרמן, ונכתב ע"י זמר שהכיר היטב יצירה זו. יש מקום ללמד יצירה זו אחרי 'שיר העמק' ואף להשוות בין שתי היצירות, אף שאין הכרח לכך. בשיר זה על שלושת חלקיו מתבהר באופן חד המעבר בין חלום, מציאות ואכזבה בהקשר למפעל הציוני בכללו. עם זאת, המשורר אינו מציין בדיוק מה מקור צערו, וניתן לעמוד דרך כך על הפער התמידי הקיים בין שאיפותיו וחלומותיו של האדם לבין התממשותם הארצית. התלמיד יעמוד על פער זה, ויבין כי האדם, מעצם מהותו נקרא להתקדם כל הזמן לעבר היעד הבא, ולא לקוות לנקודת זמן בה יוכל להרשות לעצמו לחדול מהתקדמות
עיון בשירו של אריק אינשטיין "ארץ ישראל". על הפער בין החלום הציוני להגשמתו, ובין הצורך לקביעת יעדים נוספים להמשך קיומו של המפעל הציוני.
לב השיעור: איך אפשר להמשיך לקיים את המפעל הציוני?
פתיחה: שאלה - אכזבה

נפתח בשאלה:

  • האם למישהו הייתה חוויה, אפילו חוויית ילדות מוקדמת, בה הוא ממש קיווה שמשהו יקרה, אך משעה שהדבר התממש, הדבר הביא בסופו של דבר אכזבה?

נאזין לדברים.

מפגש: שיר - ארץ ישראל

נשמיע את השיר ‘ארץ ישראל‘ של אריק איינשטיין לתלמידים כאשר בפניהם יהיה מונח השיר ללא שתי שורותיו האחרונות , ונקפיד לעצור את השמעתו שתי שורות לפני סופו [לא נשמיע את המילים ‘למה זה אני עצוב כל כך ארץ ישראל’]:

בית לך בניתי שם בחול
ארץ ישראל
שרתי שיר יפה על ים כחול
ארץ ישראל
מה מליל, הו, שומר מה מליל
מה מליל.
ערב שוב נוטה על הגולן
ארץ ישראל
שם חייל צעיר אורב דומם
ארץ ישראל
מה מליל, הו, שומר מה מליל
מה מליל.
כמה שאני אוהב אותך
ארץ ישראל
למה זה אני עצוב כל כך
ארץ ישראל
מה מליל, הו, שומר מה מליל
מה מליל.

נבקש מן התלמידים לכתוב את שתי השורות האחרונות של השיר כפי שנראה להם מתבקש ממהלך השיר כולו, ונאפשר למספר תלמידים להקריא את הצעותיהם.

לאחר מכן נשמיע את השיר פעם נוספת, ונבקש מהם להקשיב היטב לשורות החותמות את השיר. נבקש מן התלמידים לנסות ולהסביר את העצבות המלווה את חתימת השיר.

נבין יחד:מדובר בשיר אהבה לארץ ישראל, הנושא בתוכו גם כאב של אכזבה מכך שהגשמת חלום השיבה לארץ איננה ממלאת את כל הכיסופים והמאוויים.

נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולקיים ‘עבודת בילוש’ של השיר [בשלב ראשון (4-1), ללא עיסוק בפזמון החוזר, שהנו סבוך יותר]:

