לב השיעור: איך ניתן לבטא זיקה וחיבור למקום על ידי שירה?
פתיחה: שאלה - מוטיבים בשירה
בשירה כתובה, ניתן למצוא מוטיבים ספרותיים רבים.
- באילו מוטיבים כאלב נתקלתם בעבר?
- איזה מוטיב אהבתם במיוחד?
בשיעור זה נלמד על מוטיבים חדשים דרך השיר “כנרת” של רחל המשוררת.
מפגש: שיר - כנרת
נקרא ונאזין יחד לשיר: “כנרת” של רחל:
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצווים: עצור.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצינה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת
סתור שיער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כינרת
ובמי כינרת משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחורף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכום.
יש ימים פי שבע אז ירוק הירק,
פי שבעים תכולה התכלת במרום.
גם כי אוורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים –
איך אוכל לבגוד בך, איך אוכל לשכוח
איך אוכל לשכוח חסד נעורים?
שם הרי גולן, שם הרי גולן, שם…
נארגן את המבמנה והמוטיבים של השיר בטבלה:
סוג השיר
|
שיר טבע: תיאור הרי גולן, חרמון הסבא, חוף הים, הדקל, הכנרת והפרחים , הכלנית והכרכום , הירק .
שיר לירי: אישי כפי שהתבטא הדבר בבית האחרון זיקתה של המשוררת לכנרת ושבועת האימונים לה .
שיר מולדת: אהבת המקום (כנרת) על נופיו מרהיבי העין מביאה אותה לאהוב את המולדת בכללותה
|
חריזה
|
חריזה אסונאנטית: גע בם – הסבא עצור – הצחור
צמרת – כנרת שובב – רגליו הכרך – הירק
הכרכום – במרום שחוח – לשכוח זרים – נעורים
|
אליטרציה
|
חזרה על אותם אותיות וצלילים :
בם, בדממה, בוטחת, בבדידות, הסבא (ב )
קורנת, נם, חרמון ( נ )
צינה, צחור, צמרת ( צ )
שם, שפל, שער, שובב, משכשך ( ש )
פרחים, חורף ( פ )
כרך, כלנית , כתם , כרכום ( כ )
|
הפלגה והגזמה
( היפרבולה )
|
פי שבע אז ירוק הירק ( בית שלישי )
פי שבעים תכולה התכלת במרום ( בית שלישי )
שם הרי גולן הושט היד וגע בם ( בית ראשון )
|
מטאפורה
|
מטאפורה מליצית (בבית האחרון) והיה הלב למשואות זרים כלומר חורבה השייכת לזרים
חרמון הסבא – השלג מכסה את החרמון כמו סערות השיבה של הזקן.
משכשך רגליו – הדקל כמו תינוק המתרחץ במים ומנענע בהם את רגליו .
דם הכלנית וכתם הכרכום ( בית שלישי )
|
דימויים
|
סתור שער הדקל כתינוק שובב ( בית שני )
ענפי הדקל דומים לתינוק פרוע שער |
האנשה
|
הדקל כתינוק שובב ( בית שני )
הדקל מתואר כתינוק שובב בעל שער פרוע
עצור: (בית ראשון ) ההרים דומים לשומר המצווים לעצור
|
שאלה ריטורית
|
האוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח חסד נעורים ?
|
אוקסימורון
|
” בבדידות קורנת ” – דבר והיפוכו – סוג של מטאפורה המחבר שני מרכיבים מנוגדים לאחדות אחת מפתיעה. ביטוי המצרף בתוכו דבר והיפוכו לשם הגברת הרושם וההפתעה ! |
אנאפורה
|
” שם הרי גולן… בית ראשון ”
” שם על חוף הים… בית שני ” – חזרה על תחילתם של שני טורים החזרה באה לצורך הדגשה |
פסיחה
|
” האוכל לבגוד בך – האוכל לשכוח
חסד נעורים ”
|
אונומאטופיה
|
” ובמי כנרת משכשך רגליו ” חיקוי קולות בטבע !
צלילי המלה מציינים משמעות הקשורה במלה הזאת בטבע למשל משכשך רגליו – השכשוך כקול רעש המים הנשמע בעת שמנענע הילד את רגליו במים . |
התבוננות: זוגות - עבודה
נתחלק לזוגות, נחלק דף עם שאלות לעבודה:
- בחר באחת מתמונות הנוף המתוארות בשלושת הבתים הראשונים :
א . תאר אותה בלשונך!
ב . צייר אחת מתמונות הנוף האלה
- לאיזה סוג שירה שייך השיר הזה ? נמק את תשובתך ותמוך אותה בדוגמאות מן השיר.
- אילו רגשות מבטאת הדוברת בבית האחרון שבשיר?
- הבית האחרון מהווה מעין שבועת אמונים לכנרת הסבר אותה וכיצד מנמקת הדוברת שבועה זו ?
- מבחינה צורנית השיר בנוי מהרחוק אל הקרוב ומהגבוה אל הנמוך הסבר והדגם את דבריך!
- “חסד נעורים” מהו, ומהי משמעותו בעיני הדוברת?
- מצא את ההאנשות בשני הבתים הראשונים כתוב את תפקידם בשיר.
- השיר מבטא את זקתה של הדוברת לכנרת ואת יחסה אליה ולסביבתה: תאר את זיקתה/ יחסה של הדוברת לכנרת כפי שמשתקף בשיר.
נאסוף יחד את התשובות לאחר העבודה.
הפנמה: כתיבה - זיקה לארץ
לסיום, נבקש מכל אחד לחשוב על מקום בארץ שיש לך זיקה מיוחדת אליו. כתוב מהו המקום וספר על הקשר המיוחד שיש לך למקום זה.
נזמין לשיתוף.
אסיף:
בשיעור זה למדנו על מוטיביים ספרותיים בשירה מתוך השיר כנרת. ראינו עד כמה הם משמשים את ביטוי הזיקה והאהבה של המשוררת לכנרת. ניסינו לראות האם גם לכל אחד מאיתנו יש מקום אליו יש לנו זיקה וקשר.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא