נדפדף עם הילדים בספר, נסביר כי הספר מבוסס על סיפור מהגמרא נעצור בדפדוף בתמונה להלן:

נשאל על החיות המופיעות באיורים המרהיבים–

• איזו חיה זו?
• מה היא אוכלת?
• האם אתם יודעים מתי היא אוכלת?
• איפה היא חיה?

בספר מאוירות חיות רבות: דובים,  תנינים, קופים, תנים, פרות, חמורים, עקרבים, עטלפים, ינשופים, נחשים ועוד ועוד. במידה וילדים הביאו לכיתה בעלי חיים אותם הם מגדלים בבית, נבקש מהם לספר:

• כיצד הם מטפלים בחיות המחמד שלהם?
• מי מטפל בבעל החיים כשהמשפחה למספר ימים?
• מה הם אוכלים ומה אסור להם לאכול?

גם ילדים ‘גדולים’ שכבר יודעים לקרא אוהבים להאזין לסיפורים. אנו נקריא את הסיפור, נעצור כאשר ה”הזיקית הופכת קלה ורפויה. נוח כמעט לא מרגיש אותה על כתפו ומביט בה בעיניים דואגות“.

נזכיר לתלמידים בקצרה את הכתוב בפרשת נוח בחומש בראשית.

• אלו תכונות נדרשות מנוח ומשפחתו כדי להצליח לשמור על כל החיות?
• מה יקרה אם הם ישנו בלילה ולא יאכילו את החיות?
• מה יקרה אם הם ישכחו להאכיל חיה אחת?
• אילו תכונות מתפתחות בילד שמגדל בעל חיים?

נכתוב את התכונות שהילדים אמרו על הלוח: אחריות, דאגה, מסירות, חריצות,  אכפתיות.

התורה כותבת  שאחת הסיבות לכך שהמבול הגיע מכיוון ש”הארץ מלאה חמס” (בראשית ו’ י”א) כלומר שבני האדם היו גונבים אחד מן השני. גניבה היא ביטוי לכך שלא אכפת לך מהאחר, הגנב דואג רק לעצמו.

• האם אתם רואים באחריות שהוטלה על נוח ומשפחתו תיקון לגזל שהיה לפני המבול?
• מדוע ההתנהגות של נוח ומשפחתו היא ההפך מגזל?

נוח נותן לחיות,  הוא דואג להן  ומבין שהאחריות על כל עולם החי מוטלת על הכתפיים שלו, זה למעשה הפך ותיקון לגזל, הגזל שהעולם היה נגוע בו התהפך לאחריות ודאגה.

נמשיך לקרוא את הספר עד סופו.

נבקש מהילדים להסביר את שם הספר: “איך הצילה הזיקית את נוח”.

את הספר מעטרים איורים מרהיבים שצוירו בצבעי גואש, אם נתבונן נשים לב שכל דף נצבע כולו ולא נותרה בו פיסה שאיננה צבועה..

נבקש מהילדים לדפדף בספר, לבחור עמוד או בעל חיים שמוצא חן בעיניהם ולצייר אותו בעצמם בצבעי גואש על דפי ה A3 שנחלק להם. אפשר לנסות ולהעתיק את האיורים של המאיירת אורית ברגמן או לצייר באופן חופשי. נבקש מהילדים להתאמץ ולמלא את הדף כולו בצבע.

במהלך היצירה נשמיע את השיר “נוח” מאת יורם טהרלב בביצועו של מתי כספי.

נסביר כי כשנוח ומשפחתו היו בתיבה הם עבדו קשה יום ולילה כדי לטפל בחיות, הייתה להם אחריות  גדולה על הכתפיים- אם חיה (טמאה) אחת תמות היא תיכחד מן העולם.

נציע לילדים לבחור תחום בכיתה או בבית שהם יהיו אחראיים עליו למשך שבוע.

נעזור עם דוגמאות: כיבוי אורות ומזגנים בסוף היום, יצירת קשר ועדכון ילדים שלא הגיעו לבי”ס, ניקיון הכיתה, אחריות על ערב כיתה, אחריות על כדור כיתתי , אחריות על פינוי הפח וכו. בתום השבוע נחזור ונבקש לשמוע מהתלמידים מה האחריות פיתחה בהם? (אכפתיות, תשומת לב).

נסכם: קראנו כיצד נוח ומשפחתו דאגו לכל חיה וחיה, ביום ובלילה.  כל אחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו עלולה להכביד עלינו, לא קל לדאוג לבעל חיים, גם לא קל לדאוג בכל יום שהמזגן בכיתה כבוי בסוף היום. אבל האחריות ‘משתלמת’, כתוצאה מהאחריות צומחת לאדם טובה. לפעמים הזיקית מצילה אותך ולפעמים אתה פשוט נעשה אדם מודע ואכפתי יותר.

פתחנו בעיון בתמונות שבספר. שאלנו על חיות אהובות. דרך הסיפור למדנו על לקיחת אחריות ועל הטובה שהיא מביאה לאדם. בחרנו חיה אהובה מהתמונות וניסנו לאייר אותה בדיוק כמו בספר עם שמיעת השיר ‘נח’ במקביל. סיימנו בחשיבה משותפת על תחומים בהם נוכל לקחת אחריות בכיתה ובכלל.