  1. למי מושר שיר זה? [ארץ ישראל, החלום של ארץ ישראל].
  2. באיזה סוג שיר מדובר? [להציע אפשרויות: שיר אהבה, שיר געגועים, שיר ערש, קינה וכו’].
  3. מדוע המחבר מזכיר את הערב היורד על הגולן ואת השומר האורב שם דומם? איזו אוירה הוא מבקש ליצור? [אוירה של קושי מסוים, ערב יורד, עדיין יש צורך בשמירה של אנשים צעירים].
  4. מהו הקשר בין שלושת הבתים של השיר? [בית א- אידיאל, פנטזיה. בית ב- המציאות. שמירה על הגולן, עת ערב. ג- העצבות היורדת על המשורר].
  5. א. מהו פשר הפזמון ‘מה מליל, הו, שומר מה מליל’? [מתבסס על פסוקים בספר ישעיהו פרק כא’ (יא) מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל: שכוונתו לפי מרבית המפרשים פנייה של אנשים מודאגים אל השומר שיסביר מה צופן בתוכו הלילה]. ב. איזו אווירה מוסיף הלילה לשיר זה? [חשיכה וחוסר וודאות]. ג. לאיזה שומר פונה המשורר? [אפשר להציע שמדובר בחייל הצעיר השוכב דומם, המהווה לבו של השיר גם מבחינה טקסטואלית].
  6. היכן לדעתך מצוי המשורר בשעת כתיבת שורות אלה? [אפשר להציע, לדעתי כי המשורר הוא השומר האורב דומם בגולן. אולי הוא אביו של החייל המצוי בביתו וחושב בדאגה על בנו].

במידה והשיר נלמד אחרי “שיר העמק” ובזיקה אליו, (או מרשימת שירים להשוואה אחרים), אפשר להמשיך לשאלות הבאות:

  • מי הוא מושא השיר ב’שיר העמק’ ומי ב’ארץ ישראל’? [עמק יזרעאל, לעומת ארץ ישראל].
  • אלו נקודות דמיון ניתן למצוא בין שני השירים? [שומר, רקע לילי (לילה חיור משתרע/ ערב שוב יורד על הגולן. מה לילה מליל/ מה מליל?), דממה (דממה ביזרעאל/ אורב דומם), אהבה לארץ (תבורך ארצי ותהולל/ כמה שאני אוהב אותך ארץ ישראל), רגשות מעורבים].
  • שיר העמק נכתב בשנת 1934/5, ‘ארץ ישראל’ נכתב בשנת 1978. מהו ההבדל במצב הביטחוני של העם היהודי בארץ ישראל בין שני השירים, וכיצד הוא משתקף בשיר? [‘שיר העמק’ הוא שיר של איש ההגנה המגן על חבל ארץ בודד, תחת שלטון בריטי והתגרות ערבית. ‘ארץ ישראל’ נוגע לחייל צה”ל הנמצא בגבולותיה החדשים והרחבים של הארץ].
  • מהו ההבדל ברגש אותו מביעים המשוררים בשני השירים? [ב’שיר העמק’ מדובר בדאגה ובחשש, ב’ארץ ישראל’ מדובר בעצבות].
התבוננות: מקור - שאלת האושר

נקריא/ נספר סיפור של אדם החי כיום אשר חווה תהליך זה בעצמה רבה:

שאלת האושר/ ד”ר טל בן שחר [מתוך באושר ובאושר פרק א’]
כשהייתי בן שש־עשרה זכיתי באליפות הסקווש של ישראל. האירוע הזה מיקד וחידד את נושא האושר בחיי.
במשך שנים האמנתי שהזכייה בתואר תסב לי אושר ותפיג את תחושת הריקנות שליוותה אותי חלק ניכר מהזמן. במהלך חמש השנים שהתאמנתי לקראת האירוע הרגשתי שחסר בחיי משהו חשוב – משהו שכל הקילומטרים שרצתי, כל המשקולות שהרמתי, כל נאומי המוטיבציה העצמית שהשמעתי לעצמי שוב ושוב במוחי, לא סיפקו לי. אבל האמנתי שזו רק שאלה של זמן עד אשר ימצא ״המשהו החסר״ את דרכו אל חיי. בעיקרו של דבר נראה לי ברור שהמאמצים הנפשיים והגופניים נחוצים לזכייה באליפות. הזכייה באליפות הייתה נחוצה לי כדי שתהיה לי תחושה של הגשמה עצמית. ההגשמה העצמית נחוצה לאושר. לפי ההיגיון הזה פעלתי.
ולמען האמת, כשזכיתי באליפות ישראל, לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה, והייתי מאושר מעל ומעבר לכל דמיון. אחרי התחרות האחרונה יצאתי עם משפחתי ועם ידידים לחגוג בצוותא. הייתי בטוח שהאמונה שליוותה אותי במרוצת חמש שנות הכנה – שהזכייה בתואר תביא לי את האושר – היתה מוצדקת; שהמאמצים הקשים, הקושי הגופני והרגשי, השתלמו.
אחרי ליל חגיגת הניצחון הלכתי לחדרי. ישבתי על המיטה ורציתי להתענג עוד פעם אחת לפני שאני הולך לישון, על תחושת האושר העילאי. פתאום, בלי כל התראה, פגה השמחה שהסבה לי התגשמות פסגת מאוויי, ותחושת הריקנות שבה. הייתי מבולבל ונפחד. דמעות השמחה שהזלתי רק לפני כמה שעות התחלפו בדמעות של מצוקה ואוזלת יד. מפני שאם אני לא מאושר עכשיו, כשהכול לכאורה נפלא, איזה סיכוי יש לי להישאר מאושר לאורך זמן?
ניסיתי לשכנע את עצמי שאני מרגיש את הירידה הזמנית אחרי השיא המדהים. אך גם בחלוף הימים והחודשים לא הרגשתי שאני מאושר יותר. למעשה נעשיתי נואש יותר, כי התחלתי להבין שהחלפת המטרה במטרה אחרת – זכייה באליפות העולם, נניח – היא כשלעצמה לא תביא לי אושר. לא ידעתי אילו צעדים הגיוניים עלי לנקוט מכאן ואילך.
  • איך מתמודדים עם אכזבה?
  • מה יכול להביא לאושר אמיתי?
הפנמה: דרמה - משאלה

