נראה לתלמידים את שתי היצירות הבאות שבהן מתוארת תפילת יחיד ותפילת ציבור. נבקש מהם לבחור דמות אחת, מהן ולנסות לדמיין את המצב בו שרויה, תוך שימת לב לפרטים, כגון: כיצד נראית סביבתה, מה הם קולות הרקע?, האם קר לה או חם?, איזה ריח עוטף אותה?. נבקש מהתלמידים לנסות ולכתוב את מחשבותיה ורגשותיה של הדמות אותה בחרו. נזמין שיתוף של כמה מהתלמידים במה שכתבו.
בעקבות ההתבוננות ביצירות, נשאל את התלמידים על חוויותיהם האישיות בתפילה ביחיד ובציבור ונאסוף תשובותיהם:
אף הכהן הגדול ביום הכיפורים נדרש לצאת מביתו לשם עבודת הקודש במקדש ובכך להפוך מאדם פרטי לאדם הנושא ומשרת את תפילת וטובת ציבור עם ישראל כולו וכל באי עולם.
נקרא יחד עם התלמידים את המשנה הראשונה והאחרונה במסכת יומא, העוסקת בתהליך מעבר זה הנדרש מן הכהן הגדול.
נבקש מן התלמידים לכתוב כל אחד לעצמו כותרת לשתי המשניות ונבקש לשתף בחלק מן הכותרות.
נשאל את התלמידים בעקבות הקריאה המשותפת:
נקשור את התשובות שעלו מן התלמידים בעקבות המפגש עם המשניות למבט על:
המשניות שלפנינו משרטטות מרחב שבתוכו נמצאת עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. החל מהיציאה מן הבית, הפרשת הכהן מביתו ללשכת הפלהדרין, הפיכתו לשליח ציבור, לאדם היוצא מהפרטיות שלו, ועד לסיום- בו הוא חוזר ל”בגדי עצמו” ולביתו ועושה יום טוב פרטי ואינטימי לאוהביו.
נלמד יחד את המקור הבא מהשולחן ערוך, על פיו ישנה חובה על תושבי כל אתר ואתר לדאוג למניין במקום מגוריהם.
תוך איסוף תשובות התלמידים, נציף את העוצמה שבתפילות בציבור, את המשמעות העמוקה שיש להיותנו חלק מציבור, עוצמתה של עבודת ה’ קהילתית, לאומית, של עמידה מול ה’ כחלק משלם
נזמין את התלמידים לשתף בתחושותיהם בנוגע לפן הפרטי של תפילות הימים הנוראים: מהו החיפוש שלהם אחר המקום האישי, האינטימי של נקודות החיבור לתפילה
נציע להם לחשוב היכן הם יכולים למצוא גם את המימד האישי בתפילה (כוונת הלב בתקיעות השופר, התרת נדרים ועוד ) לצד ויחד עם ההתבוננות בעוצמה הטמונה בתפילות הציבור ובהשתייכות אליו.
נקרא יחד עם התלמידים את דבריו של אבא קובנר, המתאר חוויה אישית משמעותית שגרמה לו להבין את עומק מהותה של התפילה במניין.
בכיתות מתאימות נביא גם את שני השירים המצורפים, העוסקים גם הם במתח שבין הפרטי לציבורי ביום הכיפורים.
נקרא בשירים יחד עם התלמידים ונזמין לדיון משותף בהם ובמשמעותם
נחלק לכל אחד מהתלמידים דף נייר, ונבקש לחלקו לשני חלקים שווים. נבקש מהם לצייר בצד אחד את החוויה של עצמם כפרטים, כעומדים מול הקב”ה באופן אישי בימים אלו, ובצד השני את חווית התפילה בציבור, כחלק. נכוון אותם להביע באופן מופשט את תחושותיהם בציור, את חוויית נפשם (ולא בהכרח לשאוף לתיאור ריאליסטי קונקרטי).
התבוננו במשותף ביצירות המתארות תפילה ביחיד ובציבור, הצפנו ואספנו את חוויותיהם האישיות של התלמידים. נגענו במתח ובאתגר שבין שני סוגי התפילות ובתהליך הנדרש מן הפרט בעם ישראל להפוך תפילתו לחלק מן השלם בימים הנוראים. זאת בדומה לכהן הגדול בעבודתו. נגענו בעומקה, משמעותה וערכה של התפילה המשותפת במניין בימים הנוראים ועודדנו את התלמידים להעלות ולמצוא את נקודות החיבור האישיות שלהם כפרטים בתפילת הציבור. הפנמנו והעשרנו את הבנת המתח והאתגר הזה בין תפילת היחיד והציבור באמצעות דרכי הבעה נוספות: בקריאת טקסט, שירה והבעה אישית בציור.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא