• אפתיחה- אפשרות א
• בפתיחה- אפשרות ב'

התלמידים ילמדו בחברותא את הפסוקים המצווים על ערלה ונטע רבעי:

“וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל: וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’: וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם” (ויקרא יט, כג – כה)

• כמה מצוות מופיעות בפסוקים?
• מה כוללות המצוות?
• מהי לדעתכם הכוונה במילים “וערלתם ערלתו את פריו”?
• כיצד ניתן להבין את המילים “הלולים לה'”?

“ערלה”- מזכיר לנו דבר שצריך להסיר כדי לאפשר קשר או קדושה. “הלולים”- כמו הלל, ולא “קודש לה'” כמו שמופיע במצוות אחרות.

נלמד יחד את דברי ה”מנחת חינוך” על מצוות ערלה ונטע רבעי:

“משורשי המצוה. שרצה הא-ל להיות האדם מתעורר להלל השם יתברך בתחילת מבחר פירות אילנות כדי שינוח עליו נועם השם יתברך לברכתו ויתברכו פירותיו. כי האל הטוב חפץ בטוב בריותיו לכן ציוונו להעלותם ולאכול אותם במקום שבחר בימי קדם לעבודתו ברוך הוא, כי שם ציוה השם יתברך את הברכה, ומבחר פירות האילן הם היוצאים בשנה הרביעית. ועוד יש תועלת לאדם בהיותו מצווה לאכול במקום ההוא קצת פירותיו, כגון זה ומעשר שני וגם מעשר בהמה, כי מתוך כך יקבע מושבו או מושב קצת מבניו באותו המקום ללמוד תורה, כי שם מורי התורה ועיקר החכמה” (מנחת חינוך, מצווה רמז)

• מה שני טעמי המצווה לפי ה”מנחת חינוך”?
• מה ההבדל בין שני הטעמים?
• האם יש לדעתכם קשר בין שני הטעמים (תלות? סיבה ותוצאה? אין קשר כלל?)?

ניתן לתלמידים נקודות לדיון בחברותות (זו הזדמנות לשנות חברותות מהלימוד הקודם, ולאפשר היכרות בין תלמידים נוספים):

• האם לדעתכם ה”מנחת חינוך” מציע דרך מספקת להביא את האדם לידי חוויית הלל לה’?
• האם מספיק להגיע למקום גיאוגרפי כדי להתעורר לחוויה רוחנית?
• מה יכול ליצור חוויה של הלל או התקרבות לקב”ה? האם הדבר שהצעתם תלוי מקום? האם מקום מסויים יכול להועיל ולשפר את ההצעה שלכם?
• האם חשוב לגור במקום בו גרים תלמידי חכמים? האם מגורים במקום כזה יכולים להשפיע על עבודת ה’ שלנו?

למדנו בשיעור את הפסוקים המצווים על ערלה- האיסור לאכול מפירות עץ חדש בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו, ועל נטע רבעי- המצווה לאכול את פירות השנה הרביעית בירושלים. ראינו שה”מנחת חינוך” מעניק שני טעמים: הטעם הראשון מדבר על הרצון של הקב”ה לאפשר לנו להלל אותו, ואילו הטעם השני מדבר על ההגעה לירושלים, המרכז הרוחני של העם היהודי, כהזדמנות להדבק בתלמידי החכמים.

• אילו תשובות עלו בחברותות?
• האם היו תשובות בחברותות שהיו דומות או התבססו (במודע או לא במודע) על בחירת החוויה במקום הגאוגרפי מתחילת השיעור?