נכתוב על הלוח את המילים: ” אמנת השמיטה”.

• מה למדנו על אמנה זו?
• מה המבנה שלה ומדוע היא נכתבה?

זכיר לתלמידים את מה שלמדנו בשיעורים הקודמים, נזכיר את מהות האמנה, המבנה והדגשים ששמנו בשיעורים.

נחלק את הכיתה לקבוצות (לפחות ארבע קבוצות. ניתן לחלק את אותה המשימה לכמה קבוצות).

כל קבוצה תקבל דף מקורות, להרחבת הידע על סעיף מסוים מהאמנה.

על הקבוצה לחקור בסביבתה את רעיון הסעיף. בסיום הלימוד המשותף אחד מחברי הקבוצה יציג את הלמידה הקבוצתית לפני הכיתה.

נדגיש כי המטרה היא להעמיק את ההבנה אודות הנושא הנבחר תוך קישור לעולמנו..(תהליך שיתופי זה מזמין ומזמן מצבים שונים של שיח דבור שאנחנו מעוניינים שהילדים יתנסו בהם: דיון עיוני, תיאורטי ולעתים גם פילוסופי על טקסט, ניסיונות שכנוע, הערת הערות, הבעת הערכה, שיח פרגמטי במטרה למצוא פתרונות לבעיות שצצות במהלך היצירה ועוד).

בסיום הצגת הדברים נקיים “משוב עמיתים” ונסייע לתלמידים לעשות משוב מוצלח ומדוייק על פי מספר עקרונות:

1. 1. המשוב יעסוק בעיקר בנקודות מרכזיות הנוגעות להיבטים של כתיבת הסוגה
   2. המשוב יכלול הסבר ברור של הטעון שיפור, ובמידת האפשר – הצעות לשיפור
   3. המשוב יעסוק במספר מצומצם של עניינים.

נספר לתלמידים על שני סוגי אמנות נוספות הקיימות במציאות:

1. “אמנה בין לאומית”: הסכם שנעשה במסגרת המשפט הבינלאומי הפומבי, שעליו חתומים מדינות וארגונים בינלאומיים. האמנה מחייבת רק את המדינות והארגונים שאשררו אותה, כלומר הכניסו אותה כחלק מהחקיקה הפנימית שלהם. מדינות שחתמו על האמנה אבל לא אשררו אותה (כמו למשל ארצות הברית ביחס לאמנת קיוטו) לא מחויבות לאמנה.
2. “אמנה חברתית”: רעיון האמנה החברתית מבוסס על כך שבני האדם הסכימו מרצונם החופשי להתארגן בחברה ולקבל על עצמם כללים, חוקים, פיקוח ומגבלות. הסכמה זו היא מעין ברית. האדם אמנם מאבד חלק מחירותו הטבעית, אך זוכה לביטחון קיומי רב יותר ולדאגה לצרכיו ולזכויותיו. האמנה החברתית היא רעיון ואינה מסמך כתוב רעיון האמנה החברתית עומד בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית.

נבקש מכל תלמיד לכתוב “מאמר עמדה”, כרזה או “פלייר” במטרה לשכנע אנשים נוספים לחתום על האמנה. (במידה ולתלמידים יש ידע מוקדם אודות הסוגה, ניתן ליישם אותו בהקשר זה. במידה ואין ידע מוקדם, יש להוסיף תהליך של הוראה מפורשת למאפייני הסוגה.)

ננסה לכוון את התלמידים לחשוב על טענות ושכנועים מחודדים שיצליחו לגרום לאנשים בקהילה בבית הספר ומחוצה לו לרצות לחתום על אמנת השמיטה לאור התהליך שעברו בכיתה, בו הם נחשפו לייחודיותה של שנת השמיטה.

בעבודת הכתיבה ניתן את הדעת על מספר דגשים:

1. מגדירים עם התלמידים את התוצר ומאפייניו. מבררים עם התלמידים מה הם יודעים על הסוגה שנבחרה, מה צריך להיות כלול בה? מהו הניסוח המתאים? מה המילים המתאימות?
2. התחשבות בנמען במהלך כתיבה-מבררים עם התלמידים מי הנמענים.
3. לפני תחילת הכתיבה יש לאפיין את הנמענים מה הידע שלהם אודות השמיטה, מהו סדר הצגת הדברים המתאים? התאמת משלב השפה ועוד. איך התאמת התוצר לנמענים השונים תשפיע על הניסוח ועל העיצוב? במה יהיה שונה תוצר שמיועד למבוגרים מתוצר שמיועד לילדים קטנים התנסות בכתיבה במסגרת קבוצה
4. תהליך טיוט ושכתוב- חשוב להדגיש את הערך ואת התועלת של משוב עמיתים. בעקבות המשוב ישכתבו התלמידים את התוצר שלהם. המשוב יכול להיות משוב של המורה או משוב של עמיתים.

לסיום, נעשה סבב סביב השאלה:

• איזה עקרון מהאמנה אני לוקח על עצמי?

פתחנו בחיבור לשיעור הקודם. למדנו על אמנות נוספות הקיימות ודרך דף המקורות פיתחנו סעיפים מתוך אמנת השמיטה וניסינו לקשר אותם לעולמנו.