• אסקר בבית הספר
• בסקר בכיתה

נספר שהמחקר הזה נעשה לפני שנים רבות, בתקופת המשנה (אבות ב’ ט’) רבי יוחנן בן זכאי שלח את חמשת תלמידיו המעולים מחוץ לכותלי בית המדרש לחקור איזו מידה ישרה ראוי לאמץ כדרך חיים. הרב חיים דוד הלוי בקיצור שולחן ערוך מביא את המשנה ומפרש אותה להלכה:

קיצור שולחן ערוך פרק נ”ה סעיף י”ג:

חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי.

אמר להם:צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם.

רבי אליעזר אומר: עין טובה , היא מידת ההסתפקות במה שיש לו , ואז הוא שמח בחלקו ושמח בטובת אחרים, ואז אהוב הוא על הכל והכל אהובים עליו.

נקרא את שתי השורות הראשונות עד המילה ‘האדם’. ונשאל:

• מה מבקש רבן יוחנן בן זכאי מתלמידיו?
• “…שידבק בה האדם” מה מזכירה לכם המילה ידבק? (דבק/ דבקות במטרה).
• למה לדעתכם התכוון רבי יוחנן במילה ‘ידבק’. מה רצה לבטא במילה זו?

רבי יוחנן מחפש דרך חיים/ מידה שמוכרחה להיות חלק בלתי נפרד מהאדם (כמו דבק) מידה שהאדם ירכוש ותהיה חלק בלתי נפרד ממנו.

• נבקש מהתלמידים לקרוא  בשקט עד סוף המקור ולחפש מהי הדרך שבה צריך לדבוק לדעת רבי אליעזר.
• מה כוללת תכונת ‘עין טובה’ על פי המקור?
• מה התוצאה של מי שדבק במידת ‘עין טובה’ על פי המקור?

נסב את תשומת לב התלמידים למילה “ואז” שמלמדת על תוצאה של מה שנאמר קודם.

נצייר על הלוח בעזרת התלמידים תרשים שמראה את הפעולה ואת התוצאה הנמשכת ממנה:

הסתפקות במה שיש לו > שמח בחלקו > שמח בטובת אחרים (לא מקנא בזולת) > אהוב על הכל והכל אהובים עליו.

נתבונן בתרשים . נשים לב לחלוקה בין  ההתבוננות בעין טובה כלפי עצמי ובהתבוננות בעין טובה כלפי אחרים. נשים לב שעיקר העבודה לדבקות בעין טובה היא התמקדות והתבוננות בעצמי. (להסתפק במה שיש לי, לשמוח בחלקי) וממילא זה יוביל להתבוננות חיובית אצל הזולת. לשמחה בטוב שיש לאחר. כדי להעמיק בתובנות אלה, נתבונן בנושא באמצעות דפי עבודה..

העבודה על דפי העבודה תתנהל בשתי קבוצות. כל קבוצה תעבוד על דף אחר. החצי הראשון של הכיתה יעבוד (עבודה בזוגות) על דף 1 – עין טובה כלפי עצמי, והחצי השני יעבוד (בזוגות) על דף 2 – עין טובה כלפי הזולת.

לאחר העבודה בחברותות, נחזור למליאה ונקיים דיון סביב השאלות הבאות:

• להסתפק במה שיש לי? מה זה אומר?
• האם לשאוף  ליותר (בכל התחומים ) זה שלילי? האם זה סותר את מידת ההסתפקות?
• מדוע קשה לנו לפעמים לשמוח בחלקנו?
• ‘שמח בטובת החבר’ מה זה אומר?
• מדוע קשה לנו לפעמים לשמוח בטובת אחרים?
• איזו מחשבה יכולה לעזור לנו לשמוח ?
• האם למי ששמח בחלקו קל יותר לשמוח בטובת אחרים? הסבירו.

נבקש מהתלמידים לשתף בסטיקרים שכתבו ונכתוב אותם על הלוח.

• נחזור לשאלה : עין טובה, מה זה אומר עוד?

נאסוף את התשובות. (תשובות אפשריות : לראות תכונות טובות אצל הזולת, לדון לכף זכות את החבר, לפרש מצבים באופן חיובי, לראות את הטוב שבי, לחשוב מחשבות טובות על הזולת. (כמובן אפשר להרחיב עוד מדברי התלמידים ומעצמכם..)

נסכם חלק זה בהזמנה של תלמידים לשתף בקטעים מיומנו של בעל עין טובה כפי שכתבו.

נביא שאלה לכיתה ששאלו באתר :”ילדים שואלים ילדים”, ונבקש מכל תלמיד לכתוב תשובה לחגית.

שמי חגית (שם בדוי) אני לומדת בכיתה ה’ ומתגוררת בפתח תקווה.

רציתי לשתף אתכם במה שעובר עליי בזמן האחרון בתקווה שתוכלו לעזור.

אז ככה, לפני כמה ימים הגיעה אלינו לכיתה תלמידה חדשה ומיד כולם התאהבו בה. היא חכמה ותמיד עונה תשובות לעניין. היא יפה. יש לה שיער גולש שחור כפחם ועיניים ירוקות. היא מוכשרת בריקוד ובציור. ויש לה המון חברות  ובאופן קבוע דעתה מקובלת כמעט בכל נושא.  מאז שהיא הגיעה אלינו אני מרגישה שמשהו בי השתנה. אני עצובה ויש לי כמו צביטה בלב. אולי קוראים לזה קנאה???

אשמח שתתנו לי עצות  איך להתמודד עם ההרגשה הזו..

נתרגל במהלך השבוע: התבוננות בעין טובה על עצמי. נזמין את התלמידים לכתוב יומן אישי ונזכיר בו את הדברים טובים שבנו את המעשים הטובים שעשינו. את התכונות הטובות והכישרונות שקיבלנו כך נלמד לחיות בסיפוק ובשמחה  מה שיוביל אותנו להתבוננות חיובית ושמחה בהצלחת החבר.

לטובת התרגול נחלק דף עבודה אישי לבית.

פתחנו בחיפוש אחר דרך/מידה טובה, שמהווה בסיס לכל המידות הטובות ומסייעת לנו להיות טובים. פגשנו את דברי רבי אליעזר ולמדנו מהי ‘עין טובה’.  ראינו שעבודה פנימית של התבוננות בטוב שיש לי מביאה אותנו לראות בעין טובה את הטוב אצל אחרים. עסקנו בקושי לשמוח כאשר מתבוננים בהצלחה של החבר ומקנאים בו, ובאמצעות הסיפור חיזקנו את ההבנה שמה שיש לחבר לא בא על חשבוני. לסיום ניסינו לתת מקום לרגש הקנאה ולחפש דרכים להתמודד עימו.