ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור במפגש עם עונות השנה השונות. אפשר לעשות זאת בעזרת תמונות המאפיינות כל עונה או בעזרת שירים המאפיינים כל אחת מהעונות.
תמונות מאפיינות: מצורפות תמונות לכל אחת מהעונות שתוכלו לעשות בהם שימוש
שירים מאפיינים: (באתר “שירונט” בחיפוש שירים לפי נושאים יש ה קטגוריה של שירים לפי עונות השנה, תוכלו להיעזר בהצעות לשירים ומציאת המילים לשירים באתר)
סתיו: נחליאלי, הסתיו הוא בעצם קונצרט, סתיו יהודי,
חורף: בא החורף, חורף צריך ללבוש מעיל, אח איזה חורף
אביב: איך יודעים שבא אביב, שיר אביב, רוח אביב
קיץ: לכבוד הקיץ שהגיע, בקיץ הזה תלבשי לבן..
ניתן לכל אחד מהתלמידים דף ונבקש ממנו לקפל אותו לארבעה חלקים. נבקש מהתלמידים להסתכל על כל אחת מהתמונות או מהמילים של השירים ולכתוב ביחס לכל עונה מה היא מעוררת בהם: אלו הרגשות? אלו מחשבות. אלו מאכלים? אלו ריחות? אלו בילויים? אלו בגדים? וכו’. לאחר שכל תלמיד כותב עם עצמו את מה שמעוררת בו כל אחת מעונות השנה, נבקש מהתלמידים לשתף קצת במה שכתבו.
כעת, נעורר את התלמידים לדון בהשפעה שיש למזג האוויר בחוץ על המצב רוח שלנו:
את הדיון הזה אפשר לפתוח באופן כללי ליחס שבין עולם הטבע לעולם הנפש של האדם ולדון בהשפעות של העולם המודרני שיצר קירות אטומים בין האדם לטבע: בניינים גדולים, אפשרות להתקרר בקיץ ולהתחמם בחורף וכו’ האם השפעות אלו בריאות ומאפשרות לאדם להיות יצור אוטונומי ובעל בחירה בתוך המרחב הטבעי או שהן חולות באשר הן מנתקות את האדם מהטבע שבו. כמובן שהתמונה מורכבת יותר ואולי נכון יותר לשאול: מה היתרונות ומה החסרונות של הניתוק של האדם המודרני מהטבע?
לאחר שנגענו באופן עקרוני בשאלת השפעת עונות השנה על האדם, נבקש לגעת באופן מדויק יותר בהשפעת החורף עלינו. מצורף השיר “אנשי הגשם” שכתבה רחל שפירא. שיר מתאר את ההתנהלות ואת התכונות המאפיינות את האנשים של הגשם, כלומר האנשים שחיים בתוכם כמו שחי החורף בטבע (אגב: לאחר שרחל שפירא פירסמה את השיר, התגלגל דיון שלם בעולם הספרותי למי התכוונה רחל. יש שטענו שהשיר מכוון ביחס לאנשי המוסד הישראלי שצריכים לפעול בהיחבא ללא קבלת הערכה ופידבק מהעולם שסביבם שלא יודע במה הם עובדים..)
נקרא יחד עם התלמידים את השיר, אפשר לשים ברקע את המנגינה והביצוע של השיר.
נבקש מהתלמידים לנסות ולאפיין את אותם אנשי הגשם:
לאחר שנאפיין את הדמות שעולה מהשיר, נשאל את התלמידים:
שאלות אלו יתחילו לפתוח בחלל הכיתה את המאפיינים של החורף בטבע: עולם מכווץ, סגור בתוך עצמו, בודד, לא מחייך ולא מאיר פנים לסביבתו, סבלן, נאמן, מוכן לעבוד קשה ואפורה וכו’.
להלן שני קטעים שונים שנוגעים מפריזמות שונות בנקודה דומה: התייחסות אל התופעה של החורף כמבטאת תופעה נפשית-רוחנית בנפש האדם. אפשר ללמוד עם התלמידים את שני הקטעים ולצאת מתוכם לדיון ולהמשך המהלך, או לבחור את אחד מהם: כדאי לחשוב איזה מהקטעים מתאים יותר לסגנון הכיתה שלך, ולאחר הקריאה, כפתיח לתהליך הלימוד, לבקש מכל אחד מהתלמידים לשתף במחשבה או הרגשה שצפה בו מתוך קריאת המקור.
נלמד עם התלמידים את הקטע הבא שכתב רבי נחמן מברסלב (מצורף לקמן). בקטע זה (שמופיע באופן אחר גם בליקוטי מוהר”ן בתורה שהפכה להיות הבסיס לשיר של נעמי שמר על שירת העשבים) מנתח רבי נחמן את החורף והקיץ כתופעות טבעיות המבטאות תהליכים רוחניים בנפש האדם: החורף הוא המקום בו העולם נראה מת: הפריחה קמלה, העלים נושרים ועולם הטבע דומם, אך למעשה, מגלה לנו רבי נחמן, החורף הוא עולם של עיבור, בדומה להריון בו כל החיים נמצאים, חיים ותוססים, אך באופן נסתר בתוך הבטן המכוסה, ורק לקראת הקיץ הלידה מתרחשת. לידה שלא היתה יכולה לקרות לולי עולם החורף המעובר.
אפשרות נוספת אליה ניתן להתייחס בהתייחסות רוחנית אל החורף באה לידי ביטוי בפירושו של המלבי”ם לפסוק “מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין” המופיע בספר משלי. פסוק זה מתאר את החורף כעולם שמעורר ברבים מבני האדם עצלות וחוסר חשק לנוע ולזוז, אך האפשרות ליהנות מהפירות בעונת הקיץ שבה האדם תוסס וחי היא רק למי שלא התעצל בחורף אלא הסכים לעבוד קשה.
בניתוח ועיבוד של לימוד הקטעים, נשאל את התלמידים:
נבקש מכל אחד מהתלמידים להתכנס אל תוכו ולנסות לחשוב באופן כללי מה יכול לעזור לו להיות יותר קשור וקשוב להשפעות של מזג האוויר על החיים שלו ובאופן ממוקד יותר מה הוא היה רוצה להוליד באביב שיגיע בעוד כמה חודשים: אלו תכונות? אלו כוחות? אלו קשרים? הוא היה שמח שיצמחו בו במהלך תקופת החורף בסוג של “הריון” עצמי, לקראת הוצאתם לפועל בחוץ בבוא האביב והקיץ.
פתחנו בשאלה כיצד משפיעות עונות השנה השונות על מצב הרוח הפנימי שלנו? וראינו כי מזג האויר הפנימי שלנו מושפע ממזג האויר החיצוני. לאחר מכן קראנו את שירה של רחל שפירא “אנשי הגשם”, ודנו בשאלה מי הם אותם אנשים של גשם, ומה מאפיין אותם? משם המשכנו ללמוד שני מקורות: ר’ נחמן המצביע על החורף כתקופה של “הריון” בו התהליכים מתרחשים מתחת לפני הקרקע ובאביב הם מבשילים. והמלבי”ם שאמר כי החורף, על אף הקושי, הוא זמן שמצריך עבודה בכדי שנוכל להנות מהפירות בהמשך. סיימנו בהתכנסות פנימה ובמחשבות מה היינו רוצים שיצמח בתוכנו בחורף זה לקראת ההוצאה לפועל באביב ובקיץ.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא