לב השיעור: גזענות מעל ומתחת לפני השטח
פתיחה: סרט- "יש לי חלום"
נראה לתלמידים את נאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג: “יש לי חלום”.
לאחר הצפייה בנאום מרשים זה, רצוי לדון עם התלמידים בשאלות הבאות:
- מרטין לותר קינג בנאומו מזכיר את תיקוני החוקה מלפני מאה שנה, שמעגנים שיויון זכויות בחוק, אך אינם חלים בפועל. מה יכולות להיות סיבות לכך?
- כאשר ישנה אפליה, גזענות, תהומית ועמוקה כ”כ- מה צריך לעשות כדי לעקור אותה?
מפגש: התרמה ללימוד- גזענות בארה"ב
נפתח את הלימוד בהקניית ידע הנחוץ מאוד לתלמידים לשם הבנת היצירות. הידע הוא היסטורי: האפליה והגזענות בארה”ב, שחורים מול לבנים- ארה”ב:
כהקדמה- שתי אפשרויות עומדות בפני המורה. האחת- לבקש ממורה להיסטוריה ללמד על ההיסטוריה של ארה”ב, עם דגש על האפליה נגד השחורים. השניה- ללמד בעצמו או לתת לתלמידים ללמוד לבד. לשם כך ניתן להעזר בדף הבא- גזענות המגיע עם מידע ושאלות על הנושא. ניתן לתת לתלמידים לקרוא, ללמוד, לענות.
התבוננות: קריאה ולימוד
כעת נקרא את הרומן, (בבית או קריאה מודרכת בשלבים), להלן מספר נקודות מרכזיות לדיון על הרומן:
- ביוגרפיה של הסופרת: הרפר לי היא עורכת דין שעשתה הפוגה לצורך כתיבת הרומן. היא ילידת הדרום שעברה לצפון וחזרה דרומה לשם כתיבת הרומן. בין הרומן לבין חייה יש קשר רב: אביה היה גם הוא עורך דין. היא נתקלה בהיותה עורכת דין בגזענות נגד שחורים. יש לה קרוב משפחה שהיה גנרל בצבא הדרום בזמן מלחמת האזרחים. עובדה זו חשובה ביותר- הרומן נכתב מאה שנה אחרי מלחמת האזרחים- כיצד העובדה שהסופרת היא בת הדרום, מוסיפה לרומן?
- רומן חניכה: ניתן לתת לתלמידים לציין לעצמם במהלך הקריאה את הרגעים בהם הגיבורים, ג’ים וסקאוט, עוברים שינויים, מתבגרים ומתחנכים. בצורה פשוטה יותר- מהם המסרים שהם לומדים לאורך העלילה?
- רומן חברתי: הרומן מתאר חברה ומעביר עליה ביקורת. מהי הביקורת וכיצד היא מועברת?
- מידע היסטורי: מהו המידע ההיסטורי הנלמד מהרומן?
- השקפות עולם מנוגדות: מה התפקיד של אטיקוס ברומן ומה התפקיד של דודה אלכסנדרה? מה השקפת העולם של כל אחד מהם? מהו המסר המועבר מכך שמדובר בשני אחים?
- משמעות השם: מה משמעות שם הרומן “אל תיגע בזמיר”? מיהו הזמיר ברומן? (הזמיר- ציפור שאטיקוס אומר עליה, שאסור לפגוע בה. היא בלתי מזיקה, אלא להפך, כל מעשיה זה לשיר למעננו. הזמיר הראשי בסיפור הוא טום רובינסון- הוא הופך להיות קורבן של דעות קדומות ושל בערות וגזענות. גם חבר המושבעים שמחליט להוציא אותו להורג, עושה זאת רק בגלל שהם חשים שזה לא ראוי להאמין לאדם שחור. בו רדלי- הוא זמיר נוסף בסיפור, על אף היותו לבן. הוא חי בסתר ופיתחו סביבו אגדות ועלילות מרובות, שלא נכונות לגביו. הוא עדין נפש, ועוזר בסתר לילדים.)