נחלק את התלמידים לקבוצות של שלושה/ארבעה תלמידים ונבקש מהם להמחיז הצגה קצרה בשלוש מערכות המבוססת על סיפור שקרה לאחד מן התלמידים [מעשים שבכל יום – החל מרכישת טאבלט ועד ביקור בחו”ל], או המתארת את תחושותיו של כותב השיר, או זו המתוארת בקטע שזה עתה קראנו: [תלמיד אחד עשוי להיות מבקש המשאלה, השני  מגשים המשאלה, והשלישי – חבר המקשיב לתהליך העובר על בעל המשאלה. דמות נוספת עשויה להיות המשאלה עצמה]

  1. המשאלה שאני מקווה שתתגשם: ‘אילו רק היה לי…’
  2. התגשמות המשאלה, ‘יש!! יש לי.
  3. החסרון הנלווה למשאלה שהתגשמה והתסכול הנלווה לכך.

לאחר שהקבוצות יציגו את שהכינו, נשאל את התלמידים:

  • מהו לדעתכם הפתרון לתסכול הנלווה למשאלה שאינה ממלאת את כל השאיפות?
  • האם אתם חושבים שדווקא בגלל שמדובר במטרה ארצית כמו זכייה אולימפית אדם עשוי להגיע לתחושת מיצוי, או שמא גם אדם החותר ליעד ערכי כמו לימוד תורה, יישוב הארץ  או עשיית חסד יכול להוביל את האדם למקום דומה?

ייתכן ובתחומים רוחניים שאינם תחרותיים, קיימת הכרה בכך שאדם לא יכול לעצור במקום ולנוח על ‘זרי הדפנה’- מושג הלקוח מתחום התחרות.

לסיום נלמד את דברי השפת אמת העוסקים בעניין ההליכה לארץ ישראל [פרשת לך לך, תרנ”ו]:

“לך לך מארצך. כי אדם נקרא מהלך וצריך לעולם לילך ממדריגה למדריגה ולצאת מן ההרגל והטבע ואפילו כשזוכין לאיזה מדריגה בעבודת הבורא ית’ מ”מ גם בזה ההרגל נעשה טבע שני. ולכן צריכין בכל עת לחדש דרכים בעבודת ה’ בנפשו . . .”.
  • מדוע לדעת השפת אמת אדם מוכרח להתמיד בהליכה, גם כאשר הוא מגיע להישגים רוחניים?
  • מהי הסכנה בהתקבעות בהישג חד פעמי?
  • כיצד ניתן לתרגם תובנה זו להקשר הלאומי הרחב של ארץ ישראל, עכשיו שהיא בידינו?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!