הכתובה היא מעין שטר חוזה והתקשרות בין האיש לאשה המסדיר בעיקר את החובות והזכויות הכלכליות ביניהם. השיעור יעסוק ביחס שבין המימד המכבד ומבטא האהבה היכול להיות בשטר הכתובה לבין המימד המשפטי והמחייב הקיים בשטר זה. נבקש לבחון את הצורך לעגן מערכת של אהבה בתוך סדרים משפטיים ואת המחירים ואת הרווחים המתלווים לצורך זה.

נבקש מהתלמידים העובדים לנסח בכתב מסמך המתאר חובות וזכויות ביניהם ובין המעסיק שלהם.

נבקש משני תלמידים להציג את מה שכתבו, ונשאל-

• האם המשימה הייתה קשה או מורכבת? למה לא?

נבקש מכל התלמידים, גם אלה שענו על המשימה הראשונה וגם אלה שלא, לבחור אחת ממערכות היחסים בחיים שלהם (הורים, חברים, אחים, צוות הדרכה, זוגיות) ולנסח בכתב מסמך המתאר את החובות והזכויות ביניהם.

נבקש משני תלמידים להציג מה שכתבו (מעניין לשים לב לאילו מערכות יחסים בחרו התלמידים להתייחס), ונשאל-

• האם המשימה הייתה קשה או מורכבת? למה? (זה קשר שלא מושתת על חוזה)
• אם הניסיון חידד נקודות בקשר, שבהתנהלות הרגילה שלו לא חשבו עליהן?
• מה המחירים ומה הרווחים לניסיון לנסח כללים לקשרים מסוג זה?

נבקש מהתלמידים לומר מה הם יודעים על הכתובה. נכתוב את הדברים שעולים בשני טורים: מידע נכון ומידע שגוי (ע”מ שלא יתקבע בזכרון מידע שגוי).

ניתן לתלמידים ללמוד את דברי הרמב”ם בחברותא, תוך חלוקה של המקור לחלקים שונים:

רמב”ם הלכות אישות פרק יב הלכות א-ב, ה

א. כשנושא אדם אשה בין בתולה בין בעולה בין גדולה בין קטנה אחת בת ישראל ואחת הגיורת או המשוחררת יתחייב לה בעשרה דברים…

ב. והעשרה, שלשה מה הן מן התורה ואלו הן: “שארה כסותה ועונתה” (שמות כא, י). שארה אלו מזונותיה, כסותה כמשמעה, עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ. והשבעה מדברי סופרים וכולן תנאי בית דין הם, האחד מהם עיקר כתובה. והשאר הם הנקראין תנאי כתובה, ואלו הן: לרפאותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבית, ולקברה כשתמות, ולהיות נזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, ולהיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.

ה. כל הדברים האלו אע”פ שלא נכתבו בשטר הכתובה, ואפילו לא כתבו כתובה, אלא נשא סתם, כיון שנשאה… זכת האשה בעשרה דברים שלה ואינן צריכין לפרש.

• למה לדעתכם אילו הדברים שמתחייב האיש לאישתו?
• מה לפי דעתכם ההבדל העקרוני בין הכתובה מהתורה לכתובה מדברי סופרים?

 

תלמוד בבלי מסכת חולין דף פד עמוד ב

דרש רב עוירא…: מאי דכתיב: “טוב איש חונן ומלוה, יכלכל דבריו במשפט” (תהילים קיב, ה)? לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

 הרב שמואל אליעזר אידלס, מהרש”א, חידושי אגדות מסכת חולין דף פד עמ’ ב

“טוב איש חונן” לבניו ולאשתו לכבדם מלבושים נאים יותר ממה שיש לו. דהיינו אם אין לו, שיהא מלוה בשבילם. אבל דברים הצריכים לו “יכלכל במשפט” שכלו, דהיינו אכילה ושתיה פחות ממה שיש לו, ומלבושיו במה שיש לו.

נלמד עם התלמידים את הגמרא בחולין ואת פירוש המהרש”א עליה. הגמרא מזכירה לבעל שעליו לדאוג בראש ובראשונה למזונות ולכסות אשתו, כיוון שעליו לכבד את אשתו שחייה תלויים בו.

נשאל את התלמידים:

• האם הניסוח של החובה ברמב”ם שונה באופן מהותי מניסוח החובה בגמרא?
• איזה ניסוח מסתדר יותר עם תפיסת העולם שלכם?
• מה המחירים והרווחים בכל אחד מהניסוחים?
• מה מעוררת ההשוואה המצויה בגמרא בין התלות של האשה והילדים בבעל לבין התלות של הבעל בקב”ה?
• מדוע הכינוי הניתן לקב”ה בגמרא בחולין העוסקת בכתובה הוא דווקא “מי שאמר והיה העולם”?
• מה יכולה לעורר ההנחייה של הגמרא שאדם צריך אפילו להלוות כספים על מנת לספק לאשתו את הכבוד הראוי לה?

נבקש מהתלמידים לבחור את אחת מהחובות המופיעות בכתובה, ולנסח מכתב מאישה לבעלה, בו היא מבקשות שידאג לתשלום עבור  הצורך שלה. לאחר שהתלמידים כותבים את המכתב, נבקש ממספר תלמידים לשתף במכתב שכתבו וניתן את הדעת לצורת הניסוח בה בחרו: האם השתמשו בטיעון ובמנגינה המזכירה לבעל שזו חובה שהוא התחייב לה בכתובה? האם השתמשו בטיעון ובמנגינה המזכירה לבעל את הקשר והאהבה ביניהם?

נקודה נוספת עליה ניתן לעמוד היא האם התלמידים שבחרו באפשרות ריפוי או קבורה, ניסחו טיעון ממוני כלפי הבעל או השתמשו בלשון הרמב”ם (בעקבות חז”ל) שהבעל חייב לרפא וחייב לקבור את האשה (ולא לתת לה כסף ללכת לרופא או לשלם לקבורתה), שאלה מינוחים שהמשמעות שלהם איננה רק כלכלית אלא גם דאגה אישית לכבודה של האשה?

לסיום, נקרא עם התלמידים את ההלכה האחרונה ברמב”ם, שקובעת שגם במקרה שהאיש לא כתב כתובה, הוא עדיין מתחייב בכל מה שכתוב בכתובה ישראלית.

• מה מעורר בנו החיוב בכתובה כזו גם אם האיש לא התחייב לה?
• האם האפשרות הזו נותנת יותר עוצמה ויופי לתוכן הכתובה או דווקא מחזקת את הפן הפורמאלי והמחויב הקיים בכתובה?

בשיעור זה, רכשו התלמידים מיומנויות שונות:

• ראיית שתי זוויות להלכה אחת
• פיתוח דיון והבעה בע”פ
• לימוד בחברותות
• קישור הלכה למציאות העכשוית