- מסר: המסר של הסיפור מתמקד ברובד הגלוי בגזענות, וברובד העמוק בחשיבות החינוך ובנגזרת חשובה שלו, שהיא הדעות הקדומות. לכתוב על הלוח את המשפט: “החינוך הוא המפתח שפותח את מחסום הבערות אשר גורמת לדעות קדומות”- לשאול- אצל מי יש בערות? (גם אצל המפלים וגם אצל המופלים. יש לעמוד על ההבדל התהומי בסוגי הבערות השונים הקיימים בכל צד) אצל מי יש דעות קדומות, ומהן? כיצד החינוך יכול לשנות את המציאות של האפליה והגזענות?
- ההקשר ההיסטורי: בשלב זה רצוי לחזור לעבודת ההכנה שנעשתה לרומן- בארה”ב חוקקו חוקים נגד הגזענות, ומאה שנה לאחר מכן, דבר לא השתנה. למה? כי חקיקה לא עוזרת לשנות את האדם. אמונתנו היא שהחינוך יכול לשנות אנשים מהיסוד. לאורך השנים הדבר הובן וגם מערכת החינוך התחילה להטמיע עניין זה. עדיין ישנה היום מציאות לא מועטה בארה”ב המשקפת אפליה, אך עם זאת, כיום יש נשיא שחור, מה שאומר שחקיקה הצליחה להוביל מהלך חינוכי שמקרין מסר ומשנה את המציאות.
הפנמה: דיון- אפליה אצלנו
נערוך דיון בעקבות דברי הסופרת תמר ורטה זהבי שכתבה על רומן זה:
“מעבר לאיכות כתיבתה של הרפר לי, הסופרת נוגעת בבעייתיות שמלווה כל חברה- גזענות כלפי קבוצות מסויימות. היא אינה מטיפה בצורה ישירה ודידקטית נגד הגזענות, אלא בונה דיאלוג המציג היבטים שונים ביחס לגזענות”
- האם אצלנו, בישראל העכשווית, או זו של ימי קום המדינה, ניתן למצוא גזענות?
- אם כן, כיצד היא מתבטאת?
סביר ורצוי שיעלו פה סוגים של גזענות- מזרחיים ואשכנזים. יחס לעולים חדשים מאתיופיה, מרוסיה וכד’ לערבים, למהגרים ופליטים בארצנו (סודאנים, עובדים זרים- ניתן להביא חומר אקטואלי בנושא זה מהחדשות. רצוי לפתח דיון בהבדלים ובדמיון בין סוגי האפליות השונות הקיימות אצלנו, ומה ניתן לעשות בכל מקרה למזעור התופעה.
נשאל-
- מתי אני הרגשתי מופלה או מפלה? נבקש מהתלמידים לתאר האירוע, תחושות, רגשות ותוצאותיו.
- או- מתי הייתי עד לתופעת אפליה? כיצד הרגשתי בסיטואציה? כיצד ניתן היה להימנע ממנה או לתקנה?
אסיף:
פתחנו את השיעור בצפייה בנאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג -“יש לי חלום”, שנאמר כמאה שנה לאחר ביטול העבדות, ודנו- כיצד ניתן לבער מהשורש את הגזענות? משם המשכנו ללמוד את הרקע ההיסטורי לרומן- על הגזענות בארצות הברית והמתחים שבין שחורים ללבנים. לאחר מכן קראנו את הרומן ‘אל תיגע בזמיר’ ודנו במספר נקודות חשובות שעלו ממנו, ובקיום של גזענות מעל ומתחת לפני השטח. סיימנו בקריאת דברי הסופרת תמר ורטה זהבי המביאה את העיסוק בגזענות ואפליה אל החברה הישראלית, ושאלנו האם מישהו בכיתה חווה אפליה או היה עד לה?
